Search
Study: Impact of inflammation on cognitive function in patients with highly inflammatory rheumatoid arthritis. Image Credit: Dragana Gordic/Shutterstock.com

חולי דלקת מפרקים שגרונית מאוד רגישים יותר לפגיעה קוגניטיבית

במחקר שפורסם לאחרונה ב RMD פתוחחוקרים העריכו תפקוד קוגניטיבי בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA) עם פעילות דלקתית מתמשכת.

מחקר: השפעת דלקת על תפקוד קוגניטיבי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מאוד דלקתית. קרדיט תמונה: Dragana Gordic/Shutterstock.com

רקע כללי

דלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה דלקתית כרונית המייצרת דלקת מפרקים מפרקים, וכתוצאה מכך להידרדרות המפרק ולפגיעה תפקודית. מטופלים מפתחים לעתים קרובות בעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות.

למרות ההתקדמות בהבנת הגורמים ל-RA, עדיין יש פער ניכר בהבנתנו כיצד דלקת מערכתית משפיעה על התפקוד הקוגניטיבי. מחקר קודם חושף פגיעה קוגניטיבית בחולי RA; עם זאת, הקשר בין פעילות דלקתית ב-RA לבין תפקוד קוגניטיבי אינו ברור.

לגבי המחקר

במחקר החתך הנוכחי, החוקרים העריכו באופן מקיף את התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית שהחלו בטיפול ביולוגי, וחקרו קשרים בין ליקוי קוגניטיבי ב-RA ודלקת, גורמים פסיכו-סוציאליים ואיכות חיים.

בין יוני 2022 ל-2023, החוקרים גייסו חולי RA בגילאי 16 ומעלה, שאובחנו לפי הקריטריונים של American College of Rheumatology (ACR)/European Alliance of Associations for Rheumatology (EULAR) לשנת 2010. אנשים מתאימים סבלו מדלקת בינונית-חמורה לפי ציון פעילות מחלות מפרקים 28 עם שיעור שקיעת אריתרוציטים (DAS28-ESR) למרות טיפול תרופתי אנטי-ראומטי (csDMARD) קונבנציונלי ולא עברו טיפול ביולוגי קודם. החוקרים לא כללו אנשים עם מחלות ראומטיות מלבד RA או הפרעות נוירולוגיות קודמות שלא קשורות למהלך RA.

החוקרים התאימו בין חולי RA שהתחילו בטיפול ביולוגי בדלקת בינונית-חמורה למטופלים בריאים (ללא מחלה דלקתית) לפי גיל, מין והשכלה. המשתתפים עברו הערכות נוירופסיכולוגיות מקיפות עבור ליקוי קוגניטיבי, כפי שנקבע באמצעות ציוני Montreal Cognitive Assessment (MoCA) מתחת ל-26. הערכות אחרות כללו את המבחן הקוגניטיבי Stroop, Hospital Anxiety and Depression Scale (HADS), Quality of Life-RA Scale II (QOL-RA II), וציון פעילות מחלות 28 (DAS28)-C-reactive protein (CRP) נמוכות (ציון DAS28 מתחת ל-3.2) ופעילות גבוהה (ציון DAS28 של 3.2 ומעלה).

הצוות השתמש ברגרסיות לוגיסטיות רב-משתניות כדי לקבוע את יחסי הסיכויים (OR) לניתוח. משתני המחקר כללו גזע, תאריך לידה ומחלות נלוות כמו עישון, צריכת אלכוהול, יתר לחץ דם עורקי, השמנת יתר, סוכרת, דיסליפידמיה ומחלות לב וכלי דם קודמות. החוקרים תיעדו גם את הופעת הסימפטומים, תאריך האבחון, משך המחלה, גורם שגרוני (RF), נוגדן פפטיד אנטי-ציקלי (anti-CCP), אינטרלוקין 6 (IL-6), שאלון הערכת בריאות, ציוני גרסה ספרדית (HAQ), ושחיקות.

