Search
​​​​​​​Study: Association between psychological resilience and all-cause mortality in the Health and Retirement Study. Image Credit: Vitezslav Vylicil/Shutterstock.com

חוסן פסיכולוגי וסיכון מופחת לתמותה

חוסן פסיכולוגי עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים. ‏

חוסן פסיכולוגי עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים.לִלמוֹד: קשר בין חוסן פסיכולוגי ותמותה מכל סיבה במחקר הבריאות והפרישה. קרדיט תמונה: Vitezslav Vylicil/Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב BMJ בריאות הנפשחוקרים חקרו כיצד חוסן פסיכולוגי יכול להשפיע על הסיכון לתמותה מכל הסיבות בקרב מבוגרים המתגוררים בארצות הברית.

הממצאים שלהם מצביעים על כך שככל שרמות החוסן הפסיכולוגי עולות, הסיכון למוות יורד באופן משמעותי, מה שמדגיש את חשיבותו כגורם שיכול לקדם בריאות כללית ואריכות ימים.

רֶקַע

חוקרים מגדירים חוסן פסיכולוגי כיכולת להסתגל ולהתמודד עם מצבי חיים קשים, כמו אובדן משמעותי או עוני. בעוד שאנשים מסוימים מתאוששים היטב ממצוקות, אחרים עשויים להיאבק, מה שמוביל לאתגרים פסיכולוגיים.

חושבים שהחוסן מושפע מגורמים כמו גנטיקה ומנגנוני ויסות מתח. אצל מבוגרים, חוסן נקשר לבריאות נפשית ופיזית טובה יותר, המסייע להפחית את ההשפעות השליליות של נכות או מחלה כרונית.

למרות שחוקרים מצאו אינדיקציות לכך שניתן לחבר חוסן גופני לסיכון תמותה, הקשר בין חוסן פסיכולוגי ותמותה לא נחקר באופן נרחב.

מחקר מוגבל מצביע על כך שחוסן עשוי לשפר את ההישרדות, אך הממצאים אינם ניתנים להכללה עדיין. מעט מחקרים חקרו את הקשר הזה בקרב מבוגרים בארצות הברית.

לגבי המחקר

מחקר זה השתמש בנתונים ממחקר הבריאות והפנסיה (HRS), סקר גדול ומתמשך בקרב מבוגרים בארה"ב בני 50 ומעלה.

חוקרים שאפו לחקור את הקשר בין תמותה לחוסן פסיכולוגי. הנתונים נלקחו משני גלים (2006–2008), שכללו שאלון מיוחד על חוסן פסיכולוגי. מתוך 19,193 המשתתפים, רק 10,569 סיפקו נתונים מלאים, ששימשו בניתוח הסופי.

צוות המחקר מדד חוסן פסיכולוגי באמצעות ציון חוסן מפושט המבוסס על 12 פריטים מסולם ידוע. הציונים נעו בין 0 ל-12, כאשר ציונים גבוהים יותר מצביעים על חוסן רב יותר.

המשתתפים חולקו לארבע קבוצות (רבעונים) על סמך ציוני החוסן שלהם. עקבו אחר תוצאות התמותה עד מאי 2021 באמצעות מספר שיטות מהימנות.

מודלים של רגרסיה באמצעות סיכונים פרופורציונליים של קוקס (הבודקים את ההשפעה של גורמים שונים על הסבירות להתרחשות אירוע) שימשו כדי לכמת את הקשר בין חוסן ותמותה, תוך התאמה לגורמים דמוגרפיים (גיל, מין, גזע), מצבים בריאותיים (סוכרת, מחלות לב וכו'), וגורמי אורח חיים (עישון, פעילות גופנית).

הניתוח גם הסביר את הקשר הלא ליניארי בין תמותה לחוסן באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות.

ממצאים

המחקר ניתח נתונים של 10,569 מבוגרים מבוגרים שהיו בני 66.95 בממוצע כדי לחקור את הקשר בין חוסן פסיכולוגי ותמותה. עקבו אחר המשתתפים במשך 11.6 שנים בממוצע, במהלכן נרשמו 3,489 מקרי מוות.

המשתתפים חולקו לארבע קבוצות על סמך ציוני החוסן שלהם, ולאלה עם חוסן גבוה יותר היו שיעורי הישרדות טובים יותר באופן מובהק.

לדוגמה, לאנשים ברבעון החוסן הגבוה ביותר הייתה הסתברות הישרדות של 83.9% במשך 10 שנים, בהשוואה ל-61% לאלה ברבעון הנמוך ביותר.

הניתוח הראה קשר חזק בין חוסן פסיכולוגי גבוה יותר לבין סיכון נמוך יותר למוות. גם לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין, גזע, מצב בריאותי, עישון ופעילות גופנית, אנשים עם ציוני החוסן הגבוהים ביותר היו בסיכון נמוך משמעותית לתמותה.

מגמה זו הייתה עקבית בין דגמים שונים והייתה בולטת במיוחד עבור נשים. המחקר מצא גם שהקשר בין חוסן ותמותה קרדיווסקולרית היה דומה לזה של תמותה מכל סיבה, והדגיש את ההשפעה המגנה של החוסן על הבריאות הכללית.

מסקנות

מחקר זה מדגיש את התפקיד המשמעותי של חוסן פסיכולוגי בהפחתת הסיכון למוות בקרב מבוגרים.

הממצאים רלוונטיים מכיוון שהם מראים כי חוסן גבוה יותר יכול לשפר את שיעורי ההישרדות, מה שהופך את החוסן ליעד פוטנציאלי להתערבויות בריאותיות באוכלוסיות מזדקנות. זה מתבסס על מחקר קיים אך מספק תוצאות הניתנות להכללה יותר בשל גודל המדגם הגדול והתאמה מקיפה למספר גורמים מבלבלים.

אחת היתרונות של מחקר זה היא המדגם הגדול והמייצג הלאומי שלו, שאיפשר ניתוח מפורט יותר ממחקרים קודמים. גם תקופת המעקב הארוכה של למעלה מעשר שנים וההתאמות שנעשו לאורח החיים ולמצבים הבריאותיים מחזקים את מהימנות התוצאות.

עם זאת, יש לשקול כמה מגבלות. ייתכן שציון החוסן בו נעשה שימוש אינו תופס במידה מספקת את מידת החוסן הדינמי, וגורמים בלתי מדודים, כגון השפעות גנטיות או חוויות מוקדמות בחיים, עשויים היו להשפיע על הממצאים.

יתרה מכך, כמחקר תצפיתי, הוא אינו יכול לבסס קשר סיבתי בין חוסן ותמותה.

לצורך מחקר עתידי, מחקרים יכולים לחקור את ההשפעות של חוסן באמצעות סולמות אחרים ולהעריך כיצד שינויים בחוסן לאורך זמן משפיעים על תוצאות הבריאות.

בנוסף, חקירת האופן שבו מרכיבים ספציפיים של חוסן תורמים לאריכות ימים יכולה לעזור להתאים התערבויות שמטרתן לשפר את החוסן באוכלוסיות מזדקנות.

דילוג לתוכן