במחקר שפורסם לאחרונה ב- medRxiv שרת preprint, חוקרים חוקרים את הגישות, ההיכרות, היתרונות, האילוצים והגורמים המשפיעים על השימוש בצ'אטבוט של בינה מלאכותית (AIC) במחקר מדעי.
לימוד: עמדות ותפיסות של חוקרים רפואיים כלפי השימוש בצ'טבוטים של בינה מלאכותית בתהליך המדעי: סקר חתך בינלאומי רחב היקף. קרדיט תמונה: meeboonstudio / Shutterstock.com
*הודעה חשובה: medRxiv מפרסם דוחות מדעיים ראשוניים שאינם נבדקים על ידי עמיתים, ולכן אין לראות בהם מכריעים, מנחים פרקטיקה קלינית/התנהגות הקשורה לבריאות, או להתייחס אליהם כאל מידע מבוסס.
היתרונות והחסרונות של AI במדע
לבינה מלאכותית יש תפקיד מכריע במחקר מדעי על ידי אוטומציה של פעולות כמו חיפושי ספרות וכתיבת מאמר. צ'טבוטים הם אלגוריתמי AI המשכפלים דיונים אנושיים, שניתן להשתמש בהם כדי לשפר את הקריאות, השוויון ומגוון המחקרים. יתר על כן, צ'אטבוטים יכולים להבחין בין ניסויים ניתנים לשחזור וניסויים שאינם ניתנים לשחזור על ידי חישוב הסבירות לשכפול.
עם זאת, צ'אטבוטים של AI קשורים למגבלות מסוימות בכל הנוגע לדיוק שלהם, לאמינותם, לחששות אתיים כגון פלגיאט, הונאת מחקר, זכויות יוצרים וחוסר שקיפות, ובכך מובילים לדיסאינפורמציה ולהשפעות שליליות.
לגבי המחקר
במחקר החתך הנוכחי, חוקרים חוקרים את עמדותיהם ותפיסותיהם של חוקרים רפואיים כלפי שימוש ב-AIC במחקר מדעי. לשם כך, סופק סקר מבוסס אינטרנט לחוקרים רפואיים שפורסמו, שהוביל לסך של 61,560 שמות מחברים וכתובות דואר אלקטרוני. כתבי עת שנוספו לאינדקס ב- MEDLINE זוהו ושימשו לחילוץ סך של 122,323 מספרי PubMed Identifier (PMID) מכל המאמרים שנוצרו.
חוקרים רפואיים בעלי תואר סופני אחד לפחות בתחום לימודיהם ולמעלה מחמש שנות ניסיון במקצוע ממוקד מחקר נכללו במחקר, ללא סטודנטים. משיבים לסקר נכללו באמצעות דגימת נוחות והוציאו הזמנות בדוא"ל ב-9 ביולי 2023, עם שתי הודעות דוא"ל תזכורת במקרה של אי תגובה. משתתפי המחקר השלימו את הסקר תוך שלושה שבועות עד 11 באוגוסט 2023.
הסקר כלל 29 שאלות על דמוגרפיה, ניסיון ב-AIC, פונקציות, יתרונות ונושאים נתפסים הנוגעים למחקר מדעי. המשיבים יכלו להציע הערות נוספות וביקורת על השימוש ב-AIC למטרות מדעיות. נעשה שימוש באחוזים לסיכום נתונים כמותיים, ואילו נתונים איכותיים שנאספו באמצעות שאלות פתוחות נלמדו באופן נושאי.
ממצאי המחקר
מבין 61,560 מנויי האימייל, השיבו 2,452, מה שהוביל לשיעור היענות של 4%, 95% מהם מילאו את הסקר. כ-54% מהנשאלים היו גברים, 33% היו בין הגילאים 36 ל-45, ו-28% גרו בארצות הברית.
כ-53% מהמשיבים במחקר היו חוקרים בכירים, 63% היו חברי סגל באוניברסיטאות או במוסדות אקדמיים, 51% עסקו בעיקר במחקר קליני, ול-72% מהמשיבים במחקר היו למעלה מ-21 פרסומים.
יתרה מכך, 61% מהמשיבים היו מודעים ל-AIC, כאשר 66% דיווחו על שימוש ב-ChatGPT. כ-52% מהנשאלים השתמשו בעבר ב-AIC מסיבות מדעיות. יש לציין כי 24% מהנשאלים ציינו כי המוסד האקדמי שלהם סיפק הכשרה בשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, כאשר 66% מהאנשים הללו השלימו את התוכנית.
