מחקרים חדשים מראים כי טיפול בוויטמין E משפר באופן משמעותי את תפקוד הכבד ומפחית את הדלקת בחולי מחוזה, ומספק אפשרות טיפול בטוחה ויעילה יותר במאבק במחלות כבד מטבוליות.
מחקר: ויטמין E (300 מ"ג) בטיפול במחשש: מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלסבו
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דיווחי תאים רפואייםקבוצת חוקרים העריכה את היעילות והבטיחות של 300 מ"ג ויטמין E בשיפור היסטולוגיית הכבד וסמנים ביוכימיים בקרב משתתפים עם סטיטופטיטיס הקשורה לתפקוד המטבולי (MASH).
רֶקַע
האם ידעת שכמעט 30% מהאוכלוסייה הגלובלית מושפעת ממחלת כבד סטטוטית הקשורה לתפקוד מטבולי (MASLD)? מגיפה שקטה זו מגדילה את הנטל של סיבוכים הקשורים לכבד, כולל שחמת וסרטן כבד. MASH, הצורה הפרוגרסיבית של MASLD, מאופיינת בנזק הפטוצלולרי ודלקת המונעת על ידי לחץ חמצוני ותפקוד חילוף מטבולי. למרות התערבויות באורח החיים, אפשרויות פרמקולוגיות יעילות נותרות מוגבלות. הורמון בלוטת התריס קולטן- β אגוניסט רזמטרום סלקטיבי אושר לאחרונה למחית פיברוטית בינונית-מתקדמת, אך נותרו פערי טיפול.
ויטמין E, נוגד חמצון טבעי, הראה פוטנציאל להפחתת דלקת בכבד, ובכל זאת המינון האופטימלי שלו, ההשפעות לטווח הארוך ופרופיל הבטיחות דורשים הערכה נוספת. זיהוי מינון ויטמין E בטוח ויעיל לטיפול במחיתות יכול להפוך את תוצאות המטופלים ברחבי העולם. יש צורך במחקר נוסף בכדי להקים משטרי טיפול מוחלטים.
על המחקר
ניסוי רב-מרכזי, כפול סמיות, אקראי, מבוקר פלצבו, נערך על פני 14 מרכזים קליניים בסין. המשתתפים שאובחנו עם מחית מוכחת ביופסיה גויסו והוקצו באופן אקראי ביחס של 1: 1 כדי לקבל ויטמין E (300 מ"ג ליום) או פלצבו למשך 96 שבועות. כל המשתתפים קיבלו המלצות תזונה ופעילות גופנית לאורך כל תקופת המחקר.
ביופסיות כבד בסיסי ואחרי הטיפול נבדקו באופן מרכזי על ידי הפטופתולוגים העצמאיים שעיוורו להקצאת הטיפול. נקודת הקצה העיקרית הייתה שיפור היסטולוגי, שהוגדר כהפחתה בציון הפעילות של מחלת הכבד השומנית הלא אלכוהולית (NAS) על ידי לפחות 2 נקודות, ללא החמרה של פיברוזיס. המחקר עקב אחר גישה שונה של כוונה לטיפול (MITT), עם ניתוחי רגישות שבוצעו כדי לאשר את החוסן.
נקודות קצה משניות כללו רגרסיה של פיברוזיס, פיתרון של דלקת דלקת סטיטה -פטיטיס ושינויים באנזימי הכבד, סמנים דלקתיים ופרמטרים מטבוליים. מדידת קשיחות כבד מבוססת פיברוסקנית (LSM) הוערכה גם כדי לספק תובנות נוספות על התקדמות פיברוזיס.
פרמטרים ביוכימיים הוערכו בפרקי זמן קבועים, כולל Alanine aminotransferase (ALT), aspartate aminotransferase (AST), צום גלוקוז פלזמה, וציטוקינים פרו-דלקתיים (FAL-6 של גידולים-אלפא (TNF-α) ו- interleukin -6 (IIL-6) PACTORSE-ALPHA (TNF-α) ו- Interleukin -6) (IL-6) NECROSIS-ALPHA (TNF-α) ו- in -6) (IL-6)))) (IL-6))) (TNF-α)) (IL-6). ). ניתוחים סטטיסטיים נערכו באמצעות SAS 9.4 ו- R 4.2.3, עם ניתוח מודלים של Covariance (ANCOVA) המשמשים למשתנים רציפים ורגרסיה לוגיסטית לתוצאות בינאריות. המחקר דבק בהנחיות אתיות קפדניות, וכל המשתתפים סיפקו הסכמה מדעת.
תוצאות המחקר
בסך הכל נרשמו 124 משתתפים, עם 58 בקבוצת הוויטמין E ו -66 בקבוצת הפלצבו. מאפייני הבסיס, כולל גיל, התפלגות מגדרית ופרמטרים מטבוליים, היו דומים בין הקבוצות. הגיל הממוצע היה כ 38 שנים, עם דומיננטיות של משתתפים גברים (72.4% בקבוצת הוויטמין E ו -75.8% בקבוצת הפלצבו).
