סוגים שונים של התנהגות בישיבה משפיעים על בריאות הנפש המתבגרת, עם זמן מסך פנאי מוגזם הקשור למצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר, בעוד שנראה כי פעילויות חינוכיות משפיעות על מגן.
לִלמוֹד: קשר פרוספקטיבי להתנהגות ישיבה עם מצוקה פסיכולוגית בקרב מתבגרים. קרדיט תמונה: fizkes / shutterstock.com
לאחרונה כתב העת לבריאות המתבגרים המחקר חוקר אם סוגים והקשרים שונים של התנהגות בישיבה בשלבים האמצעיים של גיל ההתבגרות מביאים למצוקה פסיכולוגית בהמשך גיל ההתבגרות.
עולה בסוגיות בריאות הנפש בקרב מתבגרים
שכיחות גבוהה יותר של הפרעות בריאות הנפש, במיוחד דיכאון וחרדה, נצפתה בקרב מתבגרים ברחבי העולם. למעשה, מחקר שנערך לאחרונה דיווח כי 16.1% מהמתבגרים בבריטניה חווים מצוקה פסיכולוגית הקשורה לתסמינים לא ספציפיים.
באופן דומה, מחקר אחר העריך כי כ -4.6% ו -2.8% מהמתבגרים בין 15 ל -19 שנים חווים חרדה ודיכאון, בהתאמה. השיעורים העולים של הפרעות אלה בקרב מתבגרים מדגישים את הצורך בזיהוי גורמי סיכון פוטנציאליים למצוקה פסיכולוגית.
מספר מחקרים הדגישו את תפקיד הפעילות הגופנית והתנהגות בישיבה על התפתחות הפרעות בריאות הנפש. התנהגות ישיבתית, המוגדרת ככל התנהגות מתעוררת עם הוצאות אנרגיה נמוכה, קשורה לפעילויות מובחנות הכוללות שימוש במחשבים, קריאה, השתתפות בכיתה וצפייה בטלוויזיה שעשויה להתאמן בהקשרים שונים, כמו תחבורה, פנאי ובית ספר ו
בעבר דיווחו החוקרים כי למעלה משלוש שעות בכל יום של התנהגות בישיבה מבוססת מסך מגדיל את הסיכונים של תסמינים דיכאוניים. למרות תצפיות אלה, מעט מחקרים בדקו האם פעילויות חינוכיות והתנהגויות בישיבה שאינן מסך, כמו קריאה לפנאי והאזנה למוזיקה, גורמות למצוקה פסיכולוגית.
על המחקר
המחקר הנוכחי בדק אם סוגים והקשרים שונים של התנהגויות בישיבה גורמות למצוקה פסיכולוגית בקרב מתבגרים. כאן התקבלו נתונים מייצגים ארצית על ילדים ממחקר קבוצת המילניום בבריטניה בין ספטמבר 2000 לינואר 2002.
בשנת 2015 סיימו משתתפי המחקר יומן פעילות, בו ילדים בני ארבע עשרה דיווחו על פעילותם בין 4 בבוקר בכל יום ל -4 בבוקר למחרת תוך 10 דקות זמנים
ממידע זה, זוהו הקשרים שונים של התנהגות בישיבה הכוללת זמן גלישה באינטרנט לפנאי, האזנה למוזיקה, שימוש במדיה חברתית, צפייה בטלוויזיה או בסרטונים, קריאה לפנאי, ביצוע שיעורי בית או השתתפות בכיתה ושיחק משחקים אלקטרוניים, יחד עם זמן בילוי על כל פריט. ההקשרים המזוהים השונים סווגו כזמן מסך מבוסס פנאי, זמן ללא מסך מבוסס פנאי והתנהגות בישיבה חינוכית.
מצוקה פסיכולוגית הוערכה על סמך סולם מצוקה פסיכולוגית של שישה פריטים, שכלל עצבנות, מצב רוח דיכאוני, חוסר תקווה, חוסר אנרגיה, חוסר ערך וחוסר שקט. כל פריט הכיל חמש אפשרויות תגובה בסולם Likert שנע בין אף אחד מהזמן ועד כל הזמן.
השפעת התנהגות בישיבה על מצוקה פסיכולוגית
המחקר הנוכחי מדגיש קשר בין התנהגות בישיבה לבין מצוקה פסיכולוגית בקרב מתבגרים, שנמצא שהושפע מהסוג וההקשר של התנהגויות אלה.
עלייה בשעה של משחק משחקי וידאו הייתה קשורה לסבירות גדולה יותר של 3% למצוקה פסיכולוגית. לעומת זאת, עלייה בשעת קריאה לפנאי הייתה קשורה לסיכון מוגבר של 5% למצוקה פסיכולוגית עבור כל הקבוצה.
פעילויות מבוססות פנאי, כמו משחק משחקי וידאו וקריאה, היו קשורות באופן פרוספקטיבי למצוקה פסיכולוגית מוגברת. בהשוואה להתנהגויות בישיבה לא-מסך ופנאי חינוכיות, חשיפה מוגזמת של מסך זמן פנאי של למעלה משלוש שעות בכל יום הייתה קשורה מאוד לרמות גבוהות יותר של מצוקה פסיכולוגית עוקבת.
ילדים שמשחקים משחקים אלקטרוניים יותר מ -180 דקות בכל יום חווים מצוקה פסיכולוגית יותר. באופן יחסי, משך זמן בינוני בין 60 ל 119 דקות של זמן בילוי במדיה החברתית ועשיית שיעורי בית היו קשורים למצוקה פסיכולוגית נמוכה יותר.
משתתפי המחקר שעסקו בהתנהגות בישיבה חינוכית במשך למעלה מ -300 דקות בכל יום היו פחות סיכויים לחוות מצוקה פסיכולוגית. זמן שהושקע זמן במשחקי וידאו וקריאה לפנאי היה קשור למצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר בהשוואה למשך זמן של פחות מ -180 דקות בכל יום.
בהשוואה לבנים, בנות היו פגיעות יותר למצוקה פסיכולוגית מזמנם שהושקעו בהאזנה למוזיקה/רדיו/תוכן שמע אחר, הכנות שיעורי בית, צפייה בטלוויזיה ושימוש במדיה חברתית. בנים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להשתמש באינטרנט לפנאי, להתאמן בפעילות גופנית ולשחק משחקי וידאו מאשר בנות.
זמן שאינו מסך פנאי היה גבוה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים. ראוי לציין כי זמן מסך מבוסס פנאי היה קשור לסיכון גבוה יותר למצוקה פסיכולוגית.
מסקנות
ממצאי המחקר קובעים קשר בין התנהגות בישיבה לבין מצוקה פסיכולוגית במהלך גיל ההתבגרות באופן תלוי הקשר. למרות שזמן המסך המורחב מבוסס הפנאי הגדיל את הסיכון למצוקה פסיכולוגית, אסוציאציה זו לא נצפתה לזמן שאינו מסך פנאי והתנהגויות בישיבה חינוכיות.
