מחקר חדש חושף כיצד זיהומים תכופים בשלוש השנים הראשונות לחייו מעצבים את בריאותו ארוכת הטווח של הילד, ומאיץ ברופאי ילדים לפעול מוקדם לתוצאות טובות יותר.
מחקר: נטל זיהומים בגיל מוקדם וסיכון לזיהומים ושימוש באנטיביוטיקה מערכתית בילדות. קרדיט תמונה: UvGroup / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחהצוות של מדענים בדנמרק חקר כיצד זיהומים נפוצים בילדות המוקדמת משפיעים על הסבירות לחוות זיהומים חמורים ולדרוש אנטיביוטיקה מאוחר יותר בילדות. הם עקבו אחר פרקי זיהום מלידה עד גיל שלוש וחקרו את השפעתם על תוצאות בריאותיות עד גיל 10 או 13, וסיפקו תובנות לפרוגנוזה וטיפול בילדים.
רֶקַע
זיהומים במהלך הילדות משפיעים באופן משמעותי על הבריאות וההתפתחות ותורמים לתחלואה ולתמותה עולמית. זיהומים תכופים בתחילת החיים עלולים לגרום לילדים למצבים כרוניים, כגון אסטמה, אלרגיות, הפרעות מטבוליות וזיהומים קשים חוזרים. יתר על כן, ידוע שגורמים חברתיים וסביבתיים, לרבות חיים עירוניים, עישון אימהות וטיפול במתקני טיפול בילדים, משפיעים על שיעורי ההידבקות.
זיהומים בדרכי הנשימה, הנפוצים ביותר בילדות, עלולים להוביל לבעיות ריאות ארוכות טווח, בעוד שמחלות מערכת העיכול וחום נפוצות גם בקרב ילדים. מחקרים קודמים הדגישו קשר בין עומס זיהום ושימוש באנטיביוטיקה, אך חסרים נתונים מקיפים ממחקרי אורך.
יתרה מכך, למרות החשיבות של הבנת זיהומים בתחילת החיים עבור מסלולי בריאות, נותרו פערים בקביעה כיצד סוגי ותדירות הזיהום משפיעים על תוצאות מאוחרות יותר. טיפול בפערים אלה עשוי לשפר אסטרטגיות מניעה ותכנון טיפול עבור אוכלוסיות פגיעות, ולהפחית את ההשפעה ארוכת הטווח של זיהומים במהלך הילדות.
המחקר הנוכחי
במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בנתונים אורכיים מקבוצת המחקרים הפרוספקטיביים של קופנהגן על אסטמה בילדות (COPSAC2010) שנערכה בדנמרק. מחקר זה עקב אחר 614 ילדים מלידה ועד גיל 10 או 13.
איסוף הנתונים כלל יומנים יומיים מפורטים שנשמרו על ידי ההורים מלידה עד שלוש שנים, רישומי סימפטומים, אבחנות מאושרות על ידי רופא ותרופות למצבים כמו הצטננות, דלקת ריאות, דלקת אוזן תיכונה חריפה (דלקת אוזן תיכונה), דלקת שקדים, חום ודלקת קיבה. המחקר מצא ממוצע של 16.4 מקרי זיהום לילד בין לידה לגיל שלוש, כאשר הצטננות היא השכיחה ביותר. ערכים אלה אושרו במהלך ביקורים קליניים מתוכננים.
הצוות סיווג וניתח את פרקי הזיהום כדי למדוד את הקשר שלהם עם זיהומים בינוניים עד חמורים מאוחרים יותר ושימוש אנטיביוטי מערכתי. הם גם שלפו נתונים על מעקבים קליניים, כולל אבחנות ומרשמים שדווחו על ידי רופאים מגיל שלוש ואילך, ממאגרי המידע הלאומיים. המחקר לא כלל ילדים עם ליקויים מולדים או חיסוניים כדי להבטיח יכולת הכללה לאוכלוסיות בריאות.
משתנים משתנים כגון גורמים סוציו-אקונומיים, התנהגויות אימהיות, נוכחות אחים וחשיפות סביבתיות הותאמו בניתוח, מה שמפחית מבלבלים פוטנציאליים. נטל הזיהום נותח באמצעות מודלים של רגרסיה כמו-Poisson, אשר סיפקו הערכות מדויקות למרות שונות הנתונים.
המחקר ערך גם ניתוחי תת-סוגים כדי להעריך את ההשפעה של זיהומים ספציפיים, כגון דלקת ריאות או אירועי קור, על סיכונים מאוחרים יותר. דגימות דרכי אוויר חריפות נאספו מילדים עם תסמינים נשימתיים חמורים במהלך שלוש השנים הראשונות, וזוהו פתוגנים ויראליים, כולל רינו-וירוסים ואנטרווירוסים.
ממצאים מרכזיים
המחקר מצא כי זיהומים בתחילת החיים השפיעו מאוד על סיכונים בריאותיים מאוחרים יותר. כל פרק של זיהום מוקדם העלה את הסיכון לזיהומים מתונים עד חמורים מאוחרים יותר ב-5% (יחס שכיחות מותאם (AIRR), 1.05; 95% CI, 1.02-1.08) וטיפולים אנטיביוטיים מערכתיים ב-2% (AIRR, 1.02; 95 % CI, 1.01-1.04).
יתרה מזאת, לילדים עם עומסי זיהום גבוהים (מעל 16 פרקים עד גיל שלוש) היו סיכונים גדולים יותר באופן מובהק לזיהומים חמורים (AIRR, 2.39) וטיפולים אנטיביוטיים (AIRR, 1.34) בהשוואה לאלו עם עומס זיהום נמוך יותר. ילדים ברבעון הגבוה ביותר של עומס הזיהום היו בסיכון גבוה עד פי שלושה לחוות זיהומים חמורים בהשוואה לאלו ברבעון הנמוך ביותר (AIRR, 3.02; 95% CI, 1.51-6.53).
ניתוח תת-הסוגים העלה כי אירועי דלקת ריאות מוקדמים היו קשורים בסיכון גבוה בכמעט 50% לדלקת ריאות מאוחרת יותר (AIRR, 1.48; 95% CI, 1.34-1.62), בעוד שהצטננות ודלקת אוזן תיכונה חריפה תרמו גם הם לסיכון מוגבר. זיהומים ויראליים, במיוחד רינו-וירוסים ואנטרווירוסים, נקשרו לעלייה בסבירות לדלקת ריאות עתידית.
מגורים עירוניים היו קשורים לשיעורי זיהום גבוהים יותר, אך הממצאים נותרו עקביים לאחר התאמה למשתנים דמוגרפיים וסביבתיים.
מסקנות
לסיכום, המחקר הראה שזיהומים תכופים במהלך הילדות המוקדמת העלו משמעותית את הסיכון להידבקות בזיהומים קשים ולצורך בטיפולים אנטיביוטיים בשלב מאוחר יותר בחיים.
ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של טיפול יזום בילדים וניטור מוקדם לילדים עם עומסי זיהום גבוהים. רופאי ילדים ומטפלים צריכים לתעדף הפחתת סיכוני זיהום במהלך השנים הראשונות כדי לשפר את התוצאות הבריאותיות ארוכות הטווח ולהפחית את נטל המחלה בילדות ומחוצה לה.
