ח”כ זבולון אורלב, יוזם חוק ההסדרה שנועד להסדיר את מעמדם של מבנים שנבנו על אדמה פרטית של פלסטינאים באמצעות פיצוי כספי הולם, הציג בנאום חוצב להבות את הצעת החוק והתייחס באופן ישיר לסיעת הליכוד והתנהלות העומד בראשה מול אנשי הציונות הדתית. החוק אמנם לא עבר אך נאומו של אורלב מהווה קו פרשת מים בקריאתו בסוף הנאום למצביעי הליכוד מהמגזר הדתי “לשוב הביתה למפד”ל – הבית היהודי”.

אדוני היו”ר, חבריי חברי הכנסת,

התאריך ה- 6/6 הוא תאריך סמלי. ביום זה לפני 8 שנים החליטה ממשלת שרון על הגירוש מגוש קטיף שאת תוצאותיו הבאושים אנו אוכלים עד היום.גם היום ה-6/6 תצטרך הכנסת להחליט שוב החלטה עקרונית על בנייה או חס וחלילה על גירוש.

בימים האחרונים נשמעו יותר מדי דיבורים על המסור האדיר שיגיע מהולנד ויפתור לנו את כל הבעיות בגבעת האולפנא. ” המסור הקדוש” בבית אל כמו “התותח הקדוש” באלטנלה . והנה בא המסור, המסור הזה שעתיד לנסר את גבעת האולפנא בבית אל – נסרים נסרים, ומתברר שמטרתו האחת והיחידה היא – לנסות ולהסיר מעל הממשלה את החרפה שבתמונות ההרס.

כל כך הרבה דיבורים היו כאן על המסור ועל הניסור וכמעט ששכחנו את המסר ואת המוסר, אז מעל במה זו אני פונה לחבריי, לראש הממשלה ולשרי הליכוד בשאלה – כיצד זה מסתובב גלגל ההיסטוריה לפניכם ואתם אטומים בפניו ולא לומדים דבר. האם אתם באמת מאמינים שמדובר בחמישה בתים בלבד? האם באמת אינכם מבינים, שמשמעות התנגדותכם לחוק ההסדרה היא גירוש ועקירה של אלפי בתים, קהילות ומשפחות יקרות מלב הארץ?

הצעת חוק ההסדרה היא מוסרית, ציונית והגיונית. עקרונותיה נוהגים בכל מקום, בארץ ובעולם. יש גם טענות משפטיות של משפטנים בכירים, כמו פרופסור שלום לרנר, הטוענים שאין כל צורך בחוק כיוון שגם על פי החוק הירדני או העותומני הנוהג כיום ביהודה ושומרון ניתן להשאיר את הבתים כמות שהם תוך תשלום פיצויים או קרקע חלופית למי שיוכיח את בעלותו.

כמו קוסם השולף שפן מכובע – שלפתם את הטענה לפיה מדינת ישראל עלולה לעמוד בפני סכנת תביעה בטריבונלים בינלאומיים. לא מיניה ולא מקצתיה! לשווא נשאתם את שמו של בית הדין הפלילי בהאג. כאילו מפעל ההתנחלות כולו מוגן באופן סטרילי בפני תביעה בבית הדין ורק חמשת הבתים הם אלה שיכריעו את הכף. האם את עצמכם שכנעתם?