29.3% מובהקים סטטיסטית מהמשתתפים שקיבלו שיפור היסטולוגי של ויטמין E, לעומת 14.1% בקבוצת הפלצבו (יחס הסיכויים (OR): 2.5; מרווח ביטחון של 95% (CI): 1.0-7.1; P = 0.04). ניתוחי תת-קבוצות חשפו שיפור רב יותר בקרב גברים, המשתתפים מתחת לגיל 40, ואלה עם ציוני NAS בסיסיים של 5-8.
רגרסיה של פיברוזיס על ידי שלב אחד לפחות מבלי להחמיר את דלקת הדלקת הסטטופטיטיס נצפתה ב 25.9% מקבוצת הוויטמין E לעומת 15.6% בקבוצת הפלצבו, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (OR: 1.9; 95% CI: 0.7-5.2; P; = 0.16). עם זאת, מדידת קשיחות כבד פיברוסקנית (LSM) הראתה שיפור משמעותי בקבוצת הוויטמין E (P = 0.04), מה שמצביע על יתרונות פוטנציאליים לטווח הארוך למרות תוצאות פיברוזיס מבוססות ביופסיה שלא הגיעו למשמעות סטטיסטית.
רזולוציית Steatohepatitis ללא החמרה של פיברוזיס נצפתה אצל 12.1% מקבוצת הוויטמין E לעומת 17.2% בקבוצת הפלצבו (OR: 0.7; 95% CI: 0.2-2.0; P = 0.43). למרות זאת, נצפו ירידה משמעותית בסטטוזיס (p = 0.01), דלקת לובולרית (p = 0.04), ציון פיברוזיס (p = 0.04), וציון NAS הכולל (p = 0.03) נצפו בקבוצת הוויטמין E.
רמות האנזים בכבד השתפרו באופן משמעותי בקבוצת הוויטמין E, כאשר ירידות ALT ו- AST של 20% ו -18%, בהתאמה. רמות ציטוקין פרו-דלקתיות בסרום, כולל TNF-α ו- IL-6, הראו גם ירידה משמעותית בקבוצת הטיפול בהשוואה לפלסבו (IL-6, P = 0.04).
בטיחות וממצאים נוספים
ניתוח בטיחות מקיף לא חשף הבדלים משמעותיים באירועי הלוואי בין הקבוצות. האירועים הנפוצים ביותר היו תסמינים קלים במערכת העיכול, שהתרחשו אצל 12% מקבוצת הוויטמין E ו -6% מקבוצת הפלצבו. חשוב לציין כי אף משתתפים לא פיתחו סרטן הערמונית, אירועים קרדיווסקולריים או שבץ מוחי במהלך המחקר, תוך התייחסות לחששות קודמים ביחס לתוסף ויטמין E במינון גבוה.
ניתוחים גישושיים הצביעו על כך שוויטמין E היה קשור לשיפור פרמטרים מטבוליים, כולל אינסולין צום והערכת מודל הומאוסטזיס להתנגדות לאינסולין (HOMA-IR). עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בפרופילי שומנים או במדד מסת גוף (BMI) בין הקבוצות.
ניתוח גנטי של המשתתפים חשף דומיננטיות של גנוטיפ HP 2-2 Haptoglobin, שקשור לוויסות לחץ חמצוני. למרות המקדים, ממצא זה מצביע על השפעה גנטית אפשרית על היענות הוויטמין E בקרב חולי MASH.
ניתוחי רגישות אישרו את דיוק הממצאים, וחיזקו את הפוטנציאל של ויטמין E כטיפול מבטיח למחשט.
מסקנות
המחקר הדגים כי טיפול של 96 שבועות עם 300 מ"ג של ויטמין E שיפר משמעותית את היסטולוגיית הכבד והפחית סמנים דלקתיים בקרב משתתפים עם מחוזה מוכחת ביופסיה. בעוד שרגרסיה של פיברוזיס לא הגיעה למשמעות סטטיסטית, שיפורים בסטטוזיס, דלקת לובולרית, קשיחות הכבד ורמות האנזים מרמזים על תפקיד טיפולי פוטנציאלי לוויטמין E.
הטיפול נסבל היטב, ללא כל חששות בטיחותיים גדולים שזוהו. ראוי לציין כי חששות מסרטן הערמונית, סיכון לב וכלי דם, או שבץ מוחי המורגי הקשורים לוויטמין E במינון גבוה לא נצפו בניסוי זה.
לממצאים אלה השלכות משמעותיות על אנשים הנמצאים בסיכון למחלות כבד, ומספקים אפשרות טיפול לא פולשנית ונגישה. ברמה הקהילתית, שיפור בריאות הכבד עשוי להפחית את נטל הבריאות, ואילו באופן גלובלי, התייחסות ל- MASH ביעילות עשויה לעזור לבלום את שכיחות הגוברת של סיבוכים הקשורים לכבד.
