לאחרונה חומרים מזינים מחקר בכתב עת חוקר את הקשר בין דיסביוזיס מיקרוביאלית במעיים לבין גורמי סיכון בנשים עם היסטוריה של דלקות בדרכי השתן (UTIs).
לימוד: קשרים בין דיסביוזיס של מיקרוביוטה במעיים וגורמי סיכון אחרים בנשים עם היסטוריה של דלקות בדרכי השתן. קרדיט תמונה: mi_viri / Shutterstock.com
מה גורם ל- UTI?
UTIs הם זיהומים חיידקיים נפוצים המשפיעים על למעלה מ-150 מיליון אנשים ברחבי העולם. בהשוואה לגברים, UTI שכיחים יותר בקרב נשים בוגרות, כאשר 50-60% מהנשים חוות אותם בשלב מסוים במהלך חייהן.
השימוש התכוף באנטיביוטיקה לטיפול ב- UTI עשוי להוביל להופעת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה גם מפחיתה את השפע של חיידקי מעיים מועילים ומגבירה זנים פתוגניים, שעלולים לגרום להישנות UTI.
מספר מחקרים הצביעו על כך שדיסביוזיס מיקרוביאלית במעיים מובילה למחלות כליות ולמחלות UTI דרך ציר המעי-כליה. רוב UTIs נגרמים על ידי uropathogenic אי קולי (UPEC), Spp. Klebsiella, Spp. Enterobacter, Spp. Staphylococcus, Spp. Proteus, ו Enterococcus spp.
חולים הנגועים בזני UPEC חווים UTIs (rUTIs) חוזרים. מחקרים קודמים הראו כי זני UPEC שונים מ-commensal אי – קולי מבחינת ההרכב הגנטי שלהם, המקודד לרעלים, דגלים, פוליסכרידים משטחים וגורמי רכישת ברזל.
אי – קולי המתגוררים במעי יכולים להגיע לדרכי השתן באמצעות הגירה או זיהום ובסופו של דבר לגרום ל- UTI. מחקר אחד קודם הראה כי דיסביוזיס מיקרוביאלית במעיים מחמירה צמיחה חיידקית פתוגנית שעלולה להגיע לדרכי השתן ולגרום ל- UTI.
ניתוח זנים גילה דומה אי – קולי זנים במעי ובדרכי השתן, התומכים בתיאוריה של ציר המיקרוביוטה של המעי-UTI. לפיכך, חשוב להבין האם דיסביוזיס מיקרוביאלית במעיים משפיעה על התרחשות חוזרת ונשנית של UTIs.
לגבי המחקר
נשים בין הגילאים 18 עד 45 שנים שאובחנו עם UTI בחמש השנים האחרונות נבחרו למחקר הנוכחי. נשים עם שני פרקים או יותר של UTIs סימפטומטיים בששת החודשים הקודמים או יותר משלושה UTIs בשנה הקודמת סווגו תחת rUTIs.
חיידקים אורופתוגנים בודדו מדגימות השתן של המשתתפים. קבוצת מחקר נוספת כללה נשים שלא חלו בדלקת UTI ב-12 החודשים הקודמים; עם זאת, לאנשים אלה הייתה היסטוריה של UTIs ספורדיים, הידוע גם כ-UTIs non-recurrent (nUTIs).
נשים עם מחלות נלוות כגון lithiasis בכליות, מצבים של דיכוי חיסוני, מצבים נוירולוגיים, התערבויות כירורגיות של דרכי השתן, עצירות וסוכרת לא נכללו, מכיוון שמצבים אלו יכולים להשפיע על שכיחות של UTIs.
המשתתפים שנבחרו עברו בדיקת דיסביוזה צואה במעבדה מיוחדת. דיסביוזיס היה קיים עם רמת אינדקס פלורה של שש או יותר.
משתתפי המחקר מילאו גם שאלון שסיפק מידע על בריאותם התזונתית, אורח חייהם, כולל הרגלי עישון, שתיית אלכוהול וקפה, והיסטוריה רפואית, כולל מידע על עמידות לאנטיביוטיקה עקב טיפולים אנטיביוטיים חוזרים.
ממצאי המחקר
הסיכון לחדירות יתר של רירית המעי עולה עם צריכה מופרזת של פחמימות ושומנים פשוטים, מתכות כבדות במזון ובמים, דל בסיבים, ריכוז גבוה של חומרי הדברה וחומרי הדברה במזון, צריכת אלכוהול כרונית וטיפולים אנטיביוטיים מיותרים.
בהתאם לממצאים שדווחו במחקרים קודמים, נמצא שדיסביוזיס מיקרוביאלית במעיים מעודדת התחלה והתקדמות של השמנת יתר. אורח חיים ושינויים תזונתיים משנים את הרכב החיידקים ואת שפע החיידקים במעי, מה שעלול לגרום לשכיחות של UTI. יתר על כן, שימוש תכוף באנטיביוטיקה עלול להוביל להופעת מיקרואורגניזמים רב עמידים, אשר אושרה על ידי בדיקת רגישות החיידקים לאנטיביוטיקה.
מעל 70% מהנשים עם דיסביוזיס במעיים מפתחות rUTIs. על פי מחקר שנערך לאחרונה, המיקרוביוטה של המעי האנושית רגישה לחומרים משמרים למזון ולממתיקים שאינם קלוריות.
מבחינה מכאנית, מתחלבים למזון משנים את הרכב המיקרוביוטה של המעי על ידי גרימת דלקת מעיים. צריכה של פחות מליטר מים אחד בכל יום, שימוש כרוני באלכוהול וצריכה גבוהה יותר של ארוחות מעובדות המכילות קלוריות גבוהות, שומנים, מלח ותוספת סוכר יכולים גם הם להוביל לדיסביוזיס במעיים.
תוספי תזונה יכולים לשמור ביעילות על מעיים בריאים ולהפחית את שפע החיידקים הפתוגניים. לדוגמה, מוצרים פרוביוטיים זמינים מסחרית המכילים תמצית חמוציות ושני זנים של לקטובצילוס הפחיתו באופן משמעותי את אפיזודות rUTI בנשים צעירות לפני גיל המעבר.
מסקנות
שני גורמי סיכון מרכזיים של rUTIs כוללים דיסביוזה מיקרוביאלית ועמידות רבת לאנטיביוטיקה. צריכה מוגברת של משקאות אנרגיה ומים מוגזים וצריכת מים נמוכה יותר יכולים להשפיע על שכיחות rUTIs.
פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה יכולים לשחזר באופן חיובי את המיקרוביוטה של המעיים ובעקבות כך למנוע UTI. אורח חיים בריא עם שימוש מוגבל באנטיביוטיקה עשוי גם להגן על נשים מפני rUTIs.
יחד, ממצאי המחקר מדגישים שטיפולים אנטיביוטיים מפחיתים באופן משמעותי חיידקים מועילים מהמעי, מה שבסופו של דבר מקדם שגשוג בלתי מבוקר של מחלות פתוגניות אי – קולי זנים.