אבל אם ברצונכם לרדת לפרטים הקטנים – האם זוכרים אתם שהיה זה אך לפני חודשים ספורים כשהתובע הכללי מטעם בית הדין בהאג הכריז באופן פומבי כי לפלסטינים אין כל זכות עמידה בבית הדין, שכן הם אינם מדינה? או שזה עניין ששוב אינו מעניין איש? האם זוכרים אתם שישראל, ולא במקרה, מעולם לא אשררה באופן סופי את אמנת ז’נבה הרביעית העוסקת בכל נושא ההתנחלות? או שגם זה לא באמת משמעותי? לא זו אף זו, בית הדין האירופי לזכויות אדם פסק לפני שנתיים לטובת טורקיה בעניין חוק מקביל שחוקק בקפריסין וביקש להסדיר את אדמות היוונים שנותרו בצד הטורקי ובתים נבנו עליהן. בית הדין קבע כי מנגנון הפיצוי בחוק הטורקי מאזן היטב בין זכות הקניין היוונית למציאות שנוצרה בשטח הטורקי שתושביו כבר בנו בו את בתיהם. “ניתן להסתפק בכספי הפיצויים ולהותיר את המציאות שנוצרה בשטח על כנה”, קבעו השופטים. האם באמת אתם סבורים, רבותיי שרי הליכוד, כי במקרה שישראל תיגרר לטריבונל בינלאומי סביר להניח כי דינו של חוק ההסדרה הישראלי המתייחס לבנייה בתום לב יהיה גרוע מזה הטורקי המתייחס לבנייה מכוונת וזדונית?

למה תיתממו? האם בזכויות קנייניות אנחנו עסוקים? האם השאלה שמעסיקה אתכם היא באמת כיצד מונעים פגיעה בנדל”ן הפלסטיני? בנושא זה החוק שלי נותן מענה משפטי מלא. הסוגיה האמיתית היא השאלה המדינית. מהי מדיניות ההתיישבות של הממשלה הזו ביהודה ושומרון האם הקפאה או גרוע מכך הריסה או שמא בניה, פיתוח והרחבה? עד מתי תנסו להסתיר מאחורי השאלות הקנייניות את רצונכם מלבצע מדיניות התיישבותית ביהודה ושומרון – לשמה הרי כולנו נבחרנו וקיבלנו מנדט מהעם?!

בלי בושה אתם גם משתמשים בספינים. אם ראש הממשלה רוצה להרחיב את הבניה בבית אל למה צריך לקשור את זה להריסת גבעת האולפנא? מה עצר אותך לעשות זאת עד היום? וכי הבניה ביהודה ושומרון תהיה אך ורק על בסיס של הענשת שלום עכשיו?זה רציני???כך בונים מדינה? מה עם כל אישורי התב”עות שיישובים רבים מחכים לך? גם שם זה יהיה אך ורק תמורת עקירה וגירוש?

ידוע תדעו, מתנגדי החוק מהמחנה הלאומי שהצבעתכם בעוד דקות אחדות תהיה במידה רבה, לרע ולטוב, ההצבעה שתגדיר לכם, זו כבר הפעם השנייה, את הצד המדיני, המוסרי והציוני שבחרתם ואת הערכים שבשמם בחרתם לשרת את הציבור. בצדק ובדין יועלו מן האוב הצהרות החרטה שלכם על הצבעתכם בעד גירוש יהודי גוש קטיף באור פארודי ונלעג ועוד יבוא יום הדין ויום החשבון. זכרו שוב, התאריך היום ה- 6/6 יום ההחלטה האומללה של ממשלת שרון על הגירוש מגוש קטיף.

והשאלה המציקה שעדיין לא קיבלה פתרון היא – מדוע? מדוע, בשם ה’, אתם מתעקשים כל כך להחריב את השכונה בבית אל? האם אתם באמת עדיין מאמינים שזה הצעד הנכון? שזה הצעד הצודק? שזה הצעד המוסרי? שזהו הצעד הציוני הנכון?

אדוני ראש הממשלה, מתברר שאתה בעצם נוהג מנהג שרון וזורק גט כריתות לציונות הדתית ולהתיישבות ביהודה ושמרון. אני מבקש להזכיר לך כי יצחק רבין זרק גט כריתות למפד”ל ב 1976 והתנתק מהציונות הדתית. ב1977 מפלגת העבודה הפסידה את הבחירות ומאז כרתנו עמכם את הברית הפוליטית החדשה. הריסת שכונת בית אל היא שבירת הברית ההיסטורית עימנו.

הפלת הצעת חוק ההסדרה פירושה לא רק חורבן בתי גבעת האולפנא אלא גם איום מוחשי וממשי להחרבת והריסת אלפי בתים נוספים, ביישובים החדשים כמו ביישובים הוותיקים. מה תעשה עם גבעת אסף? האם תנסר גם את עמונה? לאן תפנה 70,000 מתיישבים שבתיהם עלולים להיהרס בגין שיטפון של עתירות לבג”ץ של ארגוני שמאל בהסתמך על תקדים גבעת האולפנא?

