ככל שאורחות חיים מודרניים מאתגרים יותר ויותר את קצב היממה הטבעי של הגוף, איגוד הלב האמריקני מדגיש את ההשלכות הבריאותיות הפוטנציאליות של שיבושים קבועים בשעון הפנימי של הגוף שלנו עם הצהרה מדעית חדשה שפורסמה היום בכתב העת הדגל שלו. מַחזוֹר. ההצהרה, "תפקידה של בריאות היממה בבריאות קרדיומטבולית ובסיכון למחלות", מתאר כיצד שיבושים בקצב היממה עלולים להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון בריאותיים כולל השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 ולחץ דם גבוה. בנוסף, הפרעה ביממה עשויה להיות רלוונטית במיוחד לבריאות קרדיווסקולרית-כליות-מטבולית, הקשורה לשכיחות מחלות לב וכלי דם ולסיכון לתמותה.
מקצבי היממה מיוצרים על ידי השעון הפנימי הטבעי של הגוף 24 שעות ביממה המווסת שפע של תהליכים ביולוגיים כמו שינה, ערות, שחרור הורמונים, עיכול וטמפרטורת הגוף. הפרעות סדירות לשעון הגוף הן הרבה יותר מאי נוחות פשוטות כמו להישאר ער מאוחר מדי או להתעורר מוקדם מדי. שיבושים אלו עלולים לגרום להשפעות בריאותיות שליליות בכמה דרכים שונות. יישור ההתנהגויות היומיומיות שלנו, כאשר אנו ישנים, אוכלים וזזים, עם השעון הפנימי שלנו חשוב לתמיכה בבריאות קרדיומטבולית מיטבית".
קריסטן קנוטסון, Ph.D., FAHA, יו"ר מתנדבים של קבוצת כתיבת הצהרות, יו"ר מתנדב הנבחר של הוועדה למדעי השינה של האגודה ופרופסור חבר לנוירולוגיה, בית הספר לרפואה של פיינברג באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שיקגו
מקצבים ביממה הם מחזורים של כ-24 שעות בתהליכים פיזיולוגיים המווסתים תפקודים מרכזיים כמו קצב לב, לחץ דם, חילוף חומרים והפרשת הורמונים כמו קורטיזול, החשובים לתגובת לחץ ומטבוליזם. ההצהרה מגדירה בריאות צירקדית כתפקוד אופטימלי, אופי קצבי והתאמה של המערכת הצירקדית עם מחזור האור-חושך. המערכת הצירקדית מסונכרנת בעיקר על-פי האור שזוהה על ידי הרשתית בעין ומועבר לגרעין העל-כיאסמטי (נוירונים מיוחדים באזור ההיפותלמוס של המוח). בתוך הנוירונים הללו ובכל הגוף נמצאים גנים וחלבונים מיוחדים (כמו CLOCK, BMAL1, PER ו-CRY) המסייעים ביצירת פעילות קצבית. הם נדלקים ונכבים במחזור קבוע, ויוצרים את הקצב של השעון הפנימי של הגוף.
התזמון שבו אדם ישן, אוכל ועוסק בפעילות גופנית הם בין ההתנהגויות שיכולות להשפיע על התאמה זו. הפרעה ביממה יכולה להתרחש אם שעון הגוף הפנימי של אדם אינו מתיישב עם התנהגותו. לדוגמה, אם אדם בערב חייב להתעורר מוקדם ממה ששעון הגוף שלו מצפה, אולי בטיול מעבר לים או לעבודה מוקדמת בבוקר, הוא יהיה ער במהלך הלילה הביולוגי שלו, מה שעלול לשבש את המקצבים הצירקדיים.
קנוטסון, המתמחה בשינה ובמחקר צירקדי המתמקד במיוחד בקשר לבריאות קרדיומטבולית וקוגניטיבית, ציין, "למרות שלמקצבים הצירקדיים תפקיד חשוב בשמירה על בריאותנו, לעיתים קרובות מתעלמים מהם בטיפול רפואי יומיומי. חשוב להבין מה ההפרעות הללו יכולות לעשות לגופנו וכיצד להפחית כל השפעה."
נקודות טייק אווי מרכזיות:
- קביעות תזמון השינה חשובה לא פחות משך השינה: לוחות זמנים לא סדירים של שינה, אפילו עם אורך שינה נאות, עלול לשבש את המקצבים הצירקדיים. "ג'ט לג חברתי" או שינויים בלוח הזמנים של השינה בימי העבודה או הלימודים לעומת ימים פנויים נקשרו לסיכון להשמנה/עודף משקל. העיתוי וקביעות השינה משחקים תפקיד גם בסוכרת, כאשר ג'ט לג חברתי ושונות יומיומית גדולה יותר במשך השינה והתזמון מופיעים כגורמי סיכון לחוסר ויסות גליקמי וסוכרת מסוג 2. שמירה על זמני שינה ויקיצה עקביים עוזרת לסנכרן את השעון הפנימי של הגוף ותומכת בבריאות מטבולית. שינה היא אחד האמצעים המרכזיים לשיפור ושמירה על בריאות הלב והמוח ב"חיי חיוני 8" של העמותהTM.
