הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) מאופיינת במצב רוח נמוך ואובדן עניין, תורמת לא רק לקשיים בחיים האקדמיים והמקצועיים אלא גם כגורם עיקרי להתאבדות בדרום קוריאה. עם זאת, אין כיום סמנים ביולוגיים אובייקטיביים שניתן להשתמש בהם לצורך אבחון או טיפול. בתוך כך, צוות מחקר מ-KAIST חשף שדיכאון אינו רק בעיה של המוח או המוח, אלא קשור באופן עמוק לחריגות בתגובה החיסונית הכוללת של הגוף. הם גילו שהחריגה החיסונית הזו משפיעה על תפקוד המוח, וחוסר האיזון של 'הציר העצבי החיסוני' הוא מנגנון הליבה של דיכאון, מה שפותח את האפשרות לגילוי סמנים ביולוגיים חדשים ולפיתוח תרופות חדשות לטיפול בדיכאון.
KAIST הכריזה ב-20 בנובמברה' שצוות המחקר של פרופסור ג'ינג'ו האן מבית הספר לתארים מתקדמים למדעים והנדסה רפואית (GSMSE) ב-KAIST, בשיתוף עם צוות המחקר של פרופסור יאנגסיק קים (Ph.D., KAIST GSMSE) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת Inha, ביצע ניתוח מולטי-אומיקה המשלב ניתוח דם, ניתוח תא בודד ואברי מוח שמקורם במטופל (מיני-אורגני מוחי). מחקר זה התמקד במטופלות עם MDD שהציגו 'מאפיינים לא טיפוסיים' (כגון היפרסומניה ואכילת יתר) ו'תסמינים פסיכוטיים' (כגון הזיות שמיעה, אשמה מוגזמת והאשמה עצמית), אשר מנוגדים לתסמיני דיכאון טיפוסיים, ואשר סבלו גם מפגיעה בשיפוט המציאות.
■ "תאי חיסון ותפקוד המוח משתנים ביחד" רמז ביולוגי חדש לדיכאון
צוות המחקר בחן במקביל שינויים גנטיים בתאי מערכת החיסון בדם ושינויים בחלבונים הקשורים למערכת העצבים. התוצאות אישרו התמוטטות באיזון של אינטראקציה חיסונית-עצבית בחולים עם דיכאון.
MDD, במיוחד אצל נשים צעירות, מציג לעיתים קרובות תסמינים לא טיפוסיים (היפרסומניה, אכילת יתר, תגובתיות במצב הרוח וכו'), מה שמגביר את הסיכון לאבחון מאוחר יותר של הפרעה דו קוטבית. יתר על כן, כ-40% מהחולים מסווגים כדיכאון עמיד לטיפול, ללא תגובה לתרופות נוגדות דיכאון שונות.
כתוצאה מכך, הייתה קריאה מתמשכת לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות חדשות ולגילוי של סמנים ביולוגיים המבוססים על חסינות ומטבוליזם, מעבר לגישה המסורתית הממוקדת בתרופות.
■ השילוב הראשון בעולם של "ניתוח לויקוציטים חד-תאיים + אורגנואיד מוח" פרדיגמה חדשה למחקר פסיכיאטרי
צוות המחקר הציג את גישת הרפואה המדויקת הראשונה בעולם על ידי שילוב של פרוטאומיקת פלזמה, ניתוח תעתיקי תאי לויקוציטים בודדים וניתוח אורגנואידים במוח שנוצרו מתאי גזע פלוריפוטנטיים (iPSCs) שמקורם במטופל.
התוצאות הראו שחולים עם דיכאון לא טיפוסי הפגינו רמות גבוהות של מתח, חרדה ודיכאון. יתר על כן, חלבונים החיוניים לאיתות בין-עצבי (DCLK3 ו-CALY) עלו באופן משמעותי בהשוואה לרמות נורמליות, וגם חלבון משלים C5, המשפר מאוד את התגובה החיסונית של הגוף, הוגבר. זה מצביע על כך שגם "תפקוד המוח" וגם "תפקוד החיסון" מופעלים יתר על המידה ויוצאים מאיזון בגוף.
ממצא זה מאשש רמז לכך שדיכאון אינו רק בעיה במצב הרוח אלא קשור לשינויים ביולוגיים המתרחשים בכל הגוף. לאחר בחינת תאי החיסון של חולי דיכאון, נמצאו שינויים גנטיים שגורמים לתגובות דלקתיות בגוף להתרחש בקלות ובחזקה מהרגיל. זה מרמז שכל מערכת החיסון הגופנית נמצאת במצב של הפעלה מוגזמת, והחריגה החיסונית/דלקתית הזו עשויה להשפיע על התפתחות הדיכאון.
האורגנואידים במוח שמקורם במטופל הראו עיכוב גדילה נלווה והתפתחות עצבית לא תקינה, ותומכים באפשרות שחריגות חיסוניות מתקשרות עם שינויים בתפקוד המוח כדי להחמיר את המחלה.
■ "חוסר איזון בציר החיסון-עצבי הוא מנגנון הליבה של דיכאון לא טיפוסי"
מחקר זה שילב נתונים קליניים, תאים חד-תאיים, פרוטאומיקה ואורגנואידים במוח כדי להדגים ש'חוסר האיזון של הציר החיסוני-עצבי' הוא מנגנון הליבה של MDD המלווה בתסמינים לא טיפוסיים ופסיכוטיים.
הישג זה מציג מודל חדש של רפואה מדויקת למחקר פסיכיאטרי", והוסיף, "אנו צופים שהדבר יוביל באופן פעיל לגילוי סמנים ביולוגיים ולפיתוח תרופות חדשות".
פרופסור ג'ינג'ו האן, KAIST
הישג זה פורסם באינטרנט בכתב העת המדעי הבינלאומי הידוע בעולם, מדע מתקדםב-31 באוקטובר.
