ההשפעה של שומן בטני על בריאות המוח והקוגניציה בולטת יותר בדרך כלל אצל גברים בגיל העמידה בסיכון גבוה למחלת אלצהיימר, לעומת נשים, על פי חוקרים ב-Rutgers Health.
אצל אנשים בגיל העמידה עם היסטוריה משפחתית של מחלת אלצהיימר, כמות השומן באיברי הבטן שלהם (לבלב, כבד ושומן בטני) קשורה לנפחי המוח ולתפקוד הקוגניטיבי שלהם, על פי המחקר שפורסם בכתב העת הַשׁמָנָה. המחקר נכתב על ידי ספיר גולן שכטמן, Ph.D. סטודנטית במרכז למדעי המוח ג'וזף סגול במרכז הרפואי שיבא בישראל ובהובלת מיכל שניידר בארי, מנהלת המרכז לחקר האלצהיימר הרברט וז'קלין קריגר קליין במכון לבריאות המוח רוטגרס.
המחקר, שנערך על 204 צאצאים בריאים של אלצהיימר-דמנציה בגיל העמידה, חקר מאגרי שומן בלבלב, בכבד ובבטן שנמדדו באמצעות MRI.
"אצל גברים בגיל העמידה בסיכון גבוה למחלת אלצהיימר – אך לא נשים – שומן בלבלב גבוה יותר היה קשור לקוגניציה נמוכה יותר ונפחי מוח, מה שמצביע על קשר פוטנציאלי ספציפי למין בין שומן בטני מובהק עם בריאות המוח", אמר Beeri, אשר הוא יו"ר קריגר קליין לחקר ניוון עצבי ב-BHI וחבר סגל במכון רוטגרס לבריאות, מדיניות בריאות וחקר ההזדקנות.
השמנת יתר היא גורם סיכון לתפקוד קוגניטיבי נמוך יותר ולסיכון גבוה יותר לדמנציה, עם קשרים שונים בין המינים.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של חקירת קשרי הגומלין של מאגרי שומן, הזדקנות המוח וקוגניציה בהקשר של הבדלי מין.
בנוסף, המחקר מאתגר את השימוש המקובל במדד מסת הגוף (BMI) כמדד העיקרי להערכת סיכונים קוגניטיביים הקשורים להשמנה. החוקרים אמרו כי BMI מייצג בצורה גרועה את חלוקת השומן בגוף ואינו בהכרח מסביר את ההבדלים בין המינים.
הממצאים שלנו מצביעים על מתאמים חזקים יותר בהשוואה ליחסים בין BMI לקוגניציה, מה שמצביע על כך שמאגרי שומן בבטן, ולא BMI, הם גורם סיכון לתפקוד קוגניטיבי נמוך יותר ולסיכון גבוה יותר לדמנציה."
ספיר גולן שכטמן, Ph.D. סטודנט במרכז למדעי המוח יוסף סגול במרכז הרפואי שיבא
ממצאי מחקר אלה פותחים אפיקים חדשים להתערבויות ממוקדות ולחקירה נוספת של גישות ספציפיות למין בהבנה והפחתה של ההשפעה של שומן בטני על בריאות המוח, ציין שכטמן.
