התערבויות חדשניות נלחמות בהשפעות בריאות הנפש של שינויי האקלים

בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת מחקר בריאות הנפש של NPJ, חוקרים ערכו סקירה מקיפה כדי להעריך את ההשפעות של שינויי האקלים על הבריאות הנפשית והפסיכו-סוציאלית העולמית. הם חוקרים עוד את התוצאות של מחקרים המציגים התערבויות ייחודיות או חבילות התערבות שמטרתן להקהות או להפוך את ההשפעות הללו. בדיקתם של יותר מ-5,000 פרסומים בעלי פוטנציאל רלוונטיות חשפה 40 מחקרים שחקרו את הקשר בין בריאות הנפש ושינויי אקלים. ממצאי סקירה חשפו 37 משטרי התערבות ייחודיים הפועלים על פני רמות המערכת החברתית ממיקרו-מערכות ועד מאקרו-מערכות.

הסקירה הנוכחית מדגישה את החידוש של תחום מחקר זה, כאשר רוב ההתערבויות הכלולות לא הוערכו (עדיין) רשמית במסגרת מדעית חזקה. אף על פי כן, תוצאות התערבות ראשוניות מבטיחות, במיוחד כאשר מיושמות על מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית המושפעות באופן לא פרופורציונלי משינויי האקלים. למרות ניסויים קליניים נרחבים שנדרשים לפני שחלק מההתערבויות הללו יהפכו להמלצות בריאות הציבור, סקירה זו מסכמת את התקדמות המדענים בתחום ואת הבסיס למחקר נוסף נגד מוגבלות בבריאות הנפש.

מחקר: בריאות הנפש והתערבויות פסיכו-סוציאליות בהקשר של שינויי אקלים: סקירת היקף. קרדיט תמונה: Lightspring / Shutterstock

שינויי אקלים ובריאות נפשית

שינויי אקלים מתייחסים לשינויים ארוכי טווח הניתנים לצפייה בטמפרטורה מקומית או (לעתים קרובות יותר) גלובלית, גשמים ודפוסי מזג אוויר. מבחינה היסטורית, שינויים אלה התרחשו בהדרגה, בדרך כלל כתוצאה מתהליכים טבעיים. עם זאת, מאז הופעת המהפכה התעשייתית, פעילות אנושית (במיוחד שריפה של דלקים מאובנים ופעילויות חקלאיות) יצרה רמות חסרות תקדים של פליטת גזי חממה, והאיצה משמעותית את ההתחממות הגלובלית.

מאז התיאור של ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים בשנות ה-70, מדענים ורופאים ביססו קשרים חזקים בין שינויי אקלים ותוצאות בריאות שליליות ברמת האוכלוסייה. רעב וסיכון מוגבר למחלות נמצאים בשיא של כל הזמנים, כאשר מצבים כרוניים הקשורים לגיל כמו סרטן ומחלות לב וכלי דם (CVDs) עולים במהירות בשכיחות ובעוצמתם. למרות שהם חדשים, מחקרים שחוקרים את הקשר בין שינויי אקלים ובריאות נפשית הופכים פופולריים יותר ויותר, במיוחד בעקבות תקנות התרחקות חברתיות הקשורות למגפה לאחרונה והשפעותיהן על רווחה פסיכולוגית.

"חוקרים בתחום שינויי האקלים ובריאות הנפש מכירים במתח הסבוך בין הכרה בהשפעות הבריאות הנפשיות המזיקות של שינויי האקלים, תוך אי פתולוגיזציה של תגובות ספציפיות לתרבות, צפויות והסתגלות לאיומים מתמשכים וצפויים".

מחקרים אחרונים קבעו את ההשפעות המזיקות של שינויי האקלים על הרווחה הנפשית של אנשים, עם השפעות משמעותיות הקשורות לסביבה שנצפו על תוצאות התמותה הפסיכיאטרית של החולים (הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון וסיכון מוגבר להתאבדות). בעוד שחלק מהמחקרים הללו המליצו ואף בדקו התערבויות כנגד תוצאות שליליות אלו, קיים פער משמעותי באימוץ התערבות ובניתוחי תוצאות מבוססי ראיות לאחר מכן. אפילו ביקורות המנסות להבין את התוצאות הללו סובלות מהחסרון המשותף של מחקרים הכלולים בקנה מידה לא אופטימלי מתמקדות בתוצאות בקנה מידה עדין של רק אחד משני מדדי הערכה אקלימית ומנטלית או מרחיבות את הפרספקטיבה שלהם רחבה מדי, ובכך משלבים ומכלילים אי- אירועים אקלימיים וגורמי לחץ.

לגבי המחקר

לסקירה הנוכחית שלוש מטרות עיקריות – 1. סקירה והערכת התערבויות קיימות שמטרתן שיפור בריאות הנפש או הפחתת ההשפעות האקלימיות על בריאות הנפש; 2. הערכת תוצאות בריאות נפשיות ורווחה רחבות, שאינן מוגבלות על ידי הגדרות פסיכיאטריות קונבנציונליות; ו-3. יישום שתי המטרות הראשונות על 'ספרות אפורה' – ראיות לא פורסמות ולא מוגדרות רשמית ששימשו תפקיד חקרני ליידע מחקר עתידי. מתודולוגיית הסקירה תוכננה בהתאם ל-JBI Manual for Evidence Synthesis ונרשמה פרוספקטיבית במסד הנתונים של OSF ב-9 במרץ 2022.

