חום וחיבה של ההורים בגיל הרך יכולים להיות בעלי יתרונות גופניים ונפשיים לכל החיים לילדים, ומחקר חדש לבריאות UCLA מצביע על תהליך בסיסי חשוב: תחושת הבטיחות החברתית של הילדים.
המחקר, שפורסם ב פסיכיאטריה של ג'מהמצא כי לילדים החווים יותר חום אימהי בגיל 3 יש תפיסות חיוביות יותר של בטיחות חברתית בגיל 14, אשר בתורו מנבא תוצאות בריאותיות ונפשיות טובות יותר בגיל 17.
הוכח בעבר כי חום אימהי גדול יותר, המוגדר כשבח רב יותר, טון חיובי של קול ומעשי חיבה, מנבא בריאות טובה יותר לאורך תוחלת החיים. עם זאת, המנגנונים העומדים בבסיס אסוציאציות אלה לא היו ברורים, אמרה ד"ר ג'נה אלי, מחברת המחקר המובילה ועמית פוסט -דוקטורט במעבדה להערכת לחץ ומחקר ב- UCLA.
אפשרות אחת היא שחוויות בינאישיות בשלב מוקדם של החיים משפיעות אם ילדים תופסים את העולם החברתי כבטוח לעומת איום, מקבלים לעומת דחייה ותומכת לעומת מזלזל. עם הזמן, תפיסות אלה מתפתחות למסגרות נפשיות, המכונות סכמות בטיחות חברתיות, המסייעות לאנשים לפרש, לארגן ולבצע תחזיות לגבי מצבים ומערכות יחסים חברתיות.
"סכימת הבטיחות החברתית שלך היא העדשה דרכה אתה רואה כל אינטראקציה חברתית שיש לך," אמרה אלי. "במובן מסוים, הסכימות האלה מייצגות את אמונות הליבה שלך לגבי העולם, למה אתה יכול לצפות ממנו ואיך אתה משתלב."
המחקר של UCLA Health הוא המחקר האורך הראשון שעוקב אחר האופן בו חום אימהי בגיל הרך קשור לתפיסות של בטיחות חברתית בגיל ההתבגרות, וכיצד תפיסות הבטיחות החברתית משפיעות על תוצאות בריאות הגופניות והנפשיות כנערים בסמוך לבגרות.
חום מאבות לא נחקר מכיוון שלא היו מספיק נתונים מאבות במערך הנתונים ששימש במחקר ממחקר קבוצת המילניום. הטיפול בחום ההורים התעלמו מבחינה היסטורית במחקר, אמרה אלי, אף כי מחקרים ראשוניים מראים כי איכות הטיפול שאבות מספקים גם מנבאים גם את תוצאות הילד ולכן צריכה להיות מוקד למחקר עתידי.
החוקרים השתמשו בנתונים של יותר מ 8,500 ילדים שהוערכו כחלק ממחקר קבוצות המילניום לטווח הארוך בבריטניה. מעריכים עצמאיים ביקרו בבתי הילדים בגיל 3 והעריכו את החום של אמם (שבח, נימה חיובית של קול) וקשיחות (ריסון פיזית או תופס את הילד). בגיל 14 נמדדו סכמות בטיחות חברתיות בשאלות כמו "האם יש לי משפחה וחברים שעוזרים לי להרגיש בטוחים, בטוחים ומאושרים?" לאחר מכן דיווחו הילדים על בריאותם הגופנית הכוללת, בעיות פסיכיאטריות ומצוקה פסיכולוגית בגיל 17.
אלי ועמיתיה מצאו:
- ילדים עם אמהות המציגות חום אימהי יותר בגיל הרך תפסו את העולם כבטוח חברתית יותר בגיל 14 והיו פחות בעיות בריאותיות גופניות בגיל 17.
- לילדים שתפסו את העולם בטוחים יותר מבחינה חברתית בגיל 14 בתורם היו פחות בעיות בריאותיות גופניות, פחות מצוקה פסיכולוגית ופחות בעיות פסיכיאטריות בגיל 17.
