Search
Worried Teenage Girl Sitting At Desk In Bedroom.

השקעה בבריאות נפשית של מתבגרים מספקת יתרונות כלכליים וחברתיים לטווח ארוך

מחקר חדש מדגיש את העלות-תועלת של מדיניות מניעה בהפחתת מצוקה נפשית ושיפור השתתפות בכוח העבודה, הכנסה ותוצאות בריאותיות.

לִלמוֹד: מצוקה פסיכולוגית בגיל ההתבגרות ובהמשך תוצאות כלכליות ובריאותיות באוכלוסיית ארצות הברית: מחקר רטרוספקטיבי ומדגמי. קרדיט תמונה: Monkey Business Images/Shutterstock.com

ממשלת ארה"ב מעריכה לעתים קרובות את תוצאות ההשקעה במדיניות כלל ארצית, לרבות השפעותיהן החברתיות והכלכליות הרחבות.

מחקר שפורסם לאחרונה ב רפואה של PLOS חקר את הקשר בין מצוקה פסיכולוגית בגיל ההתבגרות והשפעותיה על בריאות ותוצאות כלכליות בבגרות. המחקר גם השתמש באסוציאציות אלה כדי להעריך כיצד יישום מדיניות תומכת עשוי להשפיע על הכלכלה.

רֶקַע

ניתוחי תקציב ממשלתי מתעלמים לרוב מההשלכות הבריאותיות והכלכליות ארוכות הטווח של מצוקה נפשית של מתבגרים. כתוצאה מכך, מדיניות התומכת בבריאות הנפש של מתבגרים נתפסת בדרך כלל כעלויות ולא כהשקעות עם הטבות עתידיות.

עדויות משמעותיות מצביעות על כך שהשקעה בבריאות נפשית של מתבגרים מניבה יתרונות כלכליים משמעותיים לטווח ארוך. אלה כוללים שיעורים גבוהים יותר של השתתפות בכוח העבודה וירידה בסבירות להסתמכות על תוכניות רווחה.

יתרונות כאלה עשויים לנבוע מסיוע לצעירים לנווט באתגרים סביבתיים ולפתח אסטרטגיות לניהול קשיים אינטלקטואליים, חברתיים, פיזיים או רגשיים.

עם זאת, מודלים כלכליים קיימים המשמשים אנליסטים ממשלתיים רק לעתים רחוקות לוכדים את ההשפעות הללו. הדבר נובע בעיקר מחוסר התאמה בין הפרמטרים המופעלים במחקרים לבין התשומות הנדרשות למודלים אלה.

המחקר האחרון ביקש לגשר על פער זה על ידי פיתוח פרמטרים תואמים יותר והערכת האופן שבו שילוב התאמות אלו עשוי לשנות את תחזיות התקציב.

לגבי המחקר

המחקר ניתח קבוצה מייצגת ארצית של צעירים בגילאי 15 עד 17 בשנת 2000, תוך שימוש בנתונים מהמחקר האורך הלאומי של הנוער משנת 1997. המדגם כלל 3,343 אנשים, מתוכם 47% היו שחורים או היספנים, 43% היו בעלי התפתחות או היספנים. בעיות בריאותיות, ו-4.4% חוו מצוקה פסיכולוגית קלינית.

הערכות בריאות הנפש נערכו באמצעות Inventory Mental Health Inventory-5 (MHI-5), בעוד שהתוצאות הבריאותיות והכלכליות נמדדו כעשור לאחר מכן. חוקרים הסבירו גורמים מבלבלים שונים, כגון השפעות דמוגרפיות, משפחתיות, סביבתיות ואקדמיות.

בנוסף לגזע ולאתניות, משתנים כללו בטיחות בשכונה, הרגלי עישון, התנהגות עבריינית, שאיפות להשכלה גבוהה, בריאות הילד (כולל מוגבלויות מולדות ומוגבלות שכלית), חינוך מטפל ויציבות כלכלית, מעורבות משפחתית והורית, סביבת משק בית, איכות בית הספר, וכישורים אקדמיים.

המשתתפים סווגו כמצוקה או לא במצוקה בהתבסס על ציוני MHI-5 שלהם, כאשר ציונים של 3 או פחות מצביעים על מצוקה וציונים של 4 ומעלה מצביעים על אי מצוקה. הקבוצה סווגה בהמשך לפי חומרת הסימפטומים לפי סולם MHI-5.

התוצאות שהוערכו בערך 10 שנים מאוחר יותר כללו מצב בריאותי, כמו גם גורמים כלכליים כמו תעסוקה, הכנסה, סך הנכסים עד גיל 30 והישגים לימודיים.

תוצאות כלכליות

כעשר שנים מאוחר יותר, 84% מהקבוצה השתתפו בכוח העבודה בשלב מסוים במהלך השנה הקודמת. שכרם השנתי הממוצע היה בסביבות 28,000 דולר, עם סך של 1,483 שעות עבודה בממוצע. עד גיל 30, סך הנכסים שלהם עמד על 29,419 דולר בממוצע.

בתוך קבוצה זו, 3% חוו מצוקה פסיכולוגית קלינית לאחר עשר שנים, ו-24% סיימו תואר אקדמי עד אז.

