מכתב סילוק ששלחה ראש אגף תרבות ונוער בעירייה לתנועת הצופים הדתיים מסעירה את הרוחות בקרב הציבור הדתי בעיר: “מיד לאחר הפסח יהרס המבנה ולא תוכלו להמשיך את הפעילות במקום”.


סערת נפשות בקרב חניכי תנועת הנוער של הצופים הדתיים ברעננה והוריהם בשל מכתב סילוק שקיבלו ממנהלת אגף תרבות ונוער האחראית על תנועות הנוער: “מיד לאחר הפסח יהרס המבנה ולא תוכלו להמשיך את הפעילות במקום”.

לפני כשנתיים החליטה העירייה להקים מבנה קבע לפעילות תלמידי היסודי המחוננים שמתקיימת כיום בבית ספר ברטוב. את המבנה מבקשת העירייה להקים בשטח עירוני בו פעל מתנ”ס שכונות דרום אחוזה אותו סגרה העירייה לצורך  זה ושבט הראל של תנועת הנוער הצופים הדתיים.

המשא ומתן שהתקיים בין העירייה לתנועת הנוער עלה על שרטון כשהורי החניכים מתנגדים נחרצות לפתרון היחיד אותו מציעה העירייה – ברחוב כנרת. לטענת ההורים המבנה המוצע קטן מאוד ומרוחק בצורה משמעותית מריכוז מגורי משפחות החניכים. כול זאת יגרום לשבט שצמח ל 300 חניכים בשנים האחרונות למשבר קשה שיחזיר את השבט שנים רבות אחורה.

השבוע, לאחר מספר חודשים של שמועות והודעות בלתי רשמיות, קיבלו ראשי השבט מכתב סילוק סופי:

ראשי השבט פנו בימים האחרונים למספר גורמים שיסייעו להם במאבקם, אחד מהם הינו אריה פרידמן, יו”ר המועצה דתית רעננה שכיהן כסגן ראש העיר בקדנציה הקודמת: “הצופים הדתיים נמצאים באתר הנוכחי בזכות ולא בחסד. בזמן היותי סגן ראש העיר יחד עם ראש העיר דאז, נחום חופרי, הענקנו לצופים הדתיים את השטח המדובר לפעילות קבועה. איני מבין מדוע לאגף החינוך ולתלמידי המחוננים יש עדיפות על תנועת נוער שפשוט מבקשים מהם להסתלק מהבית שלהם! ואם כבר עושים זאת אזי יש להציע אלטרנטיבות ראויות ולא לשלוח את החניכים למרחק של 3 ק”מ מהמיקום הנוכחי במיוחד כשמדובר בתנועת נוער דתית שעיקר פעילותה בשבת.”

ראשי השבט אינם מתכוונים לוותר ובודקים כעת את מכלול הפעולות העומדים לרשותם ובעיקר את הפן המשפטי. המכתב הלקוני נתפס בעיניהם כמכתב המופנה לפולש ומסיג גבול.

עוד בטרם קבלת המכתב, יזמו ראשי השבט פניה לנציגי הציבור ושלחו אליהם מכתב בזה הלשון:

