מחקרים חדשים חושפים תובנה לגבי ההשפעה שיש לאיכות השינה על מערכת החיסון של האדם, וכיצד ניתן לקשר אותה להתפתחות מחלות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
המחקר, שפורסם ב כתב העת לאימונולוגיה, מצא שאפילו לילה בודד של חסך שינה 24 שעות ביממה אצל אנשים צעירים, רזים ובריאים שינו את הפרופיל של תאי חיסון המסייעים בוויסות מערכת החיסון דומה לזה של אנשים עם השמנת יתר – מצב הידוע כמניע דלקת כרונית. זה מצביע על כך שמערכת החיסון רגישה מאוד לשינה ועשויה להסתגל במהירות לשינויים בתבנית השינה. לטענת החוקרים, אם התזוזות הללו נמשכות, הן עלולות לתרום למדינות דלקתיות לטווח הארוך ולהגדיל את הסיכון למחלות.
קיימות עדויות מהותיות הקושרות בין הפרעות שינה והפרעות למגוון של מצבים כרוניים ותחלואה, כמו סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. ידוע גם כי תוצאות בריאות לקויות יכולות להיות מונעות על ידי דלקת כרונית אך ההשפעה הישירה של שינה על תאי חיסון המסתובבים, כמו מונוציטים, אינה מובנת באותה מידה.
מונוציטים הם מרכיב חיוני במערכת החיסון המולדת – קו ההגנה הראשון של הגוף המגלה במהירות פתוגנים ומכניס את התגובה החיסונית. ישנן שלוש קבוצות משנה של מונוציטים-מונוציטים קלאסיים, ביניים ולא קלאסיים. מונוציטים לא קלאסיים מסיירים בגוף, חושים ומגיבים לרמזים דלקתיים, ועוזרים לשמור ולווסת את התגובה החיסונית.
במחקר זה, החוקרים ממכון סוכרת דסמן, עיר כווית, כווית, ניתחו את דפוסי השינה של 237 משתתפים בוגרים בריאים של BMI משתנים, ולקחו דגימות דם כדי לפרופיל את רמות המונוציטים השונים כמו גם סמני דלקת. הם מצאו כי אנשים שמנים היו בעלי איכות שינה נמוכה משמעותית ודלקת כרונית בדרגה נמוכה גבוהה יותר בהשוואה לקבוצה הרזה. מונוציטים לא קלאסיים הוגדלו גם הם באופן משמעותי בקרב משתתפי השמנת יתר, תוך מתואמים עם מופחתת איכות השינה וסמנים פרו-דלקתיים מוגברים.
חמישה אנשים רזים בריאים לקחו חלק גם בחלק של חסך שינה 24 שעות ביממה של המחקר והיו להם דגימות דם שנאספו לאורך כל הדרך. החוקרים מצאו כי חסך שינה שינה את הפרופיל של מונוציטים כמו מה שנראה אצל משתתפים שמנים, ותומך בתפקיד בריאות השינה במודולציה של דלקת.
ד"ר פטמה אל-רסד, שהוביל את המחקר, אמר: "הממצאים שלנו מדגישים אתגר בריאותי בציבור הולך וגובר. התקדמות בטכנולוגיה, זמן מסך ממושך ונורמות חברתיות משתנות יותר ויותר משבשות את שעות השינה הרגילות. הפרעה זו בשינה עמוקה. השלכות על בריאות החיסון ורווחת הכלל. "
לאחר מכן החוקרים רוצים לחקור ביתר פירוט את המנגנונים המקשרים על חסך שינה לשינויים חיסוניים. הם גם רוצים לברר אם התערבויות כמו טיפולי שינה מובנים או הנחיות לשימוש בטכנולוגיה יכולות להפוך את השינויים החיסוניים הללו.
בטווח הארוך אנו שואפים למחקר זה להניע מדיניות ואסטרטגיות המכירות בתפקיד הקריטי של השינה בבריאות הציבור. אנו רואים רפורמות במקום העבודה וקמפיינים חינוכיים המקדמים נוהלי שינה טובים יותר, במיוחד עבור אוכלוסיות הנמצאות בסיכון להפרעה בשינה בגלל דרישות טכנולוגיות ותעסוקתיות. בסופו של דבר זה יכול לעזור להפחית את הנטל של מחלות דלקתיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. "
ד"ר פטמה אל-ריס
