כל החולים שעברו התקף לב מטופלים בדרך כלל באמצעות חוסמי בטא. על פי מחקר שוודי שנערך מוקדם יותר השנה, לא סביר שתהיה צורך בתרופה זו עבור אותם חולי לב שיש להם יכולת שאיבה תקינה. כעת מחקר משנה באוניברסיטת אופסלה מראה כי קיים גם סיכון שהמטופלים הללו יכנסו לדיכאון בעקבות הטיפול.
מצאנו כי חוסמי בטא הובילו לרמות מעט גבוהות יותר של תסמיני דיכאון בחולים שעברו התקף לב אך לא סבלו מאי ספיקת לב. יחד עם זאת, לחוסמי בטא אין פונקציה מקיימת חיים עבור קבוצת חולים זו"
פיליפ ליסנר, דוקטורנט לפסיכולוגיה לבבית והמחבר הראשון של המחקר
חוסמי בטא הם תרופות החוסמות את השפעות האדרנלין על הלב ומשמשות כבר עשרות שנים כטיפול בסיסי לכל חולי התקף לב. בשנים האחרונות החלו להטיל ספק בחשיבותם כאשר החלו להתפתח טיפולים חדשים ומוצלחים. הדבר נכון בעיקר לגבי חולי התקף לב שללבם תפקוד שאיבה תקין גם לאחר ההתקף, כלומר אנשים שאינם סובלים מאי ספיקת לב.
החוקרים רצו לבדוק את תופעות הלוואי של חוסמי בטא, כלומר האם הם משפיעים על רמות החרדה והדיכאון. הסיבה לכך היא שמחקרים ותיקים יותר וניסיון קליני מצביעים על כך שחסמי בטא קשורים לתופעות לוואי שליליות כמו דיכאון, קשיי שינה וסיוטים.
מוקדם יותר השנה, מחקר לאומי גדול נערך בשוודיה (https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2401479), שמצא כי אלה שקיבלו תרופות חוסמות בטא לא היו מוגנים מפני הישנות או מוות בהשוואה למי שלא קיבל את התרופה. לייסנר ועמיתיו ביססו את מחקריהם על ממצאים אלה וערכו מחקר משנה. זה נמשך בין 2018 ל-2023 והשתתפו בו 806 חולים שעברו התקף לב אך ללא בעיות עם אי ספיקת לב. חצי קיבלו חוסמי בטא והחצי השני לא. כ-100 מהחולים שקיבלו חוסמי בטא נטלו אותם מלפני המחקר, והחוקרים הבחינו בתסמינים חמורים יותר של דיכאון אצלם.
"רוב הרופאים נהגו לתת חוסמי בטא גם לחולים ללא אי ספיקת לב, אבל מכיוון שהראיות בעד לעשות זאת כבר לא כל כך חזקות, יש לשקול זאת מחדש. יכולנו לראות שחלק מהחולים הללו נמצאים בסיכון גבוה יותר דיכאון אם התרופה לא משנה את לבם, אז הם נוטלים אותה שלא לצורך ובסיכון להיכנס לדיכאון", מוסיף ליסנר.