עבור אלו שדיווחו על מצוקה נפשית במהלך החודש הקודם כמתבגרים, שיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה בשנה האחרונה היה נמוך בכ-6 נקודות אחוז בהשוואה לאלו ללא מצוקה כזו.

בנוסף, סך שעות העבודה שלהם ירד בכ-201 שעות, שווה ערך ל-5.7 פחות שבועות עבודה, והשכר השנתי שלהם היה נמוך ב-5,658 דולר. עד גיל 30, סך הנכסים שלהם היה נמוך ב-10,833 דולר מבני גילם ללא מצוקה.

גם התוצאות החינוכיות הושפעו. שיעור האנשים שלמדו לפחות חלק מהקורסים במכללה היה נמוך בתשעה אחוזים בקרב אלו עם מצוקה נפשית של מתבגרים, עם הבדלים בולטים יותר שנצפו ברמות גבוהות יותר של השכלה.

יתר על כן, הערכה עצמית של הבריאות הייתה גרועה יותר בקרב קבוצה זו, מלווה בעלייה של 11 נקודות אחוז בכיסוי Medicaid ו- Medicare.

השפעת מדיניות גישה מורחבת

החוקרים דגלו את ההשפעה הפוטנציאלית של מדיניות היפותטית שמטרתה להגביר את הגישה לטיפול נפשי מונע עבור בני נוער. מדיניות זו צפויה להפחית את השכיחות של מצוקה פסיכולוגית משמעותית קלינית ב-0.7 נקודות אחוז, ולהגיע לאחד מכל עשרה צעירים שאחרת עלולים לפתח דיכאון.

במהלך תקופה של עשר שנים, מדיניות כזו עלולה להוביל להפחתה של 52 מיליארד דולר בדרישות התקציב הפדרלי, בעיקר באמצעות שיפורים בהשתתפות בכוח העבודה בקבוצה זו.

חשיבות התוצאות הללו

ההערכות ממחקר זה מספקות משאב רב ערך עבור אנליסטים ממשלתיים המבקשים להעריך את היתרונות של מדיניות בריאות הנפש של מתבגרים. על ידי שילוב ממצאים אלה, אנליסטים יכולים לדגמן תוצאות באמינות רבה יותר. התוצאות עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים בתחום זה, ומעצימות אותו באמצעות שיטות חדשות הממנפות למידת מכונה והנחות מעודנות יותר.

בשנת 2023, המימון לבריאות הנפש עמד על 60 מיליון דולר בשנה, המאפשר טיפול ב-500 אנשים לכל מיליון דולר שהושקעו. כדי להרחיב את הכיסוי ל-25% מהמתבגרים, יהיה צורך בהשקעה של לפחות 10 מיליארד דולר. עם זאת, החיסכון הכלכלי הפוטנציאלי מלהגיע ל-10% בלבד מהמתבגרים בסיכון גבוה מדגיש את העלות-תועלת של תוכניות כאלה, גם כאשר בוחנים רק את ההשפעה הכספית.

מעבר להתערבויות ישירות בבריאות הנפש, גם תחומי מדיניות אחרים מחייבים תשומת לב. חיזוק מערכות בית ספר ויוזמות קהילתיות עשוי לתת מענה לגורמים מוקדמים של מצוקה נפשית, ולהציע דרכים נוספות למניעה ותמיכה.

מסקנות

הממצאים ממחקר זה מדגישים את החשיבות הקריטית של השקעה בבריאות הנפש של מתבגרים כאמצעי לקידום יתרונות כלכליים וחברתיים ארוכי טווח. הניתוח מדגיש כיצד התערבות מוקדמת יכולה לשפר באופן משמעותי את ההשתתפות בכוח העבודה, רמות ההכנסה, הישגי ההשכלה ותוצאות הבריאות הכוללות תוך הפחתת ההסתמכות על תוכניות ממשלתיות.

יתרה מכך, המחקר ממחיש שמדיניות שמטרתה למנוע מצוקה נפשית בגיל ההתבגרות אינה רק הוצאות אלא השקעות יקרות ערך עם תשואה מדידה.

על ידי חידוד מודלים כלכליים כדי לתת את הדעת על ההשפעות הללו, אנליסטים ממשלתיים יכולים להעריך טוב יותר את העלות-תועלת של תוכניות לבריאות הנפש, ולהעלות טענה משכנעת להגדלת המימון ויישום רחב יותר. החיסכון הפדרלי החזוי של 52 מיליארד דולר במשך עשור מדגיש את הפוטנציאל של מדיניות כזו להקל על לחצים פיסקליים תוך תמיכה ברווחה חברתית.

הרחבת הגישה לטיפול נפשי מונע והתייחסות לתורמים מערכתיים למצוקה, כגון פערים חינוכיים וקהילתיים, מייצגת גישה אסטרטגית ומשפיעה.

ממצאים אלה דורשים שינוי בפרספקטיבה, מתוך הכרה שתמיכה בבריאות הנפש של מתבגרים היא גם ציווי מוסרי וגם הזדמנות כלכלית לבנות חברה בריאה ויצרנית יותר.

דילוג לתוכן