Search
Study:  A potential target for noninvasive neuromodulation of PTSD symptoms derived from focal brain lesions in veterans. Image Credit: Andrew Angelov / Shutterstock.com

התמקדות בנגעים במוח עם TMS מראה הבטחה בטיפול ב-PTSD אצל ותיקים

חוקרים מצביעים על נגעים מוחיים שמפחיתים תסמיני PTSD אצל ותיקים, והראו כי מיקוד מעגל PTSD עם TMS יכול להוביל לפריצת דרך בטיפולים לא פולשניים עבור שורדי טראומה.

לִלמוֹד: יעד פוטנציאלי לנוירומודולציה לא פולשנית של תסמיני PTSD הנגזרים מנגעים מוקדיים במוח אצל ותיקים. קרדיט תמונה: אנדרו אנג'לוב / Shutterstock.com

לאחרונה מדעי המוח בטבע המחקר בוחן את המטרה הנוירואנטומית האופטימלית לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אצל חיילים משוחררים.

נוירומודולציה ו-PTSD

כ-30% מוותיקי הלחימה הצבאיים ונפגעי טראומה מפתחים PTSD, מצב המאופיין בדיכאון, נטיות אובדניות ושימוש בסמים. הטיפולים הקיימים ב-PTSD כוללים תרופות ופסיכותרפיה, שניהם יעילים במידה בינונית; לכן, נותר צורך דחוף בפיתוח טיפולים יעילים יותר ל-PTSD.

נוירומודולציה היא טכניקה רבת עוצמה המפעילה או מעכבת מעגלים מוחיים הקשורים לתסמין או הפרעה נתונה. הערכות ראשוניות הראו כי אפנון מוקד של האמיגדלה עם גירוי מוחי עמוק (DBS), נוירוסטימולציה מגיבה ואבלציה בלייזר יעילים לניהול PTSD.

טכניקות לא פולשניות כמו גירוי מגנטי טרנסגולגולתי (TMS) אינן יכולות לגשת ישירות למטרות עמוקות בתוך המוח, במיוחד לאמיגדלה. עם זאת, גישה זו יכולה לכוון לקליפת המוח הקדם-מצחית (DLPFC), אשר הוכחה כמקלה על דיכאון מג'ורי.

חשוב לציין, שני ניסויים קליניים רב-מרכזיים הצביעו על כך שמטרות נוגדות דיכאון יעילות עלולות להשפיע לרעה על PTSD, ובכך מדגישים את החשיבות של פיתוח טיפולים ממוקדים ספציפיים ל-PTSD.

לגבי המחקר

בהתבסס על מודל מעגל סיבתי קודם של PTSD, המחקר הנוכחי זיהה יעדי TMS הקשורים לתסמיני PTSD ללא תלות בדיכאון. כל הנתונים הרלוונטיים התקבלו ממחקר פגיעת ראש של וייטנאם (VHIS).

למחקר גויסו משתתפים שסבלו מפציעות טראומטיות קשות במהלך מלחמת וייטנאם, ל-197 מהם היו היסטוריה של פגיעת ראש חודרת שגרמה לנגע ​​מוחי מוקד. 55 משתתפי המחקר סבלו מפציעות לא נוירולוגיות בדרגת חומרה דומה ונחשבו לביקורת.

הגבולות של כל נגע זוהו באמצעות סריקות ראש ממוחשבת (CT). משתתפי מחקר עם נתונים חלקיים לא נכללו בניתוח.

הראיון הקליני המובנה להפרעות DSM-IV-TR Axis I, Non-Patient Edition (SCID) נחשב כתוצאה העיקרית. כדי לקבוע אם נגע מוחי מסוים השפיע על תסמיני PTSD, בוצעה בדיקת t לא מזווגת כדי להשוות ציוני PTSD בין הנגע המוחי לקבוצות הביקורת. נעשה שימוש ב-Voxel lesion-symptom mipping (VLSM) כדי לקבוע ווקסלים ספציפיים הקשורים ל-PTSD.

