רקע ומטרות
גילוי מוקדם של קרצינומה כבדית (HCC) חיוני לשיפור ההישרדות בחולים עם הפטיטיס כרונית. אלגוריתם GALAD משלב מגדר (מין ביולוגי), גיל, α-fetoprotein (AFP), עדשה קולינארית חלק מגיב לאגלוטינין של AFP (AFP-L3), וחלבון המושרה על ידי היעדר ויטמין K או אנטגוניסט-II (PIVKA-II) לזיהוי HCC. באופן דומה, אלגוריתם GAAD משלב מגדר (מין ביולוגי), גיל, AFP ו-PIVKA-II. מחקר זה נועד להעריך את התועלת הקלינית של AFP-L3 באלגוריתם GALAD ואת הסינרגיה הפוטנציאלית שלו עם אולטרסאונד. השווינו את הביצועים הקליניים של GALAD עם GAAD; AFP; AFP-L3; ו-PIVKA-II, עם או בלי אולטרסאונד, במבוגרים טייוואנים.
שיטות
סך של 439 דגימות סרום נותחו באמצעות מנתח Cobas® e 601 (בקרות בריאות, n = 200; בקרות למחלות כבד כרוניות, n = 177; מקרי HCC, n = 62). הביצועים הוערכו באמצעות ניתוחי עקומת אופייניים להפעלת מקלט כדי לחשב את השטח מתחת לעקומה.
תוצאות
השטח מתחת לעקומה להבחנה HCC בשלב מוקדם מחולים עם מחלת כבד כרונית היה אופטימלי עבור PIVKA-II (84.9%), GAAD (79.8%) ו-GALAD (79.4%), עם ביצועים משופרים מעט לזיהוי כל השלבים HCC. הביצועים הקליניים לא הושפעו משלב המחלה או מאטיולוגיה. הרגישות ל-HCC בשלב מוקדם הייתה הגבוהה ביותר עבור GAAD (57.6%) ו-GALAD (57.6%). הרגישות לכל אסטרטגיה הוגברה עוד יותר בשילוב עם אולטרסאונד, ללא קשר לשלב המחלה או לאטיולוגיה (פ < 0.01).
מסקנות
ממצאים אלו מצביעים על כך שהתפקיד של AFP-L3 באלגוריתם GALAD הוא מינימלי, התומך בשימוש ב-GAAD לזיהוי HCC. שילוב של GAAD, GALAD או PIVKA-II עם אולטרסאונד עשוי לשפר את יעילות האבחון בהשוואה לאסטרטגיות מומלצות.