מחקר חושף כיצד חיסון מפחית את הסיכונים לאחר ה-COVID על פני תת-סוגים שונים, ומציע תובנות לגבי אסטרטגיות טיפול והחלמה מותאמות אישית.
מחקר: חידוד של תסמיני הליבה של מצב לאחר ה-COVID, תת-סוגים, גורמים קבע והשפעות בריאותיות: מחקר עוקבה המשלב נתונים מהעולם האמיתי ותוצאות מדווחות על ידי מטופלים. קרדיט תמונה: tilialucida / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת eBioMedicineצוות חוקרים חקר את המצב שלאחר נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) (PCC), שהוא בעיה בריאותית מרכזית שנמשכת מעבר לשלב החריף של זיהום בנגיף קורונה 2 (SARS-CoV-2) בתסמונת נשימתית חריפה. מטרת המחקר הייתה לזהות תסמיני ליבה, לסווג תת-סוגים קליניים, לנתח גורמי סיכון קשורים ולהעריך את ההשפעות הגופניות והנפשיות של PCC.
רֶקַע
מצב שלאחר COVID-19 או PCC, המכונה בדרך כלל COVID-ארוך, כולל תסמינים מתמשכים או מתעוררים בעקבות זיהום ראשוני של SARS-CoV-2. מצב זה השפיע באופן משמעותי על מיליונים ברחבי העולם, השפיע על תפקודם היומיומי ואיכות חייהם והפעיל עומס משמעותי על מערכות הבריאות.
מחקר עדכני על PCC מגלה חוסר עקביות בהערכות השכיחות, פרופילי הסימפטומים וההגדרות עקב שונות מהותית במתודולוגיות המחקר ובמקורות הנתונים. רוב המחקרים מסתמכים על רשומות בריאות אלקטרוניות, שלעיתים קרובות חסר תיעוד מפורט של סימפטומים. יתרה מזאת, עדויות מתעוררות מצביעות על כך ש- PCC מקיף תת-סוגים מרובים הקשורים למנגנונים ביולוגיים שונים, אולם הסיווגים הללו משוכפלים רק לעתים רחוקות על פני קבוצות. בעוד שגורמי סיכון ידועים כוללים גיל, מין, מחלות נלוות וחומרת הזיהום, השפעתם משתנה בין תת-סוגים. ההשפעות התפקודיות והנפשיות הספציפיות של PCC לא נחקרו.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש בנתונים מה-Biobank של בריטניה, המורכב ממידע של למעלה מ-170,000 משתתפים, כולל אנשים עם אישור COVID-19 ובקרות לא נגועים. הנתונים נאספו באמצעות סקר בריאות ורווחה מקוון שתוכנן במיוחד עבור מחקר COVID-19, שכלל 45 תסמינים והשפעתם על חיי היומיום.
מקרים שדיווחו על תסמינים לפחות 30 יום לאחר ההדבקה נחשבו למקרים של PCC, בעוד אלו עם תסמינים בשלב אקוטי לא נכללו. תסמיני ליבה של PCC הוגדרו תוך שימוש בקריטריונים מחמירים: גם מובהקות סטטיסטית וגם רלוונטיות קלינית (עלייה בסיכון של יותר מ-5%). הסקר שילב מדדים מאומתים ממחקרים קיימים כדי להבטיח את מהימנות הנתונים. בנוסף, נתוני המשתתפים נקשרו לרישומי בריאות אלקטרוניים לצורך אימות.
החוקרים השתמשו בשקלול ציוני הנטייה כדי לאזן הבדלים דמוגרפיים וקליניים בין קבוצות נגועות ובלתי נגועות. גישה סטטיסטית זו הבטיחה שליטה קפדנית על מבלבלים פוטנציאליים. יתר על כן, הם זיהו תסמיני ליבה של PCC שהיו מובהקים סטטיסטית ובעלי משמעות קלינית, תוך התמקדות במצבים עם עלייה ניכרת בסיכון לאחר זיהום.
