מחקר חדש שפורסם השבוע ב התעללות בילדים מצא כי בהשוואה לאלה שלא עברו התעללות בילדות, מבוגרים שחוו התעללות גופנית ומינית כאחד היו כפול מהסיכויים למצבים בריאותיים גופניים ונפשיים, כולל תעוקת לב, דלקת פרקים, אסטמה, COPD, התקף לב, דיכאון ונכות – גם לאחר התחשבות בגיל המשיבים, הגזע, הכנסה והתנהגויות בריאותיות, כמו גם השמנתיות.
אלה שעברו התעללות מינית, אך לא התעללו פיזית, היו בסבירות גבוהה יותר של 55% עד 90% לחוות את תוצאות הבריאות הללו בהשוואה לבני גילם שלא חוו התעללות. למבוגרים שעברו התעללות גופנית, אך לא התעללו מינית, היו גם סיכויים מוגברים באופן משמעותי לתוצאות הבריאותיות הללו בהשוואה לבלתי התעללו, אך האסוציאציות היו צנועות יותר (בין 20% ל 50%).
"אנשים בדרך כלל לא חושבים על ההשפעה של מצוקות מוקדמות על תוצאות הבריאות בהמשך החיים", אומר הסופר הראשון שאנון הולס, רכז מחקר בקורס המכון לחיים של אוניברסיטת טורונטו.
המחקר שלנו מדגיש את האסוציאציות המזיקות בין מצוקות מוקדמות, כמו התעללות מינית ו/או גופנית, ומגוון רחב של סוגיות בריאותיות בבגרות. "
אולמות שאנון, רכזת מחקר, קורס מכון לחיים והזדקנות, אוניברסיטת טורונטו
בבחינת אגודה זו, המחקר בדק גם אם נוכחותו של מבוגר בבית שגרם לילד להרגיש בטוח ומוגן הייתה קשורה לתוצאות בריאותיות טובות יותר לטווח הארוך בקרב ילדים שחוו התעללות.
"גילינו שכאשר לילדים שחוו התעללות היה מבוגר מגן בביתם, ההשפעה השלילית של התעללות על בריאותם כמבוגרים הייתה פחות חמורה", אומר המחבר המשותף אנדי מקניל, דוקטורנט בפקולטה לפקולטה של Factor-Inventash לעבודה סוציאלית (FIFSW).
"אף כי יש צורך במחקר נוסף כדי לאתר את המנגנונים המדויקים, ניכר כי מערכות יחסים אלה יכולות למלא תפקיד מפתח בתמיכה בילדים ובהפחתת ההשפעות הבריאותיות השליליות של התעללות."
נוכחותו של מבוגר מגן לא הייתה חשובה רק לילדים שחוו התעללות, אלא חשובה לילדים שלא עברו התעללות גם כן. ילדים ללא מבוגר מגן בביתם, ללא קשר למצב ההתעללות בילדות, היו בסבירות גבוהה יותר של 20% עד 40% לחוות תוצאות בריאותיות שליליות ובאופן פי שניים סובל מדיכאון בבגרות.
"ההשלכה כאן היא כי היעדר מערכות היחסים הבטוחות והיציבות עם מבוגרים יכול להזיק לא פחות לבריאות הילדים כמי שעברו שימוש לרעה פיזית", אומר הסופר הבכיר אסמי פולר-תומסון, פרופסור ב- FIFSW ומנהל קורס המכון לחיים והזדקנות באוניברסיטת טורונטו.
מחברי המחקר מצביעים על הצורך במחקר עתידי לפרוק את הממצאים הללו בפרט.
"זה יהיה חשוב במחקר עתידי לחקור מדוע חלק מהבוגרים בבית אינם מגנים כראוי על ילדים, ולדון התערבויות פוטנציאליות למניעה ראשונית שיכולות לעזור להורים לספק סביבה מגנה יותר לילדים," אמר מחבר המשותף פיליפ ביידן, פרופסור חבר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת טקסס באוניברסיטת טקסס, ארלינגטון, פרופסור חבר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת טקסס,
המחקר ניתח נתונים ממערכת המעקב של גורמי הסיכון להתנהגות 2021 ו- 2022, מדגם מייצג גדול ממנו נכללו למעלה מ- 80,000 משיבים בארה"ב למבוגרים.
"המחקר שלנו מראה את החשיבות של מערכות יחסים חיוביות בין ילדים למבוגרים בחייהם" אומר הולס. "אנו מקווים כי ממצאים אלה יכולים לתרום להבנה טובה יותר ליצירת תוכניות יעילות הממוקדות לילדים שחווים התעללות."
