יו”ר מועצת המתנדבים, חברת מועצת העיר דרורה כהן, מדווחת מטקס הענקת אות המופת לאנשי השנה מטעם ליונס ישראל.


הלב מתרחב רק מלהימצא בחברת אנשי מופת בהתנדבות.

בחרתי למלא את חיי בסביבת אנשי מופת. אנשים טובים שנותנים מעצמם בלב נקי בחיי היום יום ללא זיקוקים וללא תקשורת חיצונית.

את היום התחלתי כמתנדבת בלוינשטיין. הערב אני בטקס הענקת אות המופת השנתי לאנשי השנה מטעם  ליונס ישראל.

26 סניפים יש בארץ למועדון ליונס.  מטבע הדברים בוחרת לכתוב על אנשי המופת מרעננה. את שלושתם אני מכירה אישית. על אחד מהם ידידי בני וולך, המלצתי אישית.

עמיחי בעלה של דבי. דבי  עם ניוון שרירים בכיסא גלגלים.  זה לא מונע מהם ליזום מיזם בשם “מסעי” לנערות בסיכון בפרדס חנה. באמצעות   הכנת תכשיטים,  נוצר קשר פתוח ומעורר תקווה בינם לבנות . המסר אם יש כוח רצון להצליח, השמים הם הגבול. ניתן לצאת ממעגל החיים הקשה בו הן נמצאות בזכות הנחישות וההתמדה.

כשהמנחה הקריא את כל פעולות ההתנדבות של בני נגמר לו האוויר  לנשימה. בני מתנדב בבית של בנג’י ליווי חיילים בודדים , הוא גם בתנועת של”מ בפרויקט קריאה בהנאה , בפעמונים ניהול כלכלי  למשפחות ,  בחולי אספגר ועוד.

אשת המופת השלישית מרעננה היא גברת חרפוף מקרית שרת .  קטנה ונחבאת אל הכלים. מחלקת מזון דואגת למשפחות ומלווה אותן על פי צרכיהם בשעת שמחה וצער. את הערב ליוותה הופעה של זמרות עיוורות , מתופפים עם תסמונת דאון.

הארוע היה מכובד  ומרשים.

סיימתי את הערב בליווי קהילת עולים מברזיל לקבר יוסף.

חזרתי תודה לאל עיפה  מלאת אנרגיות ושימחה.

אשרי שזכיתי