השיר “יהיה טוב” של יהונתן גפן מלווה את אריה פרידמן משחר נעוריו. מעולם הוא לא חשב שהמילים “הנביא נהיה ליצן” מהווים דיוקן עצמי כנבואה שמגשימה את עצמה. פרידמן נאחז בגפן “הנביא” – קצין צנחנים שקנה את זכותו להביע את דעתו בכל עת – ומעדיף להתעלם מגפן “הליצן”.


אין פסיק אחד בפוסט שפרסם יהונתן גפן שאני מסכים איתו. הדברים שאמר הם הזויים, מטורפים ומצוצים מה… באנגי. אבל בשבילי – צנחן (וגולנצ’יק) כמו גפן שלחם בתל פאחר בששת הימים כמפקד מחלקה בגדוד 17 של גולני ובצליחת תעלת סואץ והקרבות הקשים באיסמעליה במלחמת יום כיפור כלוחם בחטיבת “חוד החנית” של הצנחנים במילואים, גפן קנה את זכותו להגיד כול שטות וכול הגיג הזוי גם אם תחת השפעה של…

מצד שני איני מבין איפה היו אבירי חופש הביטוי שהסתערו על שר הביטחון (שכנראה שואף לתואר “הדיקטטור“) כשרבני החרד”ל הביעו את העמדה שלהם. לגפן יש חופש ביטוי ולהם לא??? איני מסכים לדעתם ובטח לא לצורה שבה נאמרה אבל מה עם חופש הביטוי שלהם??

אין ספק שצריך להוריד את הווליום מהשיח הציבורי המתלהם. ומי שרוצה לבטא עמדה – שילמד לקחת נשימה קודם, לחשוב מה הוא אומר.

לא אוותר על שיריו של גפן ולא על סימני השאלה שהוא הציב בפני החברה הישראלית. אמשיך לחשוב עליו כעל גפן של פעם – הנסיך הקטן המחפש שושנה עם לב של “כל עוד בלבב פנימה” ולא האדם שהפך להיות כשהוא משווה בין נערה פלסטינית מופרעת לאנה פרנק – אדם ששושניו הפכו קוצים ולב שקפא כקרח.

הנסיך הקטן מפלוגה ב’ 
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח 
וכל שושניו הן קוצים כעת 
וליבו הקטן קפא כקרח