על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), מאות מיליוני מקרים חדשים של זיהומים המועברים במגע מיני מדווחים ברחבי העולם מדי שנה. זיהומים רבים אינם מאובחנים לא מאובחנים כתוצאה מתסמיני השקט לעיתים קרובות, ותורמים להעברה, מחלות וסיבוכים כמו עקרות והפלה.
התמודדות עם אתגר ה- STI העולמי של חיידקים הגורמים לכלמידיה, זיבה, עגבת וגם Mycoplasma ecenitium נותר דאגה משמעותית בבריאות הציבור. עם עליית שיעורי הזיהום והגברת ההתנגדות האנטי -מיקרוביאלית, הבנת פתוגנים אלה חיונית לשיפור אסטרטגיות האבחון, הטיפול והמניעה.
האתגר של הבנת STI
לימוד החיידקים שמאחורי STIs קשה לשמצה. לא ניתן לגדל רבים מהפתוגנים הללו במעבדות, ומדגמים קליניים מכילים כמויות מכריעות של DNA אנושי, מה שהופך את רצף הגנום של STIs של החיידקים למשימה מפחידה. עם זאת, הגנום מכיל את המידע הגנטי של חיידקים אלה, כולל כמה הם קשורים זה לזה, וכמה הם עמידים לאנטיביוטיקה.
צוות מדענים בראשות הלנה סת-סמית 'מאוניברסיטת ציריך (UZH), שוויץ, עם שיתופי פעולה בינלאומיים לאוניברסיטת בואנוס איירס, ארגנטינה, פיתח טכנולוגיה "העשרה יעד" מתקדמת.
בעזרת בדיקות מולקולריות מעוצבות במיוחד, הם "דייגו" עבור DNA STI חיידקי מדגימות קליניות, מה שמאפשר ניתוח גנום ברזולוציה גבוהה. "שיטה זו עוזרת לנו להבין כיצד כלמידיה מתפשטת ומתאימה", אומרת הלנה סמית ', ראש משותף של גנומיקה מיקרוביאלית וראש ביואינפורמטיקה במכון למיקרוביולוגיה רפואית.
גילוי שושלת כלמידיה חדשה
הצוות גילה שושלת לא ידועה בעבר של כלמידיה טרכומטיס בארגנטינה. זן חדשני זה "Ompa-genotype L4", שיש לו מאפיינים גנטיים שונים משלושת הזנים הידועים, נמצא בדגימות פי הטבעת מגברים, המקיימים יחסי מין עם גברים. כלמידיה מועברת בעיקר דרך הממברנות הריריות במהלך מין לא מוגן. החולים עם שושלת L4 הראו בדרך כלל תסמינים כמו דלקת פי הטבעת, תנועות מעי קשות או דחופות והפרשות פי הטבעת.
הממצאים שלנו פותחים גבול חדש בהבנת STIs ומדגישים את האופי הדינאמי של מסלולי ההולכה והפיתוח של STI. בעזרת כלים אלה אנו יכולים לתמוך טוב יותר במאמצי בריאות הציבור לשלוט ולמנוע זיהומים אלה. "
קרינה בוטנר, חוקרת פוסט -דוקטורט, אוניברסיטת ציריך
דרך קדימה
שיתוף פעולה גלובלי במעקב אחר זיהומים אלה הוא חיוני. מחלות מין משפיעות לרוב על קבוצות אוכלוסייה עם מעט או ללא גישה לטיפול או חינוך. לטענת החוקרים, השיטות החדשות וההבנה הטובה יותר של האיפור הגנטי של הפתוגנים יאפשרו לזהות מגמות בעמידות לאנטיביוטיקה, לשפר את בדיקות האבחון ולהתאים טיפולים לאיום ההולך וגדל שנשקף על ידי STI.
