צוות בינלאומי של חוקרים, כולל מדענים ממרכז HSE לשפה ומוח, זיהה את הגורמים לליקויים בהבעת מתח דקדוקי אצל אנשים עם אפזיה. הם גילו שאנשים עם הפרעות דיבור נאבקים הן ביצירת מושג הזמן והן בבחירת זמן הפועל הנכון. עם זאת, איזה מהתהליכים הללו מתגלה כמאתגר יותר תלוי בשפה של הדובר. הממצאים פורסמו בכתב העת Apasiology.
אפזיה היא הפרעת דיבור חמורה, הנובעת לעתים קרובות משבץ מוחי, שבו אנשים מאבדים את היכולת לדבר באופן קוהרנטי. בפרט, זה יכול להתבטא בשימוש לא נכון בזמני פעלים, מה שמקשה על המטופלים לדבר על אירועים בעבר או עתידיים, מה שמסבך באופן משמעותי את התקשורת היומיומית.
כדי לחקור את מקורות הקשיים הללו, חוקרים מאוניברסיטאות ברוסיה, יוון, איטליה, ארה"ב ונורבגיה ערכו ניסוי. הם שיערו כי ליקויי ביטוי מתוחים יכולים לנבוע משני תהליכים נפרדים: קידוד ושליפה. במהלך הקידוד, הדובר יוצר את מושג הזמן (לדוגמה, האם פעולה התרחשה בעבר, בהווה או בעתיד). במהלך השליפה, הם בוחרים את צורת הפועל הנכונה כדי לבטא את המושג הזה. כדי להבין את ההשפעה של כל תהליך, המדענים ערכו ניסויים עם חולי אפזיה הדוברים ארבע שפות שונות: יוונית, רוסית, איטלקית ואנגלית. שפות אלו נבחרו מכיוון שהן בונות זמני פעל בצורה שונה, מה שמאפשר לחוקרים לבחון כיצד מאפיינים ספציפיים לשפה משפיעים על קידוד ושליפה של זמן בחולי אפזיה.
כדי לסייע באבחון, החוקרים תכננו שתי משימות של השלמת משפטים. המשימה הראשונה ביקשה מהמשתתפים למלא מקומות ריקים במשפטים, הדורשים גם קידוד תהליכים וגם שליפה. הם היו צריכים להשלים את המשפט לפי המודל, בהתחשב בשינוי בצורת הזמן של הפועל. למשל: ״אתמול, הגנן השקה את הפרחים. מחר, הגנן יעשה… את הפרחים״. המשימות השניות ציפו מהמשתתפים להשלים משפטים מבלי לשנות את זמן הפועל. הם קיבלו את המשפט 'להשקות את הצמחים' ושמעו את המשפט לדוגמה 'הגנן אוסף כרגע פטריות'. לאחר מכן הם התבקשו להתחיל משפט ב'הגנן כרגע…' ולהשלים אותו בביטוי 'משקה את הצמחים' בצורה הנכונה, וכתוצאה מכך 'משקה את הצמחים'.
על ידי השוואת התוצאות ממשימות אלו, החוקרים יכלו לקבוע אם הקשיים העיקריים התעוררו במהלך הקידוד או השליפה.
המחקר גילה כי רוב המשתתפים חוו ליקויים בקידוד ובשליפה, אך חומרת הבעיות הללו השתנתה בהתאם לשפה ולאדם. לדוגמה, משתתפים דוברי רוסית ואנגלית נאבקו יותר במשימת האחזור, בעוד שמשתתפים דוברי יוונית ואיטלקית התמודדו עם אתגרים בעיקר במהלך הקידוד. מעניין שהקשיים בביטוי הזמן היו סלקטיביים. חלק מהמטופלים התקשו להתייחס לעבר, בעוד שאחרים נאבקו עם העתיד.
"ממצאים אלו חיוניים להבנת האופן שבו חולי אפזיה מאבדים את היכולת לבטא את הזמן בצורה שונה, בהתאם למאפייני השפה שלהם", הסבירה אולגה Buivolova, עמיתת מחקר במרכז HSE לשפה ומוח ואחת ממחברות המחקר. "כעת אנו יכולים להעריך טוב יותר אילו היבטים של זמן מציבים את האתגרים הגדולים ביותר עבור המטופלים ולהתחיל לפתח גישות טיפוליות מותאמות יותר."
כפי שמציינים החוקרים, למסקנות העיקריות של המחקר עשויות להיות גם השלכות מעשיות על שיקום נוירולוגי. ראשית, שיטה ניסיונית זו יכולה לסייע בזיהוי הגורמים הבסיסיים לקשיים בשימוש בזמני פועל. המשמעות היא שמרפאי תקשורת ונוירופסיכולוגים יוכלו לעבוד בצורה יסודית ויעילה יותר עם מטופלים על התאוששות הדיבור.
שנית, המחקר עוזר להבין כיצד הבדלים בין שפות יכולים להשפיע על הסימפטומים של אפזיה. זה חשוב לפיתוח בדיקות ושיטות סטנדרטיות המתחשבות בפרט של שפת האם של הדובר, מה שמוביל בסופו של דבר לאבחון מדויק ומקיף יותר של חולים עם אפזיה.
