חוקרים גילו ששרקנים בסקאנה, דרום שוודיה, נושאים וירוס שעלול לגרום לקדחת דימומית בבני אדם. ממצא זה נמצא יותר מ-500 ק"מ דרומית לטווח הידוע בעבר. נראה כי זן הנגיף שהתגלה בסקונה קשור יותר לזנים מפינלנד ומקרליה מאשר לגרסאות שנמצאו בצפון שוודיה ודנמרק. כך נחשף במחקר חדש מאוניברסיטת אופסלה, שנערך בשיתוף פעולה עם רופאי מחלות זיהומיות בקריסטיאנסטאד ופורסם בכתב העת המדעי Emerging Infectious Diseases.
הופתענו ששיעור כה גבוה מהשרקנים המעטים שתפסנו למעשה נשאו נגיף האנטווירוס שגורם לאנשים לחלות. וזה היה באזור יותר מ-500 ק"מ דרומית לטווח הידוע בעבר של הנגיף".
אלין אקונומאו לונדברג, רופאה למחלות זיהומיות בבית החולים המרכזי של קריסטיאןסטד, אחת המחברים הראשונים של המחקר
הנטאווירוסים הם משפחה של וירוסים המצויים באופן טבעי בעיקר במכרסמים כגון עכברים, חולדות ושרקנים. נגיפי הנטה מסוימים מסוגלים להדביק אנשים ולגרום לשתי קבוצות עיקריות של מחלות: קדחת דימומית עם תסמונת הכליות (HFRS) ותסמונת האנטווירוס הריאתית (HPS). שני סוגי המחלות חייבים בהודעה לפי חוק מחלות מדבקות, שכן הם עלולים לגרום לבעיות חמורות ואף למוות. בצפון ובמרכז אירופה, גרסה של הנגיף, Puumala hantavirus, גורמת לצורה קלה יחסית של HRFS הידועה בכינויה 'קדחת שרקנים' (nephropathia epidemica). עם זאת, מחקרים הראו שהנטווירוס הזה יכול לגרום גם ל-HRFS חמור מאוד, שבמקרה הגרוע ביותר יכול להיות קטלני. בשוודיה 100-450 מקרים של קדחת שרקנים דורשים טיפול בבית חולים מדי שנה, אך ורק בחלק הצפוני של המדינה.
בשנת 2018 דווח על מקרה מקומי של קדחת שרקנים בסקונה, יותר מ-500 ק"מ דרומית לשכיחות המחלה הדרומית ביותר הידועה בעבר בשוודיה, שהייתה צפונית לאופסלה. מקרה נוסף התגלה ב-2020, גם הוא בסקונה. בשני המקרים, החולים הנוגעים בדבר לא יצאו מנסיעות ונדבקו באזור ביתם. בניסיון להבין כיצד זה אפשרי, נתפסו שרקנים בנקים בקרבת בתי החולים ונותחו לאיתור כל התרחשות של הנטאווירוס. התברר ש-9 מתוך 74 שרקנים שנתפסו נשאו גנים של הנטאווירוס. מחקרים גנטיים הראו כעת שהנגיף שונה באופן ניכר מגורי הנגיף שמסתובבים בצפון שוודיה ודנמרק, ושהוא קשור באופן הדוק ביותר לנגיפים מפינלנד ומקרליה.
השלב הבא במחקר הוא לגלות מהיכן מגיע הנגיף ולמפות את תפוצתו בחלקים הדרומיים של שוודיה.
"אם הנגיף קיים באזור כבר זמן רב ופשוט לא התגלה, מדוע לא חלו יותר אנשים? או, האם הוא התבסס בסקונה לאחרונה ורק התחיל להתפשט? ואיך הוא התפשט? שם?" תוהה פרופסור Åke Lundkvist מאוניברסיטת אופסלה, שותף למחקר. "למרבה הצער התערבה מגיפת ה-COVID-19, מה שעיכב במידה ניכרת את השלמת המחקר הזה. הממצאים הללו מעניינים מאוד ומראים עד כמה חשוב לחקור את הסיבות במהירות האפשרית כאשר אנו רואים מחלה זיהומית באזור גיאוגרפי חדש".
המחקר מומן על ידי האיחוד האירופי (אופק 2020) ו-SciLifeLab (מוכנות מעבדה לפנדמית), יחד עם מימון מו"פ מקומי מבית החולים המרכזי של קריסטיאסטד.
