אוווווו, מיילל הילד שלך בזמן שהוא אוחז באוזנו ובוכה. ממצאים אחרונים יכולים להוביל לפיתוח חיסון להגנה מפני סוג נפוץ מאוד של דלקת אוזניים.
מדי שנה, כ-700 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדלקת אוזניים, רבים מהם ילדים. רבע מהמקרים הללו נגרמים על ידי החיידק Haemophilus influenzae (Hi). למרות שמו, לחיידק זה אין שום קשר לשפעת, שכן האחרונה נגרמת על ידי וירוס.
"דלקות אוזניים הן לרוב כואבות ועלולות במקרה הגרוע להוביל לפגיעה בשמיעה. ויש גם עוד איום רציני מאוד שמרים את ראשו', אומר ג'וקה קורנדר, פרופסור במכון למדעי הרפואה הבסיסיים באוניברסיטת אוסלו: השכיחות הגבוהה של דלקות אוזניים גורמת לשימוש מסיבי באנטיביוטיקה.
"דלקות אוזניים הן הסיבה השכיחה ביותר לכך שמרשם אנטיביוטיקה לילדים צעירים. הבעיה היא שהשימוש התכוף באנטיביוטיקה גורם לעמידות, במילים אחרות, סוג אחד או יותר של אנטיביוטיקה כבר לא הורגים את החיידקים', הוא מסביר.
חיסון יוכל להפחית את השימוש באנטיביוטיקה
לכן קורנדר ועמיתיו מאוד להוטים למצוא דרכים להימנע משימוש באנטיביוטיקה. צעד מפתח יהיה פיתוח חיסון אוניברסלי למלחמה בחיידק ההמופילוס. אבל קודם כל, קורנדר וצוות החוקרים שלו נאלצו לבצע מחקר על אבן נגף שעלולה לעכב את הפיתוח של חיסון כזה.
אם היינו חושפים גרסאות שונות של החיידק מאזור לאזור בעולם, יהיה קשה יותר לייצר חיסון יעיל אוניברסלי לשימוש נגד כל סוגי הזיהומים הנגרמים ממנו".
Jukka Corander, פרופסור, המכון למדעי הרפואה הבסיסיים, אוניברסיטת אוסלו
החוקרים נאלצו לגלות יותר על המופילוס
על מנת לקבל הבנה מעמיקה יותר של השונות הגנטית המתרחשת במין זה, הצוות אסף אלפי דגימות מילדים בריאים וחולים כאחד במשך מספר שנים מאזור בודד אחד בתאילנד שבו שיעור זיהומי Hi גבוה מכמה סיבות.
החוקרת אנה קארינה פונטינן היא המחברת הראשונה של המאמר. היא חושפת שהם הצליחו למפות אפילו את השונות המשובחת ביותר בחומר הגנטי של המין באמצעות טכנולוגיית רצף DNA מודרנית.
קל יותר לפתח חיסונים כאשר חיידק אינו משתנה מאזור לאזור
לאחר מכן השוו החוקרים את הדגימות הללו עם אלפי דגימות ממקומות שונים בעולם. במחקר החדש, שפורסם ב-Nature Microbiology, Pöntinen מציג כמה חדשות טובות:
"המחקר שלנו מראה שבניגוד לחיידקים אחרים שהם גורמים עיקריים לזיהומים בדרכי הנשימה, אין שונות גנטית משמעותית בהמופילוס שפעת מאזור לאזור. אלו חדשות טובות, שכן אם היו הרבה גרסאות שונות, זה היה הרבה יותר מאתגר לפתח חיסון. הממצאים שלנו מאשרים את ההשערה המקורית שלנו: שאנחנו יכולים לפתח חיסון אוניברסלי כדי להגן מפני כל סוגי הזיהומים הנגרמים על ידי המופילוס, היא טוענת.
יש צורך במימון על מנת לפתח חיסון
פונטינן וקורנדר מרוצים מהממצאים ואומרים שהם מנסים כעת להשיג מימון כדי שיוכלו להתחיל לעבוד על פיתוח חיסון.
״מצאנו כמות מדאיגה של עמידות לאנטיביוטיקה בחומר הגנטי שלנו והצלחנו להראות שעמידות זו התפשטה ברחבי העולם. המשמעות היא שיש צורך דחוף בחיסון כזה. גם חיידק ההמופילוס אמור להיכלל בקרוב במספר מערכות שעוקבות אחר התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה. עד כה, שפעת המופילוס עברה די מתחת לרדאר במערכות שהוגדרו לניטור זיהומים חמורים, אבל ארגון הבריאות העולמי WHO שיפר לאחרונה את המצב במערכת ה-GLASS שלו", מגלה קורנדר.
אבל הוא גם אומר שעדיין לא פורסמו דיווחים לאחר העדכון, ולכן חומרת המצב העולמי לגבי זיהומי Hi עמידים לריבוי תרופות נותרה לא ידועה עד היום.
החיסון יכול גם למנוע דלקת ריאות וזיהומים בסינוסים
חיידק ההמופילוס עלול לגרום גם לדלקת ריאות, סינוסיטיס, דלקת הלחמית ודלקת קרום המוח. דלקת ריאות עקב חיידק ההמופילוס הייתה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ילדים קטנים במדינות בעלות הכנסה נמוכה, כפי שחשף מחקר נרחב שפורסם ב-2024.
הסיבה לכך שהחוקרים במקרה זה מתמקדים בדלקות אוזניים היא בגלל שיעור ההיארעות הגבוה שלהן, אשר בתורו מטיל לחץ בחירה רב יותר על החיידקים ובאופן כללי מוביל לעמידות גוברת לאנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה עלולה להפסיק לעבוד
אנה קארינה פונטינן מזהירה שאם לא נעצור את השימוש המוגזם הנוכחי באנטיביוטיקה, אנו מסתכנים שאין לנו דרך לטפל באנשים כשהם חולים ובעתיד אנשים יכולים למות ממחלות שניתן לרפא היום.
״עם כמה תתי סוגים של המופילוס, נותר כעת בפועל רק סוג אחד של אנטיביוטיקה שעובד. תרופה זו יקרה ולכן מהווה בעיה עבור אנשים שחולים במדינות מעוטות הכנסה, מסביר פונטינן.
Jukka Corander, שהוא גם סגל עמית במכון Wellcome Sanger, הוביל את המחקר יחד עם פרופסור פול טרנר מאוניברסיטת אוקספורד.
המחקר מומן על ידי קרן המחקר Trond Mohn, Wellcome Trust באנגליה, מועצת המחקר האירופית ותוכנית Horizon2020 לניידות חוקרים.
