על פי מחקר של EHU, חוסר תמיכה חברתית מוביל לבדידות מוגברת של אנשים דו מיניים. עבודתו של Garikoitz Azkona מקבוצת פסיכוביולוגיה חקרה את הקשר בין נטייה מינית לבדידות. הוא זיהה את רמת הבדידות הגבוהה ביותר בקרב אנשים ביסקסואלים, מעל לזו של הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. הוא גילה שלאנשים דו מיניים יש פחות תמיכה חברתית והגיע למסקנה שהדבר מגביר את הבדידות שלהם. המחקר קורא לאמץ אמצעים לשיפור רווחתה של האוכלוסייה הדו-מינית.
מחקר של אוניברסיטת הבאסקים (EHU) מדד את רמת הבדידות של אנשים ביסקסואלים, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים ובדק את ההשפעה שמפעילה עליהם תמיכה חברתית ורווחה נפשית.
יצאנו להפיק צילום רנטגן של המצב הנוכחי. כאשר התחלנו במחקר זה ציפינו שהמאמר המדעי יראה שכיום, עד עכשיו, בחבל הבאסקים, תהיה הנטייה המינית אשר תהיה, תחושת הבדידות תהיה זהה. אבל זה לא היה המצב. נכון שלא ראינו שום הבדל משמעותי בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים, אבל התוצאות גילו שגם היום אנשים דו מיניים חווים בדידות גדולה יותר".
Garikoitz Azkona, אוניברסיטת חבל הבאסקים
המחקר של EHU הסיק מתשובות השאלון שנתנו משתתפים עם 3 הנטיות המיניות (דו-מיניות, הומוסקסואליות והטרוסקסואליות) בנווארה ובקהילה האוטונומית הבאסקית. באופן ספציפי, המחקר הראה ש-13% מהאנשים הדו-מיניים סובלים מבדידות רבה, ו-64% מבדידות בינונית. לעומת זאת, רוב ההומוסקסואלים וההטרוסקסואלים הביעו מידה נמוכה של בדידות.
אזקונה הסבירה שזה לא אומר שנטייה מינית היא מנבא של בדידות. "במילים אחרות, אדם לא נגזר מראש להרגיש בודד בגלל שהוא דו מיני. המחקר הראה שהגורם הקובע הישיר אינו נטייה מינית. בעוד שתמיכה חברתית ורווחה נפשית כן."
כאשר בחנו את שני המשתנים הללו, מחקר EHU גילה שמצבם של אנשים דו מיניים גרוע יותר ולמעשה, בדידותם מתעצמת כתוצאה מהם. ואכן, כאשר הנשאלים נשאלו האם יש להם למי לפנות כאשר הם זקוקים לעזרה חברתית, רגשית או מעשית, האנשים הדו-מיניים אמרו שיש להם פחות אנשים זמינים; פחות מהומוסקסואלים והטרוסקסואלים. וזה אושר שתפיסה זו של רשתות עזרה מוגבלות מפחיתה את הרווחה הפסיכולוגית ומגבירה את הבדידות. "הבדידות מתעצמת אם מישהו לא מרגיש שהוא חלק מקהילה, ונראה שזה מה שקורה במיוחד עם פרטים דו מיניים. במקרה של הומוסקסואלים נראה שהמצב השתנה, נעשתה עבודה ולמרות שלא מדובר בנטייה מינית נורמטיבית, הושגה העלייה בקבלה על ידי החברה והיחידים. דו מיניות קדומות, עדיין יש הרבה שאלות אחרות", אמרו. אזקונה.
התערבות בשתי חזיתות, אינדיבידואלית וחברתית, כדי להתמודד עם הבדידות של דו מיניים
מול המצב המתואר בתוצאות, החוקרים מדגישים שיש לנקוט באמצעים. "בסקרים שערכנו למחקר שלנו, בהם משתתפים רבים היו סטודנטים צעירים באוניברסיטאות, אנו רואים יותר ויותר שיותר ויותר אנשים מזדהים כדו-מיניים. למשל, 22% במחקר המתמשך שעליו אני עובד. ערכים כה גבוהים נהגו לא לצוץ לפני כמה שנים. אם מספר האנשים במחזור הדו-מיני עולה, והרי הם לא מוכנים כחברה, אז רבים נחווה את המחקר שלנו. אם אנחנו רוצים לשפר את הרווחה של האוכלוסייה הזו, אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית".
הם מציעים שני סוגים של אמצעים. ראשית, אינדיבידואליים: אלה שנועדו לחזק את ההערכה העצמית, הזהות, ניהול המתח ורשתות העזרה של אנשים דו מיניים. ושנית, בעלת אופי חברתי: תוכניות חינוך לעבודה על כיבוד המגוון המיני, פעולות לתמיכה הן בקבלת הדו מינית והן בהשתלבותה בחברה.
