המושג "בריאות אחת" – המדגיש את הקשר בין בריאות האדם, החי, הצומח והסביבה – הולך ותופס מקום בדיונים מדעיים בשנים האחרונות. חוקרים ברזילאים וצפון אמריקה המפתחים מחקר בגישה זו הציגו את עבודתם ביום שלישי (9 באפריל), בשיקגו (ארצות הברית), במהלך שבוע FAPESP באילינוי.
אחד המשתתפים בפאנל היה אדוארדו אסטבן בוסטמנטה, פרופסור באוניברסיטת אילינוי בשיקגו. הוא דיבר על התערבויות התנהגותיות שנבדקו כדי לקדם פעילות גופנית ואכילה בריאה – פרקטיקות שלפי החוקר האמריקאים עדיין לא מקפידים עליהן, למרות היתרונות הברורים.
אחוז האמריקאים העומדים בהמלצות תזונתיות ופעילות גופנית עדיין נמוך מאוד. בקרב ילדים בגילאי שש עד 11, האחוז הוא 49% לבנים ו-35% לבנות. אבל ככל שהם גדלים, השיעורים האלה הולכים ומחמירים בהרבה, יורדים ל-7% ו-4% בהתאמה בקבוצת הגיל 16-19, ומקפאים ב-3% ו-2% מגיל 60 ואילך".
אדוארדו אסטבן בוסטמנטה, פרופסור, אוניברסיטת אילינוי בשיקגו
"בכל הנוגע לתזונה, המציאות לא הרבה יותר טובה. קצת יותר מ-10% מהמבוגרים האמריקאים מעל גיל 18 אוכלים באופן שגרתי פירות וירקות", אמר החוקר.
בניסיון לשנות מציאות זו, פותחו ונבדקו ברחבי הארץ תוכניות התערבות לבריאות התנהגותית. רק בשנים האחרונות נוצרו בארצות הברית יותר מ-3,000 פעילות גופנית והתערבויות תזונה מבוססות ראיות. מתוכם, כ-200 זמינים במאגרים ציבוריים לשימוש הציבור, על פי סקר שערך החוקר.
"שיטות אלה זמינות באתרים ציבוריים. כך אנשים יכולים לקבל גישה אליהם ולפעול כראוי אחר ההוראות כדי להיות פעילים יותר ולאכול יותר פירות וירקות, למשל", אמר בוסטמנטה.
עם זאת, הבעיה היא ש-90% מתכניות ההתערבות לפעילות גופנית שנבדקו מדעית בארצות הברית עומדות בפני מחסומים להפצה ויישום המגבילים את השפעתם הפוטנציאלית על בריאות הציבור. אחד הגורמים התורמים הוא חוסר התאמה עם הציפיות של אנשים ועם המקומות שבהם יש ליישם אותן, אמר החוקר.
"עבדתי עם מספר תוכניות התערבות, ואחת הבעיות שזיהיתי היא שלא חשבנו על קהל היעד לפני שהתחלנו, וראינו שאנשים לא עסוקים בהם. אנחנו צריכים לחשוב איך למשוך את קהל היעד כך שמלכתחילה, ההתערבויות שלנו משתלבות ומתואמות עם המטרות שלהם", אמר.
"אנחנו צריכים גם להפסיק לחשוב על תזונה ופעילות גופנית כעל תרופות שיכולות רק להועיל לבריאות. אלו פעילויות שמתקיימות בהקשר ואנחנו יכולים להשתמש בהן כדי להשיג את המטרות שאנחנו רוצים, בין אם הן קשורות לבריאות או לא," אמר אסטבן.
בהתבסס על ממצא זה, החוקר ומשתפי הפעולה שלו החלו לפתח ולבדוק תוכניות התערבות חדשות בפעילות גופנית בבתי ספר ובקהילות.
