מחקר חדש מדגיש את הקשר הפוטנציאלי בין מחסור בוויטמין D לבריאות הנפש של האם, מה שמצביע על צורך בתוסף יזום.
לִלמוֹד: האם ויטמין D בסרום קשור לדיכאון או חרדה אצל נשים בוגרות לפני ואחרי לידה? סקירה שיטתית עם מטה-אנליזה. קרדיט תמונה: Olena Ivanova/Shutterstock.com
האם ויטמין D קשור לחרדה ודיכאון בהריון ולאחר לידה? סקירה שפורסמה לאחרונה ב חומרים מזינים ביקש לחקור את השאלה הזו.
חשיבותו של ויטמין D
ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן המסונתז בגוף ונמצא בבעלי חיים, במוצרים מהצומח ובמזונות מועשרים. רמות נאותות של ויטמין D במהלך ההריון חיוניות הן לבריאות האם והן לבריאות העובר, שכן הדרישות הגבוהות לסידן של העובר דורשות רמות גבוהות של ויטמין D פעיל בסרום האם.
עם זאת, מחקרים עדכניים מראים של-10% מהאנשים בהריון יש מחסור חמור בויטמין D, בעוד של-60% יש מחסור בינוני, כאשר רק ל-1.6% יש רמות נאותות. מחסור בוויטמין D, המוגדר כרמות מתחת ל-20 ng/mL (50 nmol/L), ואי ספיקה, המוגדרת כרמות בין 20-30 ng/mL, קשורים לסיכונים של הגבלת גדילה תוך רחמית, משקל לידה נמוך, הפלה ועלייה. סבירות לדיכאון אימהי וחרדה.
רמות ויטמין D מושפעות מאורח חיים וגורמים גיאוגרפיים שונים, כולל תזונה, קו רוחב, עונה, זמן בילוי בחוץ, כיסוי העור, גזע, משקל גוף ומצבים בריאותיים אחרים.
בריאות הנפש וויטמין D
חרדה ודיכאון שכיחים במהלך ההיריון ובתקופה שלאחר הלידה, עם גורמי סיכון הכוללים שימוש באלכוהול, עישון, מצבים נפשיים קודמים, מתח זוגי או חברתי, דפוסי חשיבה שליליים, מתח כלכלי, רמות השכלה נמוכות יותר ומוצא אתני.
תיאוריות סביב דיכאון הקשור להריון כוללות חוסר איזון הורמונלי, דלקת ושינויים בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA). ויטמין D ידוע כבעל תכונות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון והוא מעורב בסינתזה של נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין. קולטני ויטמין D נמצאים גם באזורים במוח האחראים על ויסות מצב הרוח.
לפיכך, מאמינים שוויטמין D ממלא תפקיד משמעותי בתהליכים נוירופסיכולוגיים המשפיעים על מצב הרוח ועל בריאות הנפש. מחקרים קודמים שבדקו את הקשר של ויטמין D עם דיכאון הקשור להריון מתוארכים, עם שיטות שונות מאוד. "הראיות הקיימות כיום בספרות אינן מספיקות כדי לבסס תפקיד לתוספת 25(OH)D במניעה או טיפול בדיכאון לפני ואחרי לידה."
הסקירה הנוכחית משלבת מחקרים עדכניים משנת 2020 ואילך כדי לעדכן ממצאים על קשר זה ולזהות מגבלות מתודולוגיות שיכולות להנחות מחקר עתידי.
על המחקר
החוקרים כללו מחקרים שמדדו ריכוזי ויטמין D בנשים בוגרות בהריון ולאחר לידה, תוך שימוש בכלים מאומתים להערכת נוכחות של חרדה ו/או דיכאון. הסקירה כללה 15 מחקרי עוקבה, תשעה מחקרי חתך ומחקר מקרה-ביקורת אחד, שכל אחד מהם הוערך עבור סיכון הטיה באמצעות רשימת ביקורת מאומתת.
