מחקר מציג שיטה חדשה המבוססת על מתילציה של DNA להערכת הרכב התאים במדויק בלבלב האנושי, תוך התייחסות לפער קריטי בחקר הסוכרת. על ידי התגברות על המגבלות של גישות מסורתיות המבוססות על סמני חלבון, המחקר מספק אמצעי מדויק יותר לזהות סוגי תאים ספציפיים. הממצאים מציעים תובנות לגבי תפקוד לקוי של תאי בטא על פני סוגי סוכרת ויש להם השלכות קליניות ישירות, מה שמשפר את ההבנה שלנו בהתפתחות סוכרת ואפשר להנחות אסטרטגיות טיפול מותאמות יותר. חלופה מולקולרית חדשנית זו לשיטות איתור חיסוני טומנת בחובה יישומים רחבים יותר בביולוגיה מולקולרית ובדיאגנוסטיקה.
במחקר שפורסם ב-Diabetes, פרופ' יובל דור וצוות המחקר שלו מהאוניברסיטה העברית הציגו גישה חדשה להערכה מדויקת של הרכב התאים בלבלב ובאיים האנושיים. המחקר נותן מענה לצורך קריטי בהבנת תחילתה של סוכרת ומציע אלטרנטיבה לשיטות מסורתיות המבוססות על סמני חלבון.
המתודולוגיות הנוכחיות מסתמכות על זיהוי של סמני חלבון, כגון אינסולין, כדי לזהות סוגי תאים ספציפיים בלבלב. עם זאת, השונות בתכולת החלבון בתנאים פיזיולוגיים ופתולוגיים שונים מהווה מגבלה משמעותית, המסבכת את הקביעה המדויקת של מספרי התאים.
המחקר מדגים את השימוש החדשני בסמני מתילציה של DNA ספציפיים לסוג תא כדי להתגבר על מגבלות אלו. על ידי זיהוי לוקוסים גנומיים בעלי דה-מתילציה ייחודית בסוגי תאי לבלב ספציפיים, צוות המחקר יישם PCR ממוקד כדי להעריך את מצב המתילציה של לוקוסים אלה בדגימות האיים והלבלב האנושיים. זה איפשר הסקה מדויקת של הרכב סוג התא, והציע חלופה מולקולרית לשיטות זיהוי חיסוני מסורתיות.
החוקרים בדקו קבוצות של תאים בלבלב הנקראות איים. הם מצאו שאצל אנשים עם סוגים שונים של סוכרת (Pre-T1D, T1D ו-T2D), התפקוד של סוג מסוים של תאים הנקראים תאי בטא היה דומה, אך הוא היה נמוך יותר בהשוואה לאנשים ללא סוכרת. כאשר הם הסתכלו על רקמות הלבלב של אנשים עם T1D שהופיעו לאחרונה, הם גילו שתפקוד תאי הבטא היה בטווח הנורמלי, מה שמרמז על בעיה בתאים אלה. באנשים עם T2D, היו יותר מסוג אחר של תאים שנקראים תאי אלפא, אך תפקוד תאי הבטא היה תקין. זה עוזר לנו להבין איך תאים אלה פועלים בסוכרת.
השימוש בניתוח מבוסס מתילציה של DNA לא רק מספק הערכה מדויקת יותר של סוגי תאים בלבלב האנושי, אלא גם מוכיח ערך רב בפענוח מבחני הפרשת אינסולין. שיטה זו פותחת אפיקים חדשים להבנת הרכב תאי הלבלב הן בבריאות והן במחלות".
פרופ' יובל דור, חוקר ראשי
את המחקר הובילו הסטודנטית לתואר שני זיינה דראושי, ד"ר אגנס קלוצ'נדלר ופרופ' יובל דור מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם מדענים מהמרכז הרפואי הדסה, אוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת פנסילבניה ומרכז לי קה שינג למחקר באדמונטון. .