איסוף נתוני המחקר החל בסינון ספרות זמינה באמצעות אסטרטגיית חיפוש מותאמת אישית המיושמת על שלושה מאגרים מדעיים מקוונים, כלומר MEDLINE, Web of Science ו- PsycINFO, מתחילת מסד הנתונים ועד ה-2 במאי 2022. הציטוטים של פרסומים שזוהו כך עברו חיפוש ידני נוסף. לחשוף מידע רלוונטי שלא נמצא במאגרי המידע הציבוריים. המקבילה לספרות האפורה בוצעה באמצעות מפל של ארבעה שלבים – 1. חיפוש ממוקד בבסיס הנתונים; 2. חיפוש בגוגל; 3. חיפוש ממוקד באתר; ו-4. התייעצות עם בעלי עניין מרכזיים, בהתאם למתודולוגיה ולהנחיות השיטות הטובות ביותר של Godin et al. ופולוק ואח'.

חילוץ הנתונים בוצע על ידי שני סוקרים עצמאיים באמצעות פלטפורמת Rayyan.ai. תהליך החילוץ התמקד ברשומות פרסום ודוגמאות (מחברים, שנת פרסום, עיצוב מחקר, סוציו-דמוגרפיה של המשתתפים והיסטוריה רפואית) ותוצאות בריאות הנפש. עם זאת, נרשמו גם פרטים רלוונטיים נוספים, לרבות מסגרת תיאורטית, פרמטרים של התערבות (משך, עלות, שיטות אספקה), מאפייני מנחה ומעורבות של בעלי עניין בתכנון המשותף של ההתערבות.

התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר שימשה להצגת נתוני סקירה ולדיון. התיאוריה מתארת ​​את הסביבה האקולוגית של הפרט על פני ארבע רמות מרחביות – מיקרו-, מזו-, אקזו- ומקרו-סיסטם.

זוהו התערבויות ורמת הפעולה שלהן בהתבסס על התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר כפי שיושמה על מחקר בריאות הנפש הציבורי.

ממצאי מחקר ומסר לקחת הביתה

מתוך 6,248 רשומות שנחשפו תחילה בחיפוש במאגר הנתונים, 1,122 נמצאו ככפולים והוסרו מהניתוחים. מתוך 5,126 הפרסומים הייחודיים הנותרים, הקרנת כותרת ותקציר לא כללה 4,932, והקרנה בטקסט מלא לא כללה 178 נוספים, מה שהביא לסט פרסומים סופי של 16 מחקרים המייצגים 13 התערבויות שאינן חופפות. מיון ספרות אפורה גילה 24 התערבויות נוספות.

גורם הלחץ שנסקר כלל שינויים אקלימיים כלליים, אירועי מזג אוויר סטוכסטיים (שריפות בר, בצורת, שיטפונות) ותופעות (למשל, ציקלונים, סופות טייפון). יש לציין שלמרות יותר מ-20 שנות מחקר בתחום, מחצית מהפרסומים שנכללו בסקירה זו הופקו בשלוש השנים האחרונות בלבד, והדגישו את העלייה בעניין האקדמי נגד ההשפעות השליליות של שינויי האקלים.

רק 56% (n=9) מהמחקרים האקדמיים הכלולים כללו הגדרות דמויות ניסויים קליניים עם הערכות כמותיות של מדדי תוצאה, המדגישים את המחסור המשמעותי בראיות אמפיריות שבאמצעותן ניתן ליישם התערבויות מדיניות מושכלות. באופן מעודד, למרות היותה מוגבלת בהסברה ובתיקוף, ראיות ראשוניות אלו הן חיוביות, ומתארות שיפורים מהותיים בבריאות הנפשית ובתפקוד הפסיכו-סוציאלי של אנשים שנרשמו לתוכניות אלו. התוצאות נצפו עמוקות ביותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (LMICs) ברחבי אסיה, אירופה, אפריקה שמדרום לסהרה, אוקיאניה והאיים הקריביים.

חלק מהתוכניות הללו עם תוצאות חיוביות באופן בלתי צפוי לבריאות הנפש זיהו את עצמן כתוכניות לבניית חוסן כלל-קהילתית, שדוגמאות בולטות שלהן כללו את תוכנית Katatagan בפיליפינים ואת התוכנית של Skills for Life Adjustment and Resilience (SOLAR) בטובאלו. למרות שהן שונות ביעדיהן ובמתודולוגיות שלהן, תוכניות אלה מציגות איתנות מדעית איתנה ומציגות שיפורים כלל קהילתיים, שעשויים לשמש כמחקרי פיילוט של התערבויות עתידיות מוגדלות.

בעוד שכמעט כל מחקר בתחום האפור הציג התערבות ייחודית משלו, לא ניתן היה לאמת את האמינות המדעית של רוב אלה, במיוחד מכיוון שכולם נערכו על ידי חברות פרטיות עם נתונים מוגבלים הזמינים לציבור.

"בסך הכל, נראה שהקשר הרעיוני להתערבויות בצומת של שינויי אקלים ובריאות נפשית נותר בשלב בהתהוות, ורוב ההתערבויות תוכננו לאחרונה עם ראיות נדירות או אנקדוטליות. מומלץ להתערבויות עתידיות לשקול בעת ההתעברות את ההגדרה של טוב- הוויה, האינטרסים של קבוצות מוחלשות, עיצוב משותף, גישה שוויונית וקיימות".