Search
מיני-איברים תלת-ממדיים מרקמת מוח עוברית אנושית פותחים חזית חדשה בחקר המוח

חוסר שינה בתחילת החיים מגביר את הסיכון לאוטיזם

חוסר שינה אצל מבוגרים הוכח זה מכבר כגורם לבעיות בריאות נפשיות ופיזיות ארוכות טווח, כולל, אך לא רק, חלשה של מערכת החיסון, עלייה במשקל, דיכאון וסיכון מוגבר לדמנציה.

אבל למה לחוסר שינה יש השלכות כה תלולות?

שינה למעשה ממלאת תפקיד מכריע מרגע לידתנו. כתינוקות, המוח שלנו עדיין יוצר את הקצוות של נוירונים, הנקראים סינפסות, החשובים בלמידה, קשב, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח ארוך. שינה מאפשרת לנוירונים אלה להתפתח ולהתחבר זה לזה, ולבסס את תפקודי המוח לשארית החיים.

אם התהליך העדין, אך החשוב הזה, היה אמור להשתבש באמצעות ערות מתמדת או חרדת פרידה, עשויות להיות לו השפעות מתמשכות על המוח וההתנהגות.

כעת, מחקר חדש בראשות שון גיי, סטודנט לתואר שני במעבדתו של גרהם דירינג, PhD, עוזר פרופסור במחלקה לביולוגיה ופיזיולוגיה של התא בבית הספר לרפואה של UNC, נתן לנו תובנות נוספות לגבי האובדן שינה במהלך מוקדם החיים משפיעים על חלקים מרכזיים בהתפתחות המוח – וכיצד הם יכולים גם להגביר את הסיכון לפתח הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). הממצאים שלהם פורסמו ב- הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים.

ההשפעות הייחודיות של אובדן שינה במהלך ההתפתחות אינן נחקרו ברובן. הנתונים שלנו מראים שתינוקות וילדים פגיעים יותר להשפעות השליליות של הפרעות שינה. מצאנו גם כי אובדן שינה במהלך פרק זמן מכריע זה יכול לקיים אינטראקציה שלילית עם הסיכון הגנטי הבסיסי להפרעה על הספקטרום האוטיסטי."

גרהם דירינג, דוקטורט, פרופסור עוזר, המחלקה לביולוגיה ופיזיולוגיה של התא, בית הספר לרפואה של UNC

הפרעות שינה ואוטיזם

בעיות שינה מהוות אינדיקטור מוקדם חשוב לבעיות צמיחת המוח והפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות, כגון ASD, הפרעת קשב וריכוז, ומוגבלות אינטלקטואלית. הפרעה בשינה נצפתה אצל יותר מ-80% מהאנשים עם ASD, אך לא ידוע במידה רבה אם הפרעה בשינה היא סיבה או תוצאה של ASD.

דירינג חקר זמן רב כיצד שינה מחזקת את הסינפסות לאורך זמן – תהליך המכונה פלסטיות סינפטית – וכיצד מחסור בשינה יכול לתרום להפרעות קוגניטיביות ונוירודגנרטיביות. אם החוקרים יכלו להבין טוב יותר את הקשרים בין שינה ל-ASD, חוקרים ורופאים יכולים גם לבצע אבחנות מוקדמות יותר ולהמציא אסטרטגיות טיפול חדשות להפרעה.

בשנת 2022, מעבדת דירינג ביקשה להבין אם הפרעות שינה במהלך החיים המוקדמות עלולה לתקשר עם הסיכון הגנטי הבסיסי ל-ASD לגרום לשינויים ארוכי טווח בהתנהגות מבוגרים. באמצעות מודלים של עכברים, חוקרים מצאו שהפרעות בשינה במהלך השבוע השלישי לחיים (בדומה לגיל 1-2 בבני אדם) גרמו לחסרים מתמשכים בהתנהגות חברתית בעכברים זכרים שהיו פגיעים גנטית ללקות ב-ASD.

מחקר על ריבאונד שינה

מעבדת Diering רצתה לחקור עוד יותר את הממצאים הללו, הפעם לצלול לאופן שבו דגמי עכברים בוגרים ומתפתחים מפצים על אובדן שינה. באמצעות בתי עכבר מיוחדים עם חיישנים רגישים ביותר, החוקרים הצליחו לעקוב בקפידה אחר תנועות עכבר ונשימות, מה שאפשר לחוקרים לשמור על ציון של מצבי ערות ושינה.

חוקרים הראו שכאשר דגמי העכברים הבוגרים איבדו כמות משמעותית של שינה, הם פיצו על כך על ידי הגדלת השינה מאוחר יותר בשעות הפעילות הרגילות שלהם. מכונה "ריבאונד שינה", התגובה הזו אפשרה למבוגרים "לפצות" על שינה שאבדה.

העכברים הצעירים יותר; מצד שני, חסר ריבאונד שינה לחלוטין. זה אישר את השערת החוקר שהעכברים הצעירים יותר עשויים להיות רגישים יותר להשפעות המזיקות של חוסר שינה. החוקרים גם ציינו שחוסר שינה בעכברים צעירים פגע לחלוטין בביצועיהם במשימת זיכרון למידה, בעוד שמבוגרים היו הרבה יותר עמידים לאחר אובדן שינה.

לאחר מכן, המעבדה העבירה את תשומת לבה להשפעות של שינה וחוסר שינה על סינפסות נוירונאליות, המתווכות תקשורת בין נוירונים ומהוות המיקום העיקרי ליצירת זיכרון ואחסון. הם גם נחקרו היטב על תפקידם המרכזי בהטבת בריאות השינה.

חוקרים ביצעו מספר ניתוחים מולקולריים כדי לבדוק כיצד חוסר שינה משפיע על סינפסות. באמצעות ניתוח חלבון חדשני, הם הצליחו למפות את הרכב החלבון ואת השינויים הביוכימיים המשפיעים על הסינפסות. הניתוח הראה שחוסר שינה בעכברים צעירים, אך לא במבוגרים, השפיע מאוד על יצירת הסינפסה, היבט מרכזי בהתפתחות המוח.

"זה מספק כעת את אחד ממערכי הנתונים הגדולים והמקיפים ביותר לבחינת ההשפעות המולקולריות של אובדן שינה לאורך תוחלת החיים", אמר דירינג.

אפיקי טיפול עתידיים באוטיזם

משימה מתמשכת של המעבדה, הודות לעבודה המולקולרית של המחקר הנוכחי, היא לפתח תרופות מבוססות שינה מהדור הבא שניתן להשתמש בהן בילדים. במקום לשמש כסם הרגעה, הם מקווים ליצור תרופה שיכולה למקד סינפסות כדי לשחזר את תפקוד השינה, במקום לשנות את התנהגות השינה עצמה.

"פיתוח הוא לא משהו שאפשר לחזור ולעשות שוב", אמר דירינג. "שינה חשובה לכל החיים ובמיוחד במהלך ההתפתחות. הבנה של מה שאנחנו יודעים עכשיו תשים דגש גדול יותר על הבנת בעיות שינה ב-ASD ויכולה להוביל לדרך טיפולית חשובה לטיפול ב-ASD ובמצבים התפתחותיים אחרים".

דילוג לתוכן