מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי UCLA מראה כי הסרת דמי צנוע של 45 דולר מחוץ לכיס שיפרה משמעותית את הגישה לטומוסינתזה של שד דיגיטלי (ממוגרפיה תלת מימדית), טכנולוגיית בדיקת סרטן שד מתקדמת. החוקרים מצאו כי ביטול העמלה הגדיל את השימוש הכולל במספר נקודות אחוז והועיל במיוחד לאוכלוסיות מטופלים תחתיות, כולל מיעוטים גזעיים ואתניים ודוברים שאינם אנגלית. המחקר מופיע ב כתב העת של המכללה האמריקאית לרדיולוגיהו
למה זה משנה
אפילו חסמים פיננסיים קטנים יכולים למנוע מהמטופלים גישה לטכנולוגיה רפואית שעלולה להצלת חיים. טומוסינתזה של שד דיגיטלי מספקת תמונות שד מפורטות יותר מאשר ממוגרפיה מסורתית, ומשפרת את גילוי הסרטן תוך הפחתת חיובי שווא. הבטחת גישה שוויונית לטכנולוגיית הסקר הזמינה הטובה ביותר היא קריטית להפחתת הפערים הבריאותיים. המחקר החדש מספק עדויות קונקרטיות לכך שחיסול חלוקת העלויות של המטופל יכול להיות כלי מדיניות יעיל לשיפור ההון העצמי.
מה המחקר עשה
החוקרים ניתחו בדיקת נתוני ממוגרפיה של 13,284 נשים במוסד אקדמי רב אתרים בין מרץ 2018 לאוגוסט 2022. המוסד יישם דמי חולה בסך 45 דולר עבור טומוסינתזה של שד דיגיטלי שהוחזר אם הביטוח כיסה אחר כך את הנוהל. שכר טרחה זה בוטל בינואר 2021 מכיוון שרוב המבטחים סיפקו כיסוי מלא. שימו לב, כל החולים במחקר צולמו באתרים עם טומוסינתזה של שד דיגיטלי, ולכן לנשים הייתה אפשרות לבחור ב- DBT או ממוגרפיה 2D. צוות המחקר השתמש בשיטה סטטיסטית הנקראת ניתוח הבדלים בהבדל, המשווה כיצד קבוצות מטופלים שונות השתנו לאורך זמן יחסית זו לזו, ועוזרת לבודד את ההשפעה הספציפית של הסרת העמלות מגורמים אחרים שעלולים להשפיע על בחירות הקרנה, ובחינת האופן בו השינוי המוסדי השפיע על קבוצות מטופלים שונות על בסיס גזע, אתניות, שפה, סוג ביטוח ומצב סוציו-אקונומי.
מה הם מצאו
ניצול הטומוסינתזה של השד הדיגיטלי הכולל עלה ב -7.8 נקודות אחוז לאחר חיסול העמלות (מ- 83.7% ל 91.5%). היתרונות בוטלו במיוחד בקרב קבוצות מוגבלות היסטורית: חולים אסייתיים, שחורים והיספניים הראו עלייה נוספת של 5.0, 6.2 ו- 6.2 נקודות אחוז בהתאמה מעבר לרווחים שנראו בקרב חולים לבנים. חולים שאינם דוברי אנגלית חוו עלייה גדולה יותר של 7.1 אחוזים מאשר חולים דוברי אנגלית. חולים עם ביטוח Medicaid ואלה מאזורים מוחלשים יותר סוציו -אקונומיים הראו גם שיפורים גדולים יותר בגישה. למרות הרווחים הללו, כמה פערים נמשכו, מה שמצביע על כך שייתכן שיהיה צורך באסטרטגיות נוספות מעבר להסרת דמי.
מהמומחים
"ממצאים אלה מדגימים כי אפילו עלויות מחוץ לכיס צנועות יכולות ליצור חסמים משמעותיים לגישה לטכנולוגיית סינון מתקדמת", אמרה נינה מ. קפיירו, MD, סופרת ראשית ורדיולוגית אבחנתית ב- UCLA Health. "אמנם ראינו עידוד שיפורים בכל הקבוצות לאחר הסרת האגרה, אך פערים מתמשכים מצביעים על כך שיש צורך בגישות נוספות בכדי להבטיח גישה שוויונית באמת. מחקר זה מראה כיצד לשינויים במדיניות יכולים להיות השפעות מדידות על שוויון הבריאות, אך הוא גם מזכיר לנו כי ביטול חסמים פיננסיים בלבד לא יכול להיות מספיק כדי לטפל באתגרי הגישה."
מה הלאה
הממצאים מראים כי על מערכות הבריאות לבחון כיצד חלוקת עלות המטופל משפיעה על השימוש בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות. מחקר עתידי יכול לחקור אילו התערבויות נוספות עשויות להיות נחוצות כדי לחסל באופן מלא את הפערים בגישה לטומוסינתזה של שד דיגיטלי וטכנולוגיות סינון אחרות. קובעי פוליטימיות בתחום הבריאות עשויים לשקול גם תוצאות אלה בעת תכנון פוליסות כיסוי ביטוחי ותוכניות סיוע כספי של המטופלים. המחקר מספק מודל להערכת השפעות ההון של החלטות מימון הבריאות.