עד שנת 2050 יהיו 25.2 מיליון אנשים החיים עם מחלת פרקינסון ברחבי העולם (עלייה של 112% משנת 2021), בעיקר בגלל הזדקנות האוכלוסייה, מציע מחקר דוגמנות שפורסם על ידי ה- BMJ הַיוֹם.
בסך הכל, צפוי כי מספר האנשים המתגוררים במחלת פרקינסון (כל שכיחות הגיל) לכל 100,000 אוכלוסייה יגדל ב -76%, וב- 55% כאשר הם תוקנו להבדלי גיל (שכיחות סטנדרטית בגיל), כאשר השיעורים צפויים להיות הגבוהים ביותר במזרח אסיה.
החוקרים אומרים כי התחזיות הללו "יכולות לשמש סיוע בקידום מחקר בריאות, ליידע החלטות מדיניות והקצאת משאבים."
מחלת פרקינסון היא המחלה הנוירולוגית עם השכיחות והנכות הצומחת במהירות ביותר, ובכל זאת תחזיות לשכיחות עתידית במדינות רבות ובאזורים עדיין חסרים.
כדי לטפל בכך, החוקרים השתמשו בנתונים מהנטל העולמי של מחקר המחלות 2021 כדי להעריך את הגיל, המין והשכיחות הספציפית של מחלת פרקינסון ב -195 מדינות ושטחים משנת 2022 עד 2050 והגורמים המניעים שינויים במקרים של מחלת פרקינסון.
באופן גלובלי, הם מעריכים כי מספר האנשים המתגוררים במחלת פרקינסון בשנת 2050 יהיה 25.2 מיליון לכל הגילאים ושני המינים משולבים, המייצגים עלייה של 112% לעומת 2021.
עד שנת 2050 צפויים מקרים של מחלת פרקינסון לעלות בכל הנטל העולמי של אזורי המחלות, במיוחד במדינות מפותחות בינוני בטווח הבינוני של סולם הסוציו-דמוגרפי (SDI).
החוקרים צופים כי הזדקנות האוכלוסייה תהיה המניע העיקרי (89%) מאחורי עלייה זו, ואחריו גידול באוכלוסייה (20%), עם דפוסים שונים ברמה האזורית והלאומית.
הם מעריכים כי שכיחות כל הגיל של מחלת פרקינסון תגיע ל 267 מקרים ל 100,000 בשנת 2050 (243 לנשים ו -295 לגברים), עלייה של 76% לעומת 2021, בעוד שהגיל השכיחה הסטנדרטית צפויה לעלות ב 55% ל 216 מקרים ל 100,000.
המספר הגדול ביותר של מקרי מחלת פרקינסון צפוי להיות במזרח אסיה (10.9 מיליון), ואחריה דרום אסיה (6.8 מיליון), עם המקרים המעטים ביותר באוקיאניה ובאוסטרליה.
הגידול הבולט ביותר במקרים של מחלות פרקינסון עד שנת 2050 צפוי להתרחש במערב אפריקה שמדרום לסהרה (292%), בעוד שהעלייה הקטנה ביותר (28%) מוקרנת במרכז ומזרח אירופה, בגלל גידול אוכלוסייה שלילית ותרומה קטנה יותר מהזדקנות האוכלוסייה.
אנשים שנמצאים מעל גיל 80 צפויים להיות בעלי השכיחות הגבוהה ביותר (2087 מקרים ל 100,000) בשנת 2050, בעוד שהפער במקרים בין גברים לנשים נקבע גם להתרחב ברחבי העולם מ 1.46 בשנת 2021 ל- 1.64 בשנת 2050.
לבסוף, החוקרים מעריכים כי הגדלת הפעילות הגופנית עשויה להפחית את המספר העתידי של מקרי מחלת פרקינסון, ואילו הפסקת עישון עלולה להוביל לעלייה בשכיחות, אך אומרים שיש לפרש את התוצאות הללו בזהירות.
מכיוון שמדובר במחקר דוגמנות, יש לו כמה מגבלות חשובות, כולל זמינות נמוכה ואיכות נתונים באזורים מסוימים, היעדר נתונים על גורמי סיכון שאינם דמוגרפיה, ואי אפשר לחזות במדויק את שכיחות מחלת פרקינסון בקבוצות אתניות שונות, או את ההשפעה של COVID-19.
עם זאת, החוקרים אומרים כי למיטב ידיעתם, מחקר זה מספק את התחזיות המקיפות הראשונות של השכיחות הגלובלית, האזורית והלאומית של מחלת פרקינסון עד 2050.
"קיים צורך דחוף למחקר עתידי כדי להתמקד בהתפתחות של תרופות חדשות, טכניקות הנדסת גנים וטיפולים להחלפת תאים שמטרתם לשנות את מהלך המחלה ולשפר את איכות חייהם של המטופלים", הם מסכמים.
בעריכה מקושרת, החוקרים מברכים על מחקר זה, אך אומרים כי אימוץ טכניקות מתקדמות יותר עשוי לאפשר חיזוי טוב יותר ולהבטיח שמערכות בריאות, קובעי מדיניות וחוקרים מצוידים בנתונים אמינים לתכנון לטווח הארוך.
"תחזיות עתידיות צריכות לתעדף שיטות הלוכדות את המורכבות האמיתית של התקדמות מחלות כרוניות, ובסופו של דבר להוביל להתערבויות יעילות יותר ולשפר את תוצאות המטופלים", הם מסכמים.
