מחקר שנערך לאחרונה מגלה שנראה כי תקווה מועילה יותר מתשומת לב בסיוע לאנשים להתמודד עם מתח ולהישאר מעורבים מקצועית בתקופות של מתח ממושך בעבודה. המחקר מדגיש את החשיבות של הסתכלות קדימה, במקום לחיות "ברגע", בזמנים קשים.
מיינדפולנס מתייחס ליכולת של אדם למקד את תשומת הלב בהווה, באופן פתוח, סקרן ולא שיפוטי. בעיקרו של דבר, היכולת להיות לגמרי ברגע.
יש הרבה דיונים על היתרונות של מיינדפולנס, אבל זה מציב שני אתגרים כשאתה עובר תקופות של לחץ. ראשית, קשה להיות מודע כאשר אתה חווה לחץ. שנית, אם זו תקופה קשה באמת, אתה לא בהכרח רוצה להתעכב יותר מדי על החוויה שאתה עובר.
טום זגנצ'יק, מחבר שותף של מאמר על העבודה ופרופסור לניהול במכללת פול למנהל באוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט
"מכיוון שתקווה היא מטבעה הסתכלות קדימה, בעוד שתשומת לב עוסקת בהערכת הנסיבות הנוכחיות שלך, רצינו לראות כיצד כל אחת משתי הלכי החשיבה הללו השפיעה על רווחתם של אנשים ועל עמדותיהם המקצועיות בזמנים קשים", אומר זגנצ'יק. "מגיפת הקורונה הציגה לנו הזדמנות מצערת, אך שימושית, לחקור את הנושא הזה. ובחרנו להתמקד באמנויות הבמה מכיוון שהמגזר הזה נפגע במיוחד מהמגיפה".
לצורך המחקר, החוקרים גייסו 247 מוזיקאים מקצועיים מארגון MusiCares להשתתף בשני סקרים, בהפרש של חודש. הסקר הראשון ניתן בספטמבר 2021. בנוסף לאיסוף נתונים דמוגרפיים רחבים, משתתפי המחקר נשאלו על מחשבותיהם וחוויותיהם בתחילת המגיפה – מרץ עד אוגוסט 2020. הם נשאלו גם שאלות שמטרתן ללכוד עד כמה מלאי תקווה ומודעות הם היו מספטמבר 2020 עד מרץ 2021.
הסקר השני ניתן באוקטובר 2021 ושאל את משתתפי המחקר שאלות שמטרתן ללכוד את המעורבות בעבודה, מתחים בעבודה, עד כמה הרגשות שלהם חיוביים, ועד כמה הם חווים מצוקה.
לאחר מכן השתמשו החוקרים בטכניקות סטטיסטיות כדי לזהות קשרים בין תקווה, תשומת לב ותוצאות הקשורות לרווחתם האישית ולעמדות לעבודה.
"ביסודו של דבר, הממצאים שלנו אומרים לנו שתקווה הייתה קשורה לאנשים להיות מאושרים, ומיינדפולנס לא הייתה כזו", אומרת קריסטין סקוט, מחברת שותפה למחקר ופרופסור לניהול באוניברסיטת קלמסון. "וכאשר אנשים מלאי תקווה – ומאושרים – הם חווים פחות מצוקה, מעורבים יותר בעבודה שלהם וחשים פחות מתח הקשור לחייהם המקצועיים".
"להיות מודע יכול להיות בעל ערך עצום – בהחלט יש יתרונות לחיות ברגע", אומרת שרון שרידן, מחברת שותפה ללימודים ועוזרת פרופסור לניהול בקלמסון. "אבל חשוב לשמור על נקודת מבט מלאת תקווה – במיוחד בתקופות של לחץ ממושך. אנשים צריכים להיות מלאי תקווה תוך כדי תשומת לב – להחזיק ברעיון שיש אור בקצה המנהרה".
בעוד שהמחקר התמקד במוזיקאים במערך קיצוני של נסיבות, החוקרים חושבים שיש מסר מתקבל הרלוונטי בין מגזרי התעשייה.
"בכל פעם שיש לנו רמות גבוהות של לחץ בעבודה, חשוב להיות מלאי תקווה ולצפות קדימה", אומרת אמילי פריס, מחברת שותפה ללימודים ודוקטורנט. סטודנט בקלמסון. "ובמידת האפשר, יש ערך אמיתי לכל ארגון לשלב תקווה וחשיבה קדימה בתרבות הארגונית שלו – באמצעות תנאי עבודה, תקשורת ארגונית וכו'".
"כל מגזר עבודה חווה תקופות של לחץ גבוה", אומר זגנצ'יק. "וצריך להשקיע כל חברה בעובדים שמחים שעוסקים בעבודתם".