- תזמון חשיפה לאור הוא כלי טיפולי: האור הוא הרמז או הסנכרון העיקרי של השעון הצירקדי המרכזי במוח. חשיפה לאור טבעי בבוקר עוזרת לחזק מקצבים בריאים, בעוד שחשיפה לאור מלאכותי בלילה – במיוחד לאור כחול ממסכים – יכולה לדכא את המלטונין ולעכב את תחילת השינה. אפילו רמות נמוכות של אור לילה נקשרו לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
- תזמון הארוחה משפיע על הבריאות המטבולית מעבר לתוכן הקלורי: אכילה מאוחרת בלילה או ארוחות לא סדירות עלולות להתאים את השעונים הצירקדיים המצויים באיברים כמו הכבד והלבלב, לתרום לעליית סוכר בדם או לירידה ולעלייה במשקל. מחקרים מראים כי אכילה מוקדמת יותר ביום, כמו ארוחת בוקר לפני 8:00 בבוקר, קשורה לסיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2 ולתוצאות קרדיומטבוליות טובות יותר.
- תזמון פעילות גופנית עשוי לשפר את בריאות היממה: פעילות גופנית פועלת כסנכרון משני. אימוני בוקר או אחר הצהריים יכולים לעזור לקדם את המקצבים הצירקדיים, בעוד שפעילות גופנית בערב עשויה לעכב אותם. תזמון הפעילות הגופנית עשוי להשפיע גם על תוצאות כמו לחץ דם, בקרת גלוקוז (סוכר בדם) ואיכות השינה, אם כי יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע תזמון אופטימלי עבור אנשים שונים.
- חוסר התאמה ביממה מתגבר על ידי עבודה במשמרות, זיהום אור ושינה לא עקבית: אנשים העובדים בלוחות זמנים לא מסורתיים, כמו עובדי משמרות, עלולים להתמודד עם חשיפה מוגברת לזיהום אור, זמני ארוחות לא סדירים ודפוסי שינה לא עקביים בהשוואה לאלה שיש להם לוחות זמנים מסורתיים יותר של יום/לילה. חוסר התאמה מעבודה מתחלפת ומשמרות לילה הוא גורם סיכון מבוסס למחלות לב וכלי דם.
- תזמון שעון פנימי אינדיבידואלי צריך להנחות את תזמון ההתערבויות: כרונוטיפ, התזמון הפנימי של אדם לשינה ופעילות, המתואר בדרך כלל כ"אדם בוקר" או "ינשוף לילה", משפיע על האופן שבו אנשים מגיבים לאור, ארוחות ופעילות גופנית. התאמת התערבויות לתזמון הטבעי של האדם עשויה לשפר את האפקטיביות ולתמוך בהתאמת היממה. עם זאת, הערכת מקצבים צירקדיים אמיתיים היא מאתגרת.
נכון לעכשיו, חוקרים יכולים למדוד את המקצבים הצירקדיים במדויק רק בהגדרות מעבדה קטנות ומבוקרות מאוד. בתחום הבריאות היומיומי, הרופאים מסתמכים לעתים קרובות על רמזים פשוטים, כגון השעה שבה אדם אומר שהוא הולך לישון, שאינם תמיד מדויקים. טכנולוגיות חדשות עשויות להקל בקרוב. כלים כמו מכשירים לבישים, בדיקות מעבדה מתקדמות ובינה מלאכותית יכולים לעזור לעקוב אחר דפוסים בדברים כמו טמפרטורת העור וקצב הלב לאורך 24 שעות, לתת תמונה ברורה יותר של קצב שעון הגוף הטבעי של אדם.
"לכולם יש שעון פנימי, והגיע הזמן שנתחיל להקשיב לו", אמר קנוטסון. "שינויים פשוטים, כמו ללכת לישון ולהתעורר באותה שעה בכל יום, לאכול ארוחות מוקדם יותר ולקבל אור שמש בבוקר, עשויים לעשות הבדל משמעותי בלב ובבריאות המטבולית שלך. אנחנו עדיין זקוקים למחקר נוסף כדי לבסס סיבתיות ולהבין כיצד ומדוע מקצבי יממה משפיעים על הבריאות. באופן אידיאלי, מחקר כזה עשוי לעזור למדענים להבין את הזמנים הטובים ביותר לשינה, תזונה נכונה ותזונה בריאה. שעוני הגוף הטבעיים של אנשים".
