ילדים שנמצאים בישיבה במשך יותר משש שעות ערות ביום יש סיכון מוגבר באופן משמעותי למחלת כבד שומני חמורה ושחמת כבד בבגרות צעירה, כך עולה ממחקר חדש. ממצאי המחקר יוצגו ביום שבת ב-ENDO 2024, המפגש השנתי של האגודה האנדוקרינית בבוסטון, מסה ויפורסמו ב- npj של הטבע בטן וכבד.
"מצאנו שהקשר הזה בין יציבות לנזק לכבד הוא סיבתי ככל הנראה", אמר החוקר הראשי פרופ' אנדרו אגבאג'ה, MD, MPH, Ph.D., מאוניברסיטת מזרח פינלנד בקואופיו, פינלנד.
"הציבור הרחב חייב להיות מודע לסכנה הזו של יציבות על בריאותם של ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים", אמר Agbaje, שגם הוא באוניברסיטת אקסטר באקסטר, אנגליה. "מחלת כבד שומני מתקדמת ושחמת כבד, שהיא הצטלקות חמורות והתקשות של הכבד, עלולות להגביר את הסיכון לסרטן כבד בעתיד או לדרוש השתלת כבד".
מחלת כבד שומני היא הצטברות שומן מזיקה בכבד. כאשר המצב אינו נובע מצריכת אלכוהול אלא קשור לפחות לאחד מחמישה מרכיבים של תסמונת מטבולית, הוא נקרא מחלת כבד סטאטוטית (שומנית) הקשורה למטבולית (MASLD).
עבור מחקר זה, Agbaje ניתח נתונים ממחקר ארוך טווח של קבוצת לידה גדולה בבריטניה, הנקרא Avon Longitudinal Study of Parents and Children (ALSPAC) או "ילדי שנות ה-90". במחקר זה נכללו 2,684 ילדים שעברו מדידות חוזרות של תנועותיהם עם מד תאוצה מותניים מגיל 11 עד 24 שנים. בגילאים 17 ו-24, משתתפי המחקר עברו סריקת אולטרסאונד בכבד כדי להעריך כבד שומני ועדות לצלקות בכבד. הם גם עברו בדיקות דם כדי למדוד את רמות אנזימי הכבד שלהם בשתי נקודות זמן אלו.
בממוצע, ילדים מהמחקר בילו 6 שעות ביום בישיבה או בישיבה אחרת, אך הזמן הזה גדל ל-9 שעות ביום בבגרות צעירה, מצא החוקר. בילדות, 6 שעות ביום הושקעו בפעילות גופנית בעצימות קלה, מה שניטרל את ההשפעה המזיקה של 6 שעות ביום בישיבה.
עבור כל חצי שעה של התנהגות בישיבה מעל 6 שעות ביום, לילדים היו סיכויים גבוהים ב-15% לפתח מחלת כבד שומני לפני שמלאו להם 25 שנים. כל עלייה של זמן בישיבה מעל 6 שעות ביום הביאה לירידה מקבילה בזמן השהייה בפעילות גופנית בעצימות קלה, ולכן 3 שעות פחות ביום בבגרות הצעירה. עם זאת, כל חצי שעה נוספת של פעילות גופנית בעוצמת קל מעבר ל-3 שעות ביום הפחיתה את הסיכויים למחלת כבד שומני חמורה ב-33%.
אנו מאמינים ששינוי זה בזמן הישיבה לעומת הזמן לפעילות גופנית בעצימות קלה מכין את הבמה להתחלת המחלה ולהתקדמות."
פרופ' אנדרו אגבאג'ה, MD, MPH, Ph.D., אוניברסיטת מזרח פינלנד
השכיחות של MASLD הייתה 1 מכל 40 משתתפים (2.5 אחוזים) בגיל 17 ואחד מכל חמישה משתתפים (20 אחוז) בגיל 24. אגבג'ה כינה את הממצא הזה מפתיע מכיוון שהסיכון ל-MASLD גדל פי שמונה תוך שבע שנים בלבד ומכיוון ש-20 אחוז. שכיחות המחלה בדרך כלל לא תתרחש עד אמצע שנות ה-40.
מחצית מהבני 24 עם MASLD סבלו ממחלה קשה, או כמות גבוהה משמעותית של עודף שומן בכבד. לאחד מכל 40 מבוגרים צעירים כבר היו סימנים של צלקות בכבד, כאשר שלושה מכל 1,000 צעירים עומדים בקריטריונים האבחוניים לשחמת כבד, דיווח Agbaje.
עם זאת, הוא מצא שעיסוק בפעילות גופנית בעצימות קלה לפחות 3 שעות ביום הפך את הנזק הכבד המוקדם הזה. כל דקה מצטברת של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ביום הייתה קשורה בסבירות נמוכה מעט ל-MASLD חמור בגיל 24 אך לא הייתה קשורה לסבירות נמוכה יותר לשחמת כבד.
"התרופה היעילה ביותר להשפעות הבריאותיות ההרסניות של יציבות בילדות אינה הפעילות הגופנית המתונה עד נמרצת המפורסמת הרבה של 60 דקות ביום", אמר אגבאג'ה. "במקום זאת, מדובר בפעילות גופנית בעוצמת אור של 3 עד 4 שעות ביום".
דוגמאות לפעילות גופנית בעצימות קלה הן משחקי חוץ, משחק במגרש המשחקים, הליכה עם כלב, ריצת סידורים להורים או הליכה ורכיבה על אופניים.
מחקר זה קיבל מימון מהאגודה האירופית לחקר השמנת יתר-Novo Nordisk Foundation New Investigator 2024 Award for Obesity Childhood, הקרן הפינית לחקר הלב וכלי הדם וקרן התרבות הפינית.
