נוהג אני בתשעה באב לקרוא את “מגילת האש/מאגדות החורבן” לח”נ ביאליק, ולנסות להבינה. אמש, בעודי מנסה לאתר את מגילת האש בכרך של כל כתבי, נתקלתי באקראי, ממש ביַרכתֵי הספר, ביצירה אחרת של ביאליק, גם היא עניינה באש. היא פותחת במלה “איכה” ומתייחסת לעובדה שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו – ואנחנו שורדים ברחמי האל ועתידים אנו לכלותם בעזרת האל. במקור נכתבו הדברים בתגובה על שריפת ספרי יהודים ע”י הנאצים ימ”ש, קצת לפני שהתקיים בנו שם הפסוק מהתוכחה בפרשת בחוקתי “ואבדתם בגויים ואָכְלָה אתכם ארץ אויביכם” [כ”ו 38], אבל הדברים נכונים לצערנו ולנחמתנו – פרדוקס – בכל דור. מחד – אנו נרדפים, לוקים ומתייסרים; מאידך – מי שרואה היטב מתקיים בו: ” יִיוָדַע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך” [תהלים ע”ט 10].

 

איכה יירא את האש

איכה יירא את האש העם, אשר אלוהיו ההולך עמו, אש אוכלה הוא?

מכבשן האש יצא אבינו הראשון, אברהם, לקרא בשם אלהים ברית עולם.

בלפיד אש נכרתה הברית הראשונה, ברית בין הבתרים, בין אבינו זה ובין אלוהיו.

וגם לאבי נביאינו, למשה, האם לא נגלה אליו אלהים מתוך הסנה הבוער באש ואיננו אוכל – סמל הנצח לעם ישראל?

תורתנו גם היא ניתנה באש ובלפידים והיא כולה אש שחורה על גבי אש לבנה.

ונביאנו הקדמון אליהו, החי לעולם,האם לא עבר גם הוא בתוך עמו כסערת אש ובאחריתו עלה חי השמיימה במרכבת אש ובסוסי אש?

האם לא על תלמידיו הנביאים נאמר: הלא כה דברי כאש?

וכאבינו הראשון, כן גם בני בניו מגולי בבל, חנניה, מישאל ועזריה אשר לא השתחוו לצלם, יצאו שלמים לחיים חדשים מתוך כבשן האש, והשליט האכזרי נבוכדנצר הרשע אשר השליכם אל האש – הוא נהפך לחית פרא הולכת על ארבע ומלחכת עשב השדה.

ההצליחו מוקדי האש אשר ערכו לנו שליטי הרשע והכסל בכל העתים להכחיד את עם ישראל ואת רוחו היוצר?

וגם אתם, סִפרי ישראל, אלה מכם אשר גנזו בתוך גיליונותיהם ניצוץ אחד קדוש מן האש הגדולה, אל נא תיראו איפוא גם הפעם מפני האש. היא לא תשלוט בכם, גווילים נשרפים ואותיות פורחות כצפרי אש, ממעל לכל גבולות עמים וארצות, ואל כל ארבע כנפות הארץ תעופפנה אותיותיכם והֶעֱבירו את אש הקודש, נחלת אבותיכם מעולם, מגוי אל גוי ומממלכה אל ממלכה, ולא תשקע האש ולא תכבה עד אם צָרפה אותם מכל סיגיהם ועד הסירה מהם כל בדיליהם – והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, וממשלת הזדון והאיוולת לקש ודלקו בה ואכלוה ושריד לא יהיה לה.

אדר תרצ”ד.

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם.

עמיצור ברק, פרופסור במרכז האוניברסיטאי באריאל, חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.