נשכנו שפתיים וספגנו בכאב רב ובלב שבור בשעה שהובלת עשרה חודשים של הקפאת בנייה ביהודה ושומרון תמורת כלום. פלצות אחזה בנו כששמענו בנאום בר אילן שהפנית עורף לכל מה שהאמנת בו והכרזת על נכונותך לעיקרון של שתי מדינות לשני עמים. מתברר אדוני ראש הממשלה וחבריי השרים שלא המתנחלים הם אדוני הארץ. ברק, שר הביטחון הוא האדון האמיתי ולצערי, ראש הממשלה, בחרת לשרת את האג’נדה שלו. מתברר שהיית ונשארת חייל של אהוד ברק.

אחרי הבחירות הקרובות נלך כולנו אל הנשיא על מנת להמליץ על מי שהוא יטיל את הרכבת הממשלה; הפלת חוק ההסדרה על כל המשתמע מכך, משמעותה אחת – תאלץ ללכת לנשיא עם אהוד ברק ועם שאול מופז ובלעדינו. אנחנו לא נהייה שם איתך. בבחירות הבאות הציונות הדתית תתמודד בסיעה משותפת ואי”ה נממש את הפוטנציאל שלנו ונשיג – לפחות 12 מנדטים נאמנים לערכי תורה, עם וארץ. אני מאמין שהציבור ידע להבחין מי המנהיגות שאיננה נאמנה לערכיה ומי המפלגה שנאמנה להם.

לפני כחודש לעג העם כולו לסיבוב הפרסה הפוליטי הלילי של מופז וקדימה רק מפני חששם להיעלם מהמפה הפוליטית. מה שקורה עתה הוא שגם אתה ראש הממשלה והשרים המתנגדים לחוק עושים בדיוק את אותו מעשה פוליטי פסול. עושים מעשה זמרי – מבצעים את האג’נדה של שותפיך מהשמאל החדש: ברק, מופז ומבקשים שכר כפנחס – מבקשים את קולות המחנה הלאומי והדתי.

שיהיה ברור ומובן – הפלת החוק היא האבן הראשונה שנופלת בחומת הקואליציה. אני אדרוש מסיעתי לפרוש מהקואליציה, וזאת כיוון שהחלטתם להעדיף את הריסת שכונת האולפנא ולסכן את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון”.

 

לאחר הצגת הצעת החוק, עלו לדוכן הנואמים השרים בני בגין וגלעד ארדן והציגו את עמדת הממשלה. עם סיום תשובותיהם חזר אורלב לדוכן לתגובה על דבריהם. 

אדוני היו”ר, חבריי חברי הכנסת,

הגשנו הצעה טובה ומאוזנת שההיגיון והשכל הבריא שולטים בה. הצעה שקובעת מצד אחד כי לא מחריבים יישובים פורחים בארץ ישראל בגלל גחמות לא מוכחות של מאן דהוא, ומצד שני מייצרת מנגנון פיצוי מוצלח ונדיב למקרה שבו בגלל טעות שנעשתה בתום לב נפגע קניינו הפרטי של הבעלים האמיתי.

ההצעה מתייחסת לבתים אשר נבנו בתום לב כשזהותו של הבעלים אינה ידועה למתיישבים וקובעת כי שכונה שבה למעלה מעשרים בתים ובמשך לפחות ארבע שנים לא הוגשה בעניינה תביעה לבית משפט מוסמך – במידה וזהות הבעלים תוכח הוא יפוצה בכסף מלא או בקרקע חליפית, אך השכונה לא תהרס.