כ-70% מקבוצת המחקר היו מעוניינים בלמידה נוספת וקבלת הכשרה מדעית לשימוש ב-AIC. מתוך אנשים אלה, 36% ו-46% האמינו ש-AICs יהיו משמעותיים או רלוונטיים ביותר, בהתאמה, בעתיד המחקר המדעי.
המשיבים דיווחו על תחושות שונות לגבי יתרונות השימוש ב-AIC; עם זאת, רוב המשיבים הסכימו על המגבלות והאתגרים שלה. כ-60% מקבוצת המחקר האמינו של-AICs תהיה השפעה מאוד מועילה או חיובית, בעוד ש-19% האמינו שלצ'אטבוטים תהיה השפעה רעה או שלילית מאוד על מחקרים מדעיים עתידיים.
מבין המשיבים, 67% הסכימו ש-AIC היה שימושי ביותר בהפחתת הנטל המנהלי ועומס העבודה של החוקרים. עם זאת, חוסר הבנה בקבלת החלטות ב-AIC ויצירת תגובה היווה דאגה משמעותית עבור 77% מהנשאלים.
כ-60% מהנשאלים ציינו ש-AICs יהיו מועילים או שימושיים ביותר עבור כתיבה או עריכה של פרסומים, בקשות למימון מחקר ותרגום חומרי מחקר לשפה אחרת. המשיבים הביעו רגשות מעורבים לגבי התועלת של AICs בהבנה או בבחירת גישת מחקר, 40% מהם האמינו ש-AICs אינם מועילים.
רוב המשיבים הסכימו שהטבות AIC כוללות הפחתת עומס ניהולי ועומס עבודה בשיעור של 67%. יתרונות נוספים המדווחים הקשורים ל-AIC כללו מחקר כולל יותר (58%), גישה מתמדת לנתונים מדעיים וסיוע (56%), יעילות מוגברת של טיפול בנתונים בהשוואה לבני אדם (56%), שיפור המהירות והיעילות של הניתוח (53%). , הגברת היעילות והאיכות של ההתלבטות המדעית (52%), וחסכוניות (50%).
הדעות לגבי האם שימוש ב-AIC עשוי לשפר את השקיפות והשחזור של המחקר השתנו. ליתר דיוק, 29% מהמשיבים היו בספק אם AICs ישפרו את ניתוח הנתונים ואת דיוק הניסויים, בעוד ש-27% לא האמינו שצ'אטבוטים אלה יחסלו טעויות אנוש והטיה על ידי הצעת שיטה שיטתית לניתוח נתונים.
אתגרי ה-AIC הנפוצים ביותר שדווחו היו חששות משפטיים ואתיים, חוסר הבנה בקבלת החלטות ויצירת תגובה, חוסר פרשנות ושקיפות בקבלת החלטות, ותפיסה מוגבלת של המורכבות והניואנסים של החשיבה והחשיבה האנושית במעל 76% כל אחד. . אתגרים אחרים היו קשורים לקבלה ואימוץ משתמשים ב-75%, התמודדות מוגבלת עם נתונים תלויי הקשר או מצב ספציפי ב-74%, חוסר אחריות ב-73%, חששות לפרטיות נתונים ב-73%, פלטי נתונים מוטים ב-72%, ו התנגדות או דחיפה של חוקרים ב-71%.
מסקנות
למרות שרוב המשיבים במחקר היו מודעים ליכולות בינה מלאכותית, רבים היססו בשל מגבלותיו. עם זאת, ChatGPT נשאר כלי הבינה המלאכותית הפופולרי ביותר, כאשר רוב המשיבים מוצאים אותו מועיל בניסוח ועריכה של כתבי יד.
חשוב לציין, יש הכשרה רשמית מוגבלת ביישום טכנולוגיות AI במחקר מדעי בארגונים אקדמיים. היעדר הכשרה בינה מלאכותית מעלה סוגיות לגבי שלמות המחקר.
*הודעה חשובה: medRxiv מפרסם דוחות מדעיים ראשוניים שאינם נבדקים על ידי עמיתים, ולכן אין לראות בהם מכריעים, מנחים פרקטיקה קלינית/התנהגות הקשורה לבריאות, או להתייחס אליהם כאל מידע מבוסס.