לדוגמה, פרויקט אחד שבוצע בשיתוף עם אוניברסיטת קליפורניה אירווין השתמש בפעילות גופנית בבתי ספר כדרך ללימוד מתמטיקה. לשם כך עוצב מחדש מגרש הכדורסל במוסד חינוכי כדי ללמד ילדים על שברים ועשרונים.
"התוצאה היא שהילדים, בנוסף לקבל את כל היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית, לומדים מתמטיקה בצורה הרבה יותר מרתקת", אמר.
פרויקט נוסף, שיושם ברובע פארק שיקגו, אחד ממחוזות הפארק הגדולים והוותיקים ביותר בארצות הברית, השתמש בספורט ובפנאי כדי לפתח מיומנויות תקשורת, רגשיות ופתרון קונפליקטים אצל צעירים בסיכון.
"התוכנית עובדת עם צעירים שנמצאים בתיכון. אנחנו מנסים להשיג להם עבודה במהלך הקיץ כדי שיוכלו להישאר בפארקים ולעבוד בזמן הזה, ואנחנו מעודדים אותם לפתח מיומנויות התנהגותיות באמצעות פעילות גופנית", הסביר בוסטמנטה. .
סיבות רב גורמים
גישות חדשות להתערבויות בריאותיות התנהגותיות חיוניות גם לטיפול במגפת הסוכרת בארצות הברית, אמר מארק רוזנבלט, דיקן מכללת אוניברסיטת אילינוי לרפואה.
"לאחד מכל עשרה אנשים בארצות הברית יש סוכרת. הגורמים למחלה זו הם רב גורמים. זה לא רק בגלל שאנשים לא נוטלים אינסולין ותרופות להיפרגליקמיה, אלא גם בגלל שהתזונה שלהם לא מספקת והם לא מתאמנים". הוא אמר.
"תידרש גישה רב-גונית כדי לטפל בבעיה הזו, כמו התערבויות בבתי ספר. אנחנו מנסים לעבוד עם ארגונים מקומיים כדי לנסות לשפר את איכות התזונה ולעודד פעילות גופנית, ובמקביל לומדים את היסודות המולקולריים של סוכרת עצמו", אמר רוזנבלט.
לדברי החוקר, הגורמים החברתיים לבריאות הם נושא שמוסד שיקגו ומערכת הבריאות עבדו קשה כדי להבין ולהתערב בו.
"זה משפיל להבין שרק כ-15% עד 20% מבריאותו של אדם קשורים לפתרונות שאנו מפתחים בבתי החולים ובמרפאות שלנו. בריאות האנשים קשורה יותר למיקוד שלהם, שמתאם עם מספר גורמים אחרים, כגון כרמה סוציו-אקונומית, הקשר חברתי וקהילתי", אמר.
סיכונים סביבתיים ממלאים תפקיד מהותי בהופעת מחלות ניווניות וסרטן, הדגיש ליאנדרו קולי, פרופסור בבית הספר לרפואה Ribeirão Preto של אוניברסיטת סאו פאולו (FMRP-USP), בתמיכת FAPESP.
"אנחנו יודעים שהגורם לסרטן הוא לא רק גנטי. יש גם גורמים סביבתיים מאוד חזקים. אנחנו יכולים להתערב בגורמי הסיכון הגנטיים, אבל צריך להסתכל גם על הסביבה", הדגיש.
החוקר עובד עם משתפי פעולה על פרויקט שמטרתו לזהות חתימות מוטציות בחולי סרטן – מושג שעלה בשנים האחרונות לפיו ניתן להסתכל על מוטציה בתא ולנסות לשחזר את מקורה ואת הגורמים שגרמו לה.
"אנחנו מתחילים פרויקט שבו אנחנו עוקבים אחרי סדרה של חולים כדי לנסות להבין טוב יותר את גורמי הסיכון למוטציות שמובילות לסרטן, כמו טבק, חשיפה לקרינת שמש ושריפת קני סוכר בריביירו פרטו. אזור," אמר קולי.
