בטיפול בחולי סרטן ניתן להתאים את ההקרנה בכל יום מחדש למיקום הגידול ולמצבים בגוף. חוקרים ממכון פול שרר PSI שילבו כעת, לראשונה, זרימת עבודה כזו בפרקטיקה הקלינית היומיומית בטיפול בפרוטונים – צעד חשוב באינדיבידואליזציה של הטיפול. המחקר הופיע אתמול בכתב העת המדעי פיזיקה ברפואה וביולוגיה.
כל יום הגוף שלנו קצת שונה. המעיים לפעמים מלאים יותר, לפעמים פחות; לפעמים יש שם יותר אוויר רועם, לפעמים פחות. אתמול האף היה צלול – היום צריך לקנח את האף לעיתים קרובות, והסינוסים מלאים בריר. שלא לדבר על כך שאנשים רבים יורדים או עולים במשקל עם הזמן.
רוב ההבדלים שניתן לראות מיום אחד למשנהו הם קלים ומתרחשים בקנה מידה של מילימטרים.
אבל עבור חולי סרטן שמוקרנים בפרוטונים, אפילו לשינויים קטנים כאלה יכולים להיות השפעות משמעותיות על מנת הקרינה האופטימלית".
פרנצ'סקה אלברטיני, פיזיקאית רפואית במרכז לטיפול בפרוטונים של PSI
פחות או יותר ריר, אוויר, שרירים או שומן – כל מה שצריך לקחת בחשבון בחישוב תכנית הטיפול. לראשונה בעולם, חוקרי PSI הצליחו כעת לראשונה לשלב גישה זו בפרקטיקה הקלינית היומיומית. הישג חלוצי אחרון זה של המרכז לטיפול בפרוטונים בוויליגן ישפר כעת עוד יותר את הטיפול המצוין ממילא.
פרוטונים נגד סרטן
בדיוק כמו פוטונים בטיפול בקרינה קונבנציונלי, פרוטונים הורגים תאים סרטניים. פרוטונים, לעומת זאת, הם חלקיקים בעלי מסה ומטען, ועומק חדירתם לרקמה נקבע במדויק מאוד על ידי הפיזיקה. בדרך בגוף, הם מאבדים מעט מאוד מהאנרגיה שלהם ומשחררים את רובה למטרה שלהם, הגידול – שם הם ממש נתקעים.
כדי להבטיח שהגידול מוקרן בצורה מלאה ככל האפשר ושהרקמה הסובבת מוגנת, חולים נסרקים בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) לפני תחילת הטיפול בפרוטונים. נערכת תכנית טיפול: הרופא מחשב איזה אזור בגוף ייסרק בצורה מדויקת בתלת מימד עם קרן הפרוטונים, וכן עד כמה הקרן צריכה להיות אנרגטית.
במהלך קורס של טיפול פרוטונים, הגידול מוקרן בחמישה ימים בשבוע, בדרך כלל במשך שבועיים עד שבעה שבועות. אם תוכנית הטיפול מותאמת כל יום מחדש לאנטומיה הנוכחית של המטופל, ההקרנה תהיה ממוקדת ביתר דיוק.
מהיר ובטוח
עם זרימת העבודה החדשה, נלקחת סריקת CT במינון נמוך לפני כל הקרנה. מינון הקרינה של הטיפול בפרוטונים מחושב מחדש על בסיס האנטומיה הנוכחית וכן מיקומו של המטופל על ספת הטיפול. לשם כך, פרנצ'סקה אלברטיני וצוות חוקרי ה-PSI שלה פיתחו תוכנה המתאימה את תוכנית הטיפול למצב הנוכחי כפי שנרשם בתמונת CT. לאחר מכן, ההקרנה ממשיכה מיד על פי התוכנית החדשה.
"באופן עקרוני, הליך כזה אינו מביא אלא יתרונות", אומרת פרנצ'סקה אלברטיני. "אנו יכולים להבטיח שנפח היעד – כלומר הגידול – ייפגע במדויק. כך, עומס הקרינה הכולל מצטמצם, שכן רקמה בריאה חשופה פחות".
חיסרון אפשרי יכול להיות שבסך הכל, יותר זמן עובר במהלך כל יישום, כלומר, ייתכן שהמטופלים יצטרכו לסבול זמן רב יותר על הספה. בתרחיש הגרוע ביותר, פחות אנשים יכולים להיות מטופלים ביום, כך שפחות יפיקו תועלת מטיפול בפרוטונים. "מבחינתנו היה לכן חשיבות עליונה לייעל את מהירות התהליך", מדגיש אלברטיני. והם הצליחו: בסך הכל, הקרנות כולל התאמת תכנית הטיפול נמשכה בממוצע רק ארבע דקות יותר מאשר ללא ההליך החדש.
זה מסמן את ההתחלה
במחקר היתכנות ראשון, המופיע כעת בכתב העת Physics in Medicine and Biology, פרנצ'סקה אלברטיני וצוות חוקרי ה-PSI שלה יישמו את ההליך החדש לטיפול בחמישה חולים המוקרנים נגד גידולים באזורים גרמיים בגוף, כגון גולגולת ובסיס הגולגולת. באזורים אלו צפויים פחות שינויים יומיומיים מאשר, למשל, בבטן, שם יש השפעה רבה למילוי המעיים ושלפוחית השתן. בשלב הבא, החוקרים יקבעו כעת גם את זרימת העבודה שלהם עבור סוגי גידולים המתרחשים באזורים כאלה בגוף.
בדיקת CT נוספת ליום פירושה למעשה עלייה בחשיפה לקרינה. "אבל אנחנו מניחים שהסיכון לסרטן משני המופעל רק באמצעות ההקרנה לא גדל על ידי התהליך החדש", אומר דמיאן ובר, ראש ורופא ראשי של המרכז לטיפול בפרוטונים. "להיפך: הסיכון למעשה מצטמצם". מכיוון שזרימת העבודה הופכת את הטיפול בפרוטונים למדויק יותר באופן כללי, המשמעות היא בסופו של דבר הפחתה נטו בחשיפה לקרינה. בנוסף, נעשה שימוש בטכניקת קרינה נמוכה במיוחד עבור סריקות ה-CT היומיות.
"בעוד כמה שנים, ככל הנראה כל המרכזים לטיפול בפרוטונים בעולם יישמו התאמות יומיומיות כאלה", אומר אנטוני ג'ון לומקס, ראש הקבוצה לפיזיקה רפואית ומחבר שותף במחקר. הוא חושד שבקרוב עשויים להיות זמינים פתרונות מסחריים, כמו תוכנה שמבצעת התאמות בתוכנית הטיפולים. "העובדה שאנחנו הראשונים ליישם זרימת עבודה כזו בפרקטיקה הקלינית היומיומית היא צעד חשוב בכיוון הזה".