הקישוריות הפונקציונלית במצב מנוחה (rsFC) בין כל מיקום של נגע וכל שאר הווקסלים במוח הוערכה באמצעות מסד נתונים נורמטיבי של חיבורים אנושיים. גישה זו יצרה "מפת קישוריות" של המוח עבור כל משתתף.

סך של 193 יוצאי צבא עם פגיעה מוחית טראומטית חודרת (TBI) נבחנו כדי להעריך האם קישוריות מוחית משפיעה על PTSD. יתר על כן, 20 חיילים משוחררים נבחרו כדי לקבוע אם שינוי שנגרם על ידי TMS במעגל זה משפר את חומרת ה-PTSD.

ממצאי המחקר

לחולים עם נגעי אמיגדלה היו ציוני PTSD נמוכים יותר מאלו עם נגעים אחרים, בעוד שרוב החולים ללא תסמיני PTSD פיתחו נגעים מחוץ לאמיגדלה.

נגעים מוחיים שהיו קשורים בשכיחות נמוכה יותר של PTSD כללו את קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית (mPFC), האונה הטמפורלית המדיאלית והאונה הטמפורלית הקדמית, אשר כונו ביחד "מעגל PTSD". בתוך מעגל ה-PTSD, הטפטום של הקורפוס קלוסום, המחבר את שתי האונות הטמפורליות המדיאליות יחד, זוהה כאזור השיא. מעגל ה-PTSD לא היה קשור למחלות נלוות כמו חרדה, אלכוהוליזם או ליקוי קוגניטיבי.

כאשר בוצע ניתוח של המוח כולו באמצעות מפת VLSM, לא זוהו מיקומים בודדים הקשורים ל-PTSD.

כדי להבהיר את יכולת ההכללה של המעגל, מעגל ה-PTSD שמקורו בנגע הושווה עם מפה של ממצאי הדמיה עצבית הקשורים ל-PTSD שפורסמו. לשם כך, מתאמי הדמיה עצביים שפורסמו בעבר של PTSD היו עקביים עם מעגל ה-PTSD מבוסס הנגע שזוהה במחקר הנוכחי.

החוקרים ערכו גם מחקר חיבור לכל חיבור (CWAS), שהצביע על כך ש-Voxels הקשורים ל-PTSD היו בסבירות גבוהה יותר להיות נוכחים בתוך מעגל ה-PTSD. רשת מצב ברירת המחדל (DMN), המתייחסת לאזורים במוח הפעילים במהלך מחשבה מכוונת עצמית, הכילה חלק ניכר של ווקסלים הקשורים ל-PTSD, אם כי במידה פחותה מצפיפות ה-voxel הקיימת בתוך PTSD מבוסס נגע. מַעְגָל.

מיקוד למעגל PTSD עם TMS

מחקרים קודמים שכללו TMS ממוקד מצביעים על כך שטיפול זה גרם לשינויים מוגברים בפחד כאשר מעגל ה-PTSD היה ממוקד. מחקרים נוספים נסקרו גם ונמצאו מאששים את השערת החוקרים ש-TMS מעכב מפחית התניה של פחד, ובכך מגביר את ההשפעות של אירוע טראומטי באדם הפגוע, בעוד ש-TMS מעורר למעגל ה-PTSD עשוי לשפר את הפחד.

במחקר הנוכחי, החוקרים טיפלו בגבר בן 62 עם PTSD עמיד לטיפול עקב התעללות פיזית בילדות עם TMS ממוקד למעגל PTSD. המטופל עבר בסך הכל 50 מפגשים של גירוי מתפרץ תטא מואץ (iTBS) על פני תקופה של שבעה ימים, ולאחר מכן המטופל דיווח על שיפורים מתמשכים בחומרת הסימפטומים של PTSD במשך ארבעה שבועות.

הצומת השטחי השיא במעגל ה-PTSD, הקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי, עשוי לשמש כיעד TMS מבטיח ל-PTSD."

דילוג לתוכן