הידרוג'לים הם חומרים מהונדסים, הסופגים ושומרים מים ומשמשים כיום בטיפולים רפואיים שונים, לרבות חבישת פצעים. הבעיה עם ההידרוג'לים הנוכחיים היא שהם נצמדים ללא הבחנה לכל המשטחים, מה שאומר שחבישת פצעים עלולה לפגוע ברקמה עדינה תוך כדי ריפוי.
חוקרי מקגיל גילו שאפשר לתמרן את האופן שבו משטחים של הידרוג'לים מסודרים כדי לתכנת לא רק היכן הם יידבקו, כלומר למשטחים מסוימים ולא לאחרים, אלא גם באיזו דרגת עוצמה, ובאיזו מהירות ההידבקות יכול לקבוע שעות נוספות.
כאשר מדובר בטיפול בפצעים, המשמעות היא שניתן לתכנת את הג'ל הדביק ליצירת קשרים חזקים עם רקמה בריאה וקשרים חלשים עם רקמה פצועה, ולמנוע נזק משני.
"עבודה זו עשויה להיות תועלת למנתחים, מכיוון שהיא תאפשר להם מספיק זמן למקם במדויק דבק שנדבק רק למקום הרצוי אך לא לאחרים." אומר ז'ן יאנג, פוסט-דוקטורנט במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת מקגיל והמחבר הראשון של המאמר שפורסם לאחרונה ב PNAS. "השלב הבא במחקר הוא לראות כיצד תגלית זו יכולה להועיל גם לתכנון של מכשירים רפואיים המיועדים לשחרור מתמשך של תרופות על משטחי רקמה."