תוצאות ודיון

המחקר כלל 140 אנשים, מחולקים שווה בשווה לקבוצות RA וביקורת, מתוכם 81% היו נשים עם גיל ממוצע של 56 שנים. אנשים עם RA הראו לעתים קרובות יותר ליקויים קוגניטיביים בהשוואה לביקורות בריאים (60% לעומת 40%) וציוני MoCA ממוצעים נמוכים יותר (24 לעומת 25). לגבי תת-מבחני MoCA, הצוות ציין מעורבות ניכרת יותר בקרב חולי RA מאשר בקרב יחידי ביקורת לתחום הזיכרון, ההפשטה והמרחב החזותי. בנוסף, אנשים עם RA הראו ציונים נמוכים יותר של תפקוד ניהולי (במיוחד זיכרון עבודה), שהוערכו באמצעות הערכת ספירת Strrop לאחור (4.0 לעומת 4.7).

חולי RA היו מדוכאים יותר ואיכות חיים ירודה יותר. הצוות ראה מתאמים חלשים ושליליים אך מובהקים בין ציוני MoCA, גיל, HAQ, DAS28-CRP, IL-6 ו-CRP, בעוד שמתאמים מתונים וחיוביים עם מבחנים קוגניטיביים. הם גם צפו מתאמים מובהקים סטטיסטית בין מבחן טווח ספרות Stroop לאחור לבין רמות DAS28-CRP, IL-6 ו-CRP ממוצעות.

בהשוואה לאנשים ללא ליקוי קוגניטיבי, חולי RA עם פגיעה קוגניטיבית היו מבוגרים יותר ופחות משכילים, עם דיכאון גבוה יותר, תפקוד גופני ירוד יותר ויותר מחלות נלוות כגון דיסליפידמיה, יתר לחץ דם עורקי, השמנת יתר ודלקת כרונית, כפי שמצוין על ידי ציוני DAS28 ו-CRP ו-IL -6 רמות במעקב.

רגרסיות לוגיסטיות הראו כי חולי RA עם גיל מתקדם (OR, 1.0) וציוני MoCA נמוכים יותר (OR, 3.0) הראו סיכון גבוה יותר לליקוי קוגניטיבי, ואלה עם השכלה תיכונית או גבוהה יותר הראו סיכון נמוך יותר (OR, 0.2). עם זאת, הגבלת מדגם המחקר לחולי RA הראתה כי הגורמים התורמים ביותר לסיכון לפגיעה קוגניטיבית היו השמנת יתר (OR, 6.0) ודלקת במהלך המחלה, כפי שמצוין על ידי ציוני DAS28 (OR, 2.4) וממוצע CRP (OR, 1.1). מודלים עם ביטוי IL-6 הניב ממצאים דומים.

דלקת מערכתית כרונית ב-RA משפיעה על קליפת המוח הקדם-מצחית ועל המוח הקדמי-פריאטלי-טמפורלי, מה שמוביל לדלקת עצבית, תפקוד לקוי של האנדותל וירידה קוגניטיבית. IL-6 מגביר דלקת עצבית על ידי הפעלת תאי גליה, הגדלת חדירות מחסום דם-מוח (BBB) ​​ומווסת העברה עצבית. השמנת יתר בחולי RA מובילה לפגיעה קוגניטיבית עקב דלקת כרונית מערכתית, חוסר תפקוד מטבולי והשפעות שליליות של כלי דם במוח המגבירות ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים.

סיכום

המחקר מגלה כי חולי RA עם פעילות דלקתית גבוהה נוטים יותר לחוות ליקויים קוגניטיביים, כולל זיכרון, מרחב ויזואלי, תפקוד ביצועי והפשטה. הליקוי קשור לגיל, לרמת השכלה נמוכה יותר ולשומן.

המחקר מדגיש את הצורך לשלוט בדלקת ובתחלואה נלווית בשלב מוקדם בטיפול ב-RA ולפתח טכניקות טיפוליות חדשניות להפחתת הסיכון לפגיעה קוגניטיבית. דלקת מפרקים שגרונית דורשת אסטרטגיה מקיפה המתחשבת בגורמים קליניים ופסיכולוגיים כאחד. אבחון מוקדם וניטור של תפקוד קוגניטיבי בחולי RA הם קריטיים.

דילוג לתוכן