תאי שומן מיוחדים הידועים בשם אדיפוציטים חומים עוזרים לשמור על טמפרטורת הגוף על ידי המרת חומרים מזינים עשירים בקלוריות לחום. זה מגן מפני עלייה במשקל עודף והפרעות מטבוליות. צוות חוקרים בינלאומי בראשותו של פרופסור אלכסנדר ברטלט מהמכון למניעת קרדיווסקולרית (IPEK) פענח מנגנון חדש המגביר את הנשימה והפעילות המטבולית של תאי שומן חומים. החוקרים מקווים שתגלית זו תוביל לגישות חדשות לשימוש בשומן חום נגד מחלות מטבוליות. התוצאות שלהם פורסמו לאחרונה ב ה EMBO Journal.
אדיפוציטים חומים תוקפים את מאגרי השומן
ההפעלה של תאים שורפי שומן גורמת לאנשים לרדת במשקל. כשקר, אדיפוציטים חומים מחלצים את הדלק שלהם משומן אגירה, מכיוון שהתרמוגנזה דורשת הרבה קלוריות.
אנשים המאמנים את השומן החום שלהם באמצעות חשיפה קבועה לקור הם רזים יותר ופחות נוטים לפתח סוכרת ומחלות לב וכלי דם".
פרופסור אלכסנדר ברטלט, המכון למניעת קרדיווסקולרית (IPEK)
תאי שומן חומים עשירים במיוחד במיטוכונדריה, תחנות הכוח שבהן מתרחשת הנשימה התאית. עם זאת, המדע עדיין לא מספיק מבין כיצד תאי שומן חומים מגבירים את חילוף החומרים כך שניתן יהיה לפתח טיפולים חדשים.
קור ממריץ תרמוגנזה
הטריק המולקולרי של תאי שומן חומים הוא ניתוק חלבון-1, מה שמקל על יצירת חום במקום ATP, התוצר המקובל של הנשימה התאית. "הפעילות המטבולית הגבוהה של תאי שומן חומים חייבת להשפיע גם על ייצור ATP", אומר ברטלט, "והשערנו שתהליך זה יוסדר על ידי קור". יחד עם עמיתים ברזילאים מסאו פאולו, החוקרים זיהו "גורם מעכב 1", המבטיח כי ייצור ATP נשמר במקום תרמוגנזה. כאשר הטמפרטורה יורדת, רמות הגורם המעכב-1 יורדות והתרמוגנזה יכולה להתרחש. כאשר גדל באופן מלאכותי, גורם מעכב 1 משבש את הפעלת השומן החום בקור.
ממצאים אלו התקבלו במיטוכונדריה מבודדות, בתאים מעובדים ובמודל של בעלי חיים. "למרות שמצאנו חלק חשוב בפאזל להבנת התרמוגנזה, יישומים טיפוליים עדיין רחוקים", מסביר ד"ר הנבר ברונטה, שניהל את המחקר. לדברי המחברים, רוב האנשים משתמשים בשומן החום שלהם מעט מדי והוא הופך לרדום. תוצאות המחקר החדשות מצביעות על כך שקיימים מתגים מולקולריים המאפשרים למיטוכונדריה של תאי שומן חומים לעבוד טוב יותר. ברטלט ועמיתיו מתכננים להתבסס על התגלית הזו.
"באופן אידיאלי, נמצא דרכים חדשות, על סמך הנתונים שלנו, לשחזר גם את הכושר של המיטוכונדריה בתאי שומן לבנים, מכיוון שלרוב האנשים יש הרבה אם לא יותר מדי מהם", מסכם ברטלט.
