חסימה של כלי דם עורקים הנגרמת על ידי טרשת עורקים אחראית במידה רבה להתקפי לב ושבץ מוחי, שהם גורמי המוות השכיחים ביותר בעולם. המנגנונים המורכבים המובילים לשינויים פתולוגיים בעורקים עדיין אינם מובנים במלואם. צוות מחקר בינלאומי בראשות האוניברסיטה הרפואית של וינה ובית החולים האוניברסיטאי של וירצבורג עשה כעת התקדמות חשובה בהבנת מחלה זו וזיהה גישות חדשות פוטנציאליות לגילוי מוקדם ולטיפול. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי "Nature Cardiovascular Research".
החוקרים כבר יודעים שתאים מיוחדים הנקראים מקרופאגים הם מרכזיים בהתפתחות של טרשת עורקים. תאים אלו ממלאים תפקיד קריטי ביצירת מה שנקרא פלאק, אשר מצמצמים או חוסמים את העורקים ועלולים להוביל לסיבוכים מסוכנים – מעל לכל התקפי לב ושבץ מוחי. עם זאת, המנגנונים המדויקים של אופן פעולתם של מקרופאגים בתהליך זה עדיין אינם מובנים במלואם.
בחיפוש אחר הפתרון לחידה הזו, כריסטוף בינדר ופלורנטינה פורש מהמחלקה לרפואת מעבדה של MedUni Vienna, בשיתוף עם קלמנט קוצ'יין, אלמה זרנקה ומארי פיולט מבית החולים האוניברסיטאי של וירצבורג, בחנו מקרוב את החלבון TREM2. TREM2 (TREM = Triggering Receptor Expressed on Myeloid Cells) שולט בפעילותם של מקרופאגים ולכן יש לו השפעה פוטנציאלית על התפתחות טרשת עורקים. תוצאות המחקר מצביעות על כך ש-TREM2 ממלא תפקיד חשוב ביצירת פלאקים לא יציבים, הרגישים במיוחד לקרע ובכך מגבירים את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. על ידי ויסות ההישרדות של תאי קצף כביכול, הנפוצים במיוחד ברובדים טרשתיים, ועל ידי קידום השפלה והסרה של תאים פגומים או גוססים, TREM2 עוזר להגביל את היווצרותם של הפלאקים המסוכנים הללו.
תובנה חשובה לגבי מנגנונים מורכבים
העדויות שהושגו במחקר לפיהן הטיפול בעכברים המועדים לטרשת עורקים עם נוגדן ספציפי נגד TREM2 הצליח להפחית את היווצרותם של פלאקים לא יציבים אלו מבטיחות במיוחד. TREM2 מתגלה אפוא כיעד טיפולי חדש לייצוב הפלאק, שיכול למנוע התקפי לב ושבץ מוחי. בנוסף, החוקרים הצליחו לבסס קשר בין צורה מסיסה של חלבון זה ("sTREM2") לבין התקדמות של טרשת עורקים. לכן TREM2 יכול לא רק לאפשר גישות חדשות לטיפול במחלה אלא גם לשמש כסמן ביולוגי פוטנציאלי לגילוי מוקדם. "התוצאות שלנו מספקות תובנה חשובה לגבי המנגנונים המורכבים של טרשת עורקים ופותחות אפיקים חדשים לפיתוח טיפולים יעילים", מסכמים החוקרים את הרלוונטיות של עבודתם לקראת מחקרים נוספים.
