כל מי שהיה פעם בהופעה רועשת מכיר את התחושה של צלצול אוזניים. יש אנשים שחווים אובדן שמיעה זמני או אפילו קבוע או שינויים דרסטיים בתפיסת הקול שלהם לאחר הפסקת הרעשים החזקים. Thanos Tzounopoulos, Ph.D., מנהל המרכז לחקר השמיעה בפיטסבורג בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג מיקד את הקריירה המדעית שלו בחקירת אופן פעולת השמיעה ובפיתוח דרכים לטיפול בטינטון ואובדן שמיעה.
במאמר שפורסם היום ב- הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים, צונופולוס ומשתפי הפעולה שלו בפיט Amantha Thathiah, Ph.D., וכריס קנינגהם, Ph.D., גילו מנגנון מולקולרי של אובדן שמיעה הנגרם מרעש והראו שניתן למתן אותו באמצעות תרופות.
המחקר הראה כי אובדן שמיעה הנגרם מרעש, המשפיע על מיליוני אמריקאים, נובע מנזק תאי באוזן הפנימית הקשור לעודף של אבץ צף חופשי – מינרל החיוני לתפקוד תקין ולשמיעה. ניסויים בעכברים הראו שתרופות הפועלות כספוגים מולקולריים הלוכדים עודפי אבץ יכולים לסייע בשיקום שמיעה אבודה או, אם ניתנות לפני חשיפה צפויה לקול חזק, יכולות להגן מפני אובדן שמיעה.
אובדן שמיעה הנגרם מרעש פוגע במיליוני חיים, אך מכיוון שהביולוגיה של אובדן השמיעה אינה מובנת במלואה, מניעת אובדן שמיעה הייתה אתגר מתמשך".
Thanos Tzounopoulos, Ph.D., סופר בכיר, פרופסור מוכשר וסגן יו"ר מחקר של אף-אוזן-גרון בפיט
בעוד שחלקם חווים אובדן שמיעה שנגרם מרעש כתוצאה מפציעה טראומטית חריפה באוזן, אחרים מבחינים בליקוי שמיעה פתאומי לאחר שנחשפו ללא הרף לרעש חזק, למשל בשדה קרב או באתר בנייה. אחרים שמים לב שהשמיעה שלהם מתדרדרת לאחר שהשתתפו במופע מוזיקה רועש.
חוקרים אומרים כי אובדן שמיעה הנגרם מרעש יכול להיות מתיש. יש אנשים שמתחילים לשמוע צלילים שאינם שם, מפתחים מצב שנקרא טינטון, המשפיע קשות על איכות החיים של האדם.
המחקר של צונופולוס, המתמקד בביולוגיה של שמיעה, טינטון ואובדן שמיעה, חתר לקבוע את היסודות המכניסטיים של המצב במאמץ להניח את הבסיס לפיתוח טיפולים יעילים וזעיר-פולשניים בעתיד.
על ידי ביצוע ניסויים בעכברים ובתאים מבודדים של האוזן הפנימית, חוקרים גילו כי שעות לאחר חשיפה של עכברים לרעש חזק, רמת האבץ באוזן הפנימית שלהם עולה. חשיפה לקול רם גורמת לשחרור חזק של אבץ לחלל הנוסף והתוך תאי, מה שבסופו של דבר מוביל לנזק תאי ומשבש את התקשורת התקינה בין התא לתא.
למרבה המזל, הגילוי הזה פותח דלתות לפתרון אפשרי. ניסויים הראו כי עכברים שטופלו בתרכובת בשחרור איטי שלכדה עודפי אבץ חופשי היו מועדים פחות לאובדן שמיעה והיו מוגנים מפני נזק שנגרם מרעש.
חוקרים מפתחים כיום טיפול שייבחן במחקרי בטיחות פרה-קליניים במטרה להפוך אותו לזמין כאפשרות פשוטה ללא מרשם להגן על עצמך מפני אובדן שמיעה.
מחברים נוספים של המחקר הם הסופר הראשון ברנדון ביזופ, Ph.D., ומחברת שותפה סופי ברוטזרט, שניהם מחברי פיט.