שבט הראל רעננה -הצופים הדתיים קיים מזה כ-18 שנים. לאחר מעבר ממספר מקומות ,בשנת 2009 בסיועו של אריה פרידמן,  עבר השבט למיקומו הנוכחי ברח’ אוסטרובקי 14. 
עניין המעבר עלה כאשר לפני כשלוש שנים  פנתה העירייה לדיוויד פלברג (ראש השבט שלנו דאז)  והודיעה כי היא מעוניינת להקים בי”ס למחוננים על שטח השבט. בתחילה, נבדקה אפשרות החלפת שטחים עם המחוננים שיושבים בבי”ס ברטוב. לשם התאמת פעילות השבט בתוך שטח בי”ס ברטוב  עלתה הדרישה ליצור הפרדה בין מתחם השבט לבין שטח ביה”ס באופן מוחלט אולם ביה”ס סירב וכך האופציה הזו נפלה.
לאחר מכן, דיוויד נפגש עם גורמי עירייה רבים על מנת לבחון חלופות כגון מקלטים ברחבי העיר או לחלוק בשטחו של מבנה מחנות העולים (2 דקות הליכה מהשבט). מאחר וגם המקלטים לא התאימו וגם היות שטחם של המחנות העולים שטח פרטי, שתי החלופות הללו לא צלחו. 
החלופה הנדונה מזה כשנתיים הינה המתחם ברח’ כינרת ליד “אל סם” במבנה המערבי. על מנת  שהמקום יוכל להכיל את כל חניכי השבט (150 חניכים דאז) דיוויד ביקש הצבתו של מבנה יביל (קראוון)  שעדת הצופים יכלה לתת לנו אולם העירייה לא רצתה לממן את ההעברה שהיתה יקרה מאוד ולשבט לא היה את התקציב לממן את ההעברה הנ”ל.
בשלב מאוחר יותר בו העירייה הסכימה לממן את ההעברה הקראוון כבר הועבר  לשימושו של שבט בישוב אחר.
בשל לחצי העירייה וההבנה שזהו הרע במיעוטו, על אף שהמבנה לא התאים לפעילות וודאי לא התאים לכמות החניכים בזמנו דיוויד הסכים בהסתייגות לעבור- זאת במידה והורי השבט יסכימו לכך.  הרוב המוחלט מהורי השבט התנגדו נחרצות, בפרט הורי בתי”ס ביל”ו ויבנה אשר ילדיהם מהווים אחוז מכריע מחניכי השבט וההצעה ירדה מהפרק.
בהמשך, התקיימה ישיבה עם העירייה בה נכחו מספר הורים מהשבט ביניהם אדריכל במקצועו אשר הציע לתכנן בהתנדבות מלאה מבנה שיאכלס את המחוננים לצד השבט, אולם גם הצעה זו נדחתה ע”י העירייה על הסף.
לפני כחודשיים שוב עלה עניין המעבר מצד העירייה בעקבותיו התקיימה ישיבה בעירייה בנוכחות חגית אילוביץ’ (ראש השבט שהחליפה את דיוויד), ענת פרידמן ראש הנהגת השחר, אודי בהט ראש הצופים הדתיים, מיטל להמן זרובניק רכזת עדת הצופים הארצי ומס’ הורים, ישיבה שלא הובילה לשום התקדמות בנושא.
כיום , גובר הלחץ מצד העירייה למציאת מיקום חדש כאשר החלופה מבחינתה הינה שוב המבנה ברחוב כינרת, חלופה זו נבחנה שנית ע”י בעלי התפקידים הנוכחיים מטעם עדת הצופים והנהגת השחר (המחוז אליו שייך שבט הראל ) והמסקנה שנתקבלה עולה בקנה אחד עם זו שנתקבלה בעבר :
1) המבנה הינו קטן מכדי להכיל את כל חניכי השבט- היום עוד יותר מבעבר , השבט כיום מונה למעלה מ-300 חניכים!!
2) מיקומו בקצה רחוב בורוכוב המרוחק באופן משמעותי ממיקומו של השבט כיום במרכז העיר יגרום לדילול משמעותי    
    בקרב הדור הצעיר של השבט (חניכנו הינם מכיתות ג’), בימי שבת – ההגעה לשבט הינה בצעידה ברגל בלבד,
    ריחוקו המשמעותי של השבט יגרור באופן מיידי עזיבה של חניכים רבים.
3) גורם משמעותי נוסף שהמתחם המוצע הוא במיקום פנימי ומבודד שבגינו הורי השבט הודיעו כי לא ישלחו את ילדיהם 
    מהשכבה הצעירה (המהווה 40% מהשבט!) לבדם בשבתות.
 
בסוף דצמבר האחרון נאמר (שלא ציטוט) ע”י גורם מהעירייה לאריאל וייס רכז השבט שלנו כי תחילת העבודות להפיכת מקום השבט כיום לביה”ס למחוננים המתוכנן במקומנו מתוכננת למרץ הקרוב. עד עתה לא נתקבלו הודעה או מסמך רשמיים על כך.
 
לאור המפורט לעיל , המעבר של השבט שלאורך השנים גדל והתפתח לכדי מה שהוא היום – הוא בבחינת גזר דין מוות !!! 
 
אנו רואים בכם נבחרי הציבור ונציגיו של המגזר הדתי כשליחנו למען המשך קיומו של גוף ערכי, חינוכי ומשמעותי ביותר בחיי הילדים והנוער שלנו!!!
 
אנו מבקשים את הסיוע שלכם להמשיך להתקיים ולמנף מעלה את מה שהשגנו עד כה בעמל רב מזה 18 שנים!!
 
בברכה,
חגית אילוביץ’- ראש השבט
בשם הורי וחניכי שבט הראל.