“אין לזה תקדים בארץ”, רעמו עלינו. אז בדקנו וגילינו שהתקדימים קיימים. מי שבאמת מתעניין בנושא ימצא אותם פזורים לאורך השנים בבתי המשפט השונים ולאורך לא מעט התדיינויות. הם רק מחכים שמישהו יגלה אותם. זה מתחיל בבקשתו של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, המפאיני”ק הגדול, שביקש להסדיר את החזקה על אדמות להבות חביבה. הנאום שנשא במליאת הכנסת בחודש ינואר של שנת 1954 כל כך הגיוני וכל כך פשוט שזה כמעט לא נתפס עד כמה שבאותה תקופה התייחסו לנושא באופן כל כך ענייני. בלי התלהמות, בלי ימין ושמאל.

“ישנו ישוב”, אמר אשכול, “ובניינים של המשק עומדים על אדמתו של ערבי הנמצא עכשיו בארץ. הוא תובע את האדמה ואין ספק שצריכים לפצותו, אולם אין גם ספק שאי אפשר להרוס את הבניינים, ובדין, בצדק ובחוק אין חברי להבות חביבה רוצים לעזוב את האדמה”. ההיגיון הזה הנחה את המדינה שוב ושוב במשך השנים. מה שמפא”י בשעתו לא רצתה לעשות ללהבות חביבה, עושה היום ראש ממשלה של הליכוד ושריה למתיישבים הלאומיים בבית אל שמוסכם כל כולם שתישאר לעד בגבולות המדינה. כך גם היה כאשר המדינה עצמה בנתה בטעות על חלקת האדמה של משה זר את אזור התעשייה של ברקן. המדינה העבירה לו סכום של פיצויים והשטח עבר לחזקתה. התקדימים שנחשפו גרמו לגופים שמתנגדים להתיישבות להעלות טענות חדשות.

בינתיים ההפחדה עובדת. היא מנסרת לא רק את יסודות הבתים בבית אל – היא מנסרת גם בחללו של הבית הזה וחותרת תחת היסודות שלו. היא מנסה לשתק אתכם מלפעול. היא מבקשת מכם להתרכז בשאלות הנדסיות – של פירוק והרכבה, במקום לעסוק בשאלה הגדולה.

יש לומר שגם הטענה של הצורך בשמירת החוק וביצוע פסקי בג”ץ היא נגועה בדמגוגיה ופופוליזם. הכנסת היא הריבונית לחוקק חוקים ולא הפרקליטות או הבג”ץ. עליכם הח”כים מוטלת החובה לקבוע את ספר החוקים ולא מערכת המשפט. טענות אלה הם התחמקות מלגלות את עמדתכם הערכית ולחשוף את סף מצפונכם.

האם אתם, ראש הממשלה ושרי הליכוד, עדיין מאמינים בשליחותכם הציבורית ובצדקת דרכה? האם יש בכם הכוח לעמוד על דעתכם, או שכל איום מעיף אתכם לכל עבר.

אני פונה היום בקריאה נרגשת אל חבריי לציונות הדתית, אל כל מאות אלפי האנשים הטובים שבתמימותם נתנו את קולם לראש הממשלה, הביטו על מה שרואות עיניכם! פעם אחר פעם אתם מצביעים לראש הממשלה נתניהו ופעם אחר פעם אותה האכזבה. הוא מפנה לכם עורף ואינו נאמן לערכים שלכם.

שאלו עצמכם ביושר: לו היה הליכוד עם עשרים, במקום עשרים ושבעה מנדטים, והמפד”ל על עשרת המנדטים שלה הייתה חברה מרכזית בקואליציית הליכוד, האם היינו עומדים כאן היום וחוזים בהרס שכונת האולפנא, קדימון לגירוש ועקירה בקנה מידה רחב בהרבה הממתין מעבר לפינה? ברור שלא.

לציונות הדתית הישגים כבירים בכל חזית בחברה הישראלית, ועל אף זאת הנה היא וערכיה הן כאסקופה הנדרסת. תרתי משמע, תחת כפות הדחפורים והמסורים. המצביעים בנתניהו הם למעשה אלקטורט שבוי שמזמין להתעמר בו.

אם נפסיד את המערכה, לפחות לא נפסיד את השיעור ונחזור לכנסת הבאה עם סיעה מאוחדת גדולה ומשמעותית, ואסכם זאת בשלוש מילים: שובו הביתה למפד”ל- הבית היהודי.