תת-הסוגים של PCC סווגו לארבע קטגוריות בהתבסס על מקבצי סימפטומים דומיננטיים: אוזן, אף, גרון (אוזן גרון) (המורכבים משינויי ריח, טעם ושמיעה), לב-ריאה (כגון קשיי נשימה ואי נוחות בחזה), נוירולוגיים (המערבים קוגניטיביים). ליקויים), ועייפות כללית.
המחקר בדק גם גורמים הקשורים למארח ולפתוגן המשפיעים על PCC, כולל גיל, מין, מדד מסת הגוף (BMI), מצב סוציו-אקונומי, הרגלי חיים, מצב חיסון, חומרת זיהום וגרסאות ויראליות.
בנוסף, תוצאות בריאות גופניות ונפשיות נמדדו באמצעות ליקויים תפקודיים שדווחו על ידי משתתף ומגבלות על פעילויות יומיומיות. החוקרים כללו מגוון רחב של מבלבלים כדי להעריך במדויק את ההשפעות של PCC על רווחה ואיכות חיים.
תוצאות
החוקרים הבחינו כי ארבעת תת-הסוגים העיקריים של PCC, כלומר תסמיני אף אוזן גרון, בעיות לב-ריאה, ליקויים נוירולוגיים ועייפות כללית, היו קשורים לדפוסי סימפטומים ספציפיים. עם זאת, גורמי סיכון מסוימים היו נפוצים בכל הקבוצות. COVID-19 חריף חריף, זיהומים מרובים ובחירות אורח חיים לא בריאים היו קשורים לסיכון מוגבר ל-PCC, בעוד שחיסון, במיוחד במינוני דחף, הפחית באופן משמעותי את הסיכון ל-PCC.
יתר על כן, חסך סוציו-אקונומי, BMI גבוה יותר ומצבים כרוניים קיימים הגבירו עוד יותר את הרגישות ל-PCC. עם זאת, השפעות הגיל והמין נמצאו משתנות, כאשר אנשים צעירים יותר נוטים יותר לליקויים נוירולוגיים ולתת-סוגי עייפות כללית, בעוד שתסמיני אף אוזן גרון עלו בשכיחות עם הגיל. נשים גם הראו סיכון כולל גדול יותר ל-PCC, אם כי תסמינים הקשורים ל-ENT נצפו לעתים קרובות יותר בגברים.
הניתוח הדגיש גם את ההשפעות התפקודיות המשמעותיות של PCC. מגבלות גופניות שדווחו במחקר כללו קשיים במשימות יומיומיות, ירידה באנרגיה ובעיות ריכוז, כאשר לתסמיני PCC נוירולוגיים יש את הליקויים התפקודיים החמורים ביותר. רווחה רגשית הושפעה גם היא, כאשר משתתפים רבים חוו פגיעות רגשית מוגברת ואתגרי בריאות הנפש.
יתר על כן, המחקר אישר שתתי סוגי PCC שונים בחומרת הסימפטומים ובפרופילי הסיכון. למרות זאת, נמצא כי כל תת-הסוגים משפיעים באופן מהותי על איכות החיים. תת-הסוגים הלב-ריאה והנוירולוגיים זוהו כבעלי ההשפעות העמוקות ביותר על הבריאות הפיזית והנפשית. ממצאים אלה הדגישו את החשיבות של גישות מותאמות אישית ותת-סוגים ספציפיות באבחון וניהול PCC והדגישו את התפקיד המגן של החיסון בהפחתת ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של COVID-19.
מסקנות
המחקר זיהה ארבעה תת-סוגים נפרדים של PCC, כל אחד מקושר לתסמינים ייחודיים, גורמי סיכון והשפעות בריאותיות. בהתאם למחקרים שונים אחרים, נמצא כי חיסון מפחית משמעותית את הסיכון ל-PCC, בעוד שזיהומים קשים ואורח חיים לא בריא מגבירים את הפגיעות. הממצאים הדגישו את הצורך באסטרטגיות אבחון וניהול מעודנות ספציפיות לתת-סוג כדי לטפל בהשפעות המגוונות של PCC על הבריאות הפיזית והנפשית.