- סכמות הבטיחות החברתיות של ילדים הסבירו במלואם את הקשר בין חום אימהי לכיצד בני נוער במצוקה פסיכולוגית היו בגיל 17.
- לעומת זאת, קשיחות מצד האם לא ניבאה את תפיסתם של ילדים לגבי הבטיחות החברתית בגיל 14, או את בריאותם הגופנית או הנפשית בגיל 17.
אלה התוצאות הראשונות שאנו יודעים להראות שחום אימהי יכול להשפיע על בריאותם ורווחתם של ילדים שנים אחר כך על ידי השפעה על האופן בו הם חושבים על העולם החברתי. זהו מסר רב עוצמה, מכיוון שלמרות שלא תמיד קל לשנות את הנסיבות המוקדמות, אנו יכולים לעזור לנוער לראות אחרים ואת עתידם באור חיובי יותר. "
ד"ר ג'ורג 'סלאביץ', מחבר הבכיר של המחקר ומנהל המעבדה להערכת לחץ ומחקר ב- UCLA
אלי אמרה כי העובדה שחום האם נמצא כי הוא משפיע בצורה חזקה יותר על בריאות המתבגרים מאשר קשיחות מצד האם הייתה חשובה מכיוון שיש לה השלכות כיצד להתערב בצורה הטובה ביותר. בהתבסס על ממצאי המחקר, למשל, שיפור תחושת הבטיחות של הנער, באמצעות קמפיין או התערבות לבריאות הציבור, עשוי להיות יעיל יותר מאשר להתמקד בהפחתת תפיסות הקשיחות, ויכול להיות שיש לו השפעה חיובית על תוצאות הבריאות במשך שנים, גם לאחר שחווה טיפול אימהי לקוי.
"הממצאים מספרים את סיפור החוסן. כלומר, לא מדובר רק בהפסקת הדברים השליליים כמו טיפול לקוי, אלא לשים מאמץ לשיפור החיוביות כמו חום ובטיחות," אמרה אלי. "חשוב גם לדעת שאנשים שחוו טיפול לקוי במהלך ילדותם אינם נידונים; אם נתמקד בתפיסותיהם לגבי העולם, אנו יכולים לשפר מאוד את חייהם."
"ההודעה ברורה", אמר סלאביץ '. "לתפוס את העולם החברתי כמקום בטוח מבחינה חברתית, כולל להיות עניינים באמת לבריאות גופנית ונפשית, וניתן להשתמש בידע זה כדי לפתח התערבויות טובות יותר וקמפיינים לבריאות הציבור שנועדו לשפר את החוסן לאורך תוחלת החיים."
יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע כיצד חום אימהי משפיע על ילדים בהקשרים אחרים מחוץ לבריטניה, כמו גם כיצד ספקי שירותי הבריאות וקובעי המדיניות עשויים לשפר את תפיסות הבטיחות החברתית כדי לשפר את תוצאות בריאות הנוער.
המחקר נכתב יחד על ידי DRS. ג'נה אלי, קיץ מנגלקוך וג'ורג 'סלאביץ' מ- UCLA, וד"ר דימיטריס צומוקוס מהקולג 'האוניברסיטאי בלונדון.
מימון
המימון לעבודה הוענק על ידי Grant #OPR21101 ממשרד המושל בקליפורניה לתכנון ומחקר/יוזמת קליפורניה לקידום רפואה מדויקת (ג'נה אלי, קיץ מנגלקוך וג'ורג 'סלאביץ') ובית הספר למשתלת אלפבלוקס (דימיטריס צומוקוס). הממצאים והמסקנות במאמר הם אלה של הכותבים ואינם בהכרח מייצגים את השקפותיהם או דעותיהם של ארגונים אלה, שלא היו להם תפקיד בעיצוב או בתכנון מחקר זה; באיסוף, ניתוח או פרשנות של הנתונים; בכתיבת המאמר; או בהחלטה להגיש את המאמר לפרסום.