מתוכם, שבעה מחקרי עוקבה, שלושה מחקרי חתך ומחקר מקרה-ביקורת אחד היו בסיכון בינוני להטיה, בעוד שחמישה מחקרי עוקבה ושישה מחקרי חתך נחשבו לבעלי סיכון נמוך. כל המחקרים השתמשו בכלי סקר אמינים לדיכאון וחרדה. בנוסף, 21 מתוך 25 המחקרים הסבירו גורמים מבלבלים פוטנציאליים כמו רקע סוציו-דמוגרפי וכלכלי, מצבים בריאותיים, שימוש בתוספי מזון, אורח חיים ורווחת הריון.
מתוך 25 המחקרים, 12 התמקדו בדיכאון קדם לידה, בעוד ש-17 בדקו דיכאון לאחר לידה. שלושה מחקרים חקרו חרדה לפני לידה, ושניים בחנו חרדה לאחר לידה.
ויטמין D בהריון ובדיכאון
המחקר מצא שדיכאון וחרדה התרחשו אצל 7%-49% מהנשים ההרות ו-12.4%-37.8% מהנשים לאחר לידה, בעוד שמחסור או אי ספיקה של ויטמין D היה קיים ב-15.7%-82.6% מהמשתתפים.
שבעה מחקרים מצאו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D ודיכאון במהלך ההריון, ותשעה מצאו קשרים דומים לאחר הלידה. בין המחקרים לפני לידה, שלושה היו מחקרי עוקבה וארבעה היו חתך רוחבי. עבור דיכאון לאחר לידה, חמישה מחקרי עוקבה ושלושה מחקרי חתך תמכו בקשר זה. בנוסף, מחקר המקרה-ביקורת דיווח על תסמינים חמורים יותר של דיכאון לאחר לידה עם רמות נמוכות יותר של ויטמין D.
בממוצע, רמות ויטמין D היו נמוכות משמעותית (בערך 4.6 ננוגרם/מ"ל) בנשים עם דיכאון לפני לידה. מגמה זו הייתה בולטת במיוחד במחקרים המשתמשים בסולם המרכז לאפידמיולוגי דיכאון, שהראה הבדל ממוצע של -7.66 ננוגרם/מ"ל בין אלה עם ובלי דיכאון, אם כי הבדל זה לא נצפה בסולם הדיכאון לאחר לידה של אדינבורו.
באופן דומה, דיכאון לאחר לידה היה קשור לירידה קטנה יותר ברמות ויטמין D (בערך -2.4 ננוגרם/מ"ל), על פי מדדי Beck Depression Inventory Scale, אם כי סולם הדיכאון לאחר לידה של אדינבורו לא חשף הבדל משמעותי. לאחר התאמה למשתנים אחרים, נמצא שהסיכון לדיכאון לאחר לידה גבוה פי שניים אצל אנשים עם מחסור בוויטמין D.
מחקר חתך אחד הראה רמות נמוכות משמעותית של ויטמין D בנשים בהריון ולאחר לידה עם חרדה, אך תוצאה זו לא נצפתה בשני מחקרי עוקבה.
מסקנות
הסקירה מצאה קשר הפוך בין רמות ויטמין D במהלך ההריון והתקופה שלאחר הלידה לבין הסבירות לתסמיני דיכאון. עם זאת, העדויות הקושרות בין ריכוזי ויטמין D בסרום לתסמיני חרדה בתקופה שלפני הלידה נותרו בלתי חד משמעיות.
"עדות מוצקה לקשר בין ריכוזי 25(OH)D בסרום מאפשרת ניסוח של שיטות ופעולות שמטרתן למנוע סיבוכים אימהיים ועובריים." יוזמות בריאות הציבור המקדמות תוספי ויטמין D במהלך ההריון ולאחר הלידה, כמו גם תוכניות להגברת המודעות לתפקידו של ויטמין D, עשויות לסייע בשיפור הבריאות הגופנית והנפשית של האם תוך הפחתת עלויות שירותי הבריאות.
בעוד שהממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים, המסקנות מוגבלות על ידי הטיות פוטנציאליות, שיטות מחקר משתנות וגודל מדגם קטן. מחקרים אורך שעוקבים אחר נשים בהריון ואחרי לידה לאורך תקופות ממושכות חיוניים כדי להבין טוב יותר את עוצמת הקשרים הללו.