צוות מדענים בינלאומי מצא כי מין ביולוגי הוא הגורם המוביל המסביר את ההבדלים ברגישות השמיעה, כאשר לנשים יש שמיעה רגישה משמעותית יותר מאשר גברים. הם גם מצאו כי גיל וסביבה משחקים גורמים משמעותיים, כאשר תושבים כפריים שומעים יותר מאלה באזורים עירוניים, מה שמאפשר לחוקרים תובנות כיצד אבולוציה עיצבה את חושינו.
בעיות השמיעה נמצאות בעלייה ברחבי העולם, ואף על פי שרגישות השמיעה ידועה כמי שמצמצמת עם הגיל, מעט מחקר נעשה על שאר הגורמים הביולוגיים והסביבתיים המשפיעים על כך, כמו מין, צד אוזניים, שפה, אתניות וסביבה מקומית.
הצוות, בראשותו של ד"ר פטרישיה בלארסק מהמרכז למגוון ביולוגי ומחקר סביבתי (CRBE) בטולוז (צרפת) וכולל פרופסור טורי קינג מאוניברסיטת באת '(בריטניה), ערך בדיקות שמיעה עבור 450 אנשים ברחבי 13 אוכלוסיות גלובליות – סקרן, אנגליה, גבון, דרום אפריקה ואוזבקיסטן.
אוכלוסיות אלה נבחרו לתפוס מגוון רחב של הקשרים אקולוגיים ותרבותיים, כולל קבוצות כפריות ולא-אירופיות שאינן מיוצגות.
הם חקרו את הרגישות של השבלול באוזן, תוך התבוננות כיצד הוא העביר אותות מוחיים בתגובה לאמפליטודות ותדרים שונים של צליל על ידי מדידת פליטות אוטואקוסטיות המעוררות חולפות (TEOAE).
זה כבר ידוע שאנשים בדרך כלל יש לשמוע טוב יותר באוזן הימנית, בהשוואה לשמאלם, וכי השמיעה בדרך כלל יורדת עם הגיל. עם זאת, החוקרים הופתעו מהתוצאות שלהם על השפעות המין והסביבה.
הממצאים שלהם, שפורסמו בכתב העת דוחות מדעייםהראו כי משרעת השמיעה מושפעת יותר ממין מאשר גיל, כאשר נשים מראות בממוצע שני דציבלים שמיעה רגישים יותר מאשר גברים בכל האוכלוסיות שנחקרו.
ההשפעה השנייה המשמעותית ביותר הייתה הסביבה, שלא רק השפיעה על התגובה לנפח אלא גם על טווח התדרים של הצליל הנתפס.
לאנשים המתגוררים באזורי יער היו רגישות השמיעה הגבוהה ביותר ואלה החיים בגבהים גדולים בעלי הנמוך ביותר.
הם מצאו כי אוכלוסייה, סביבה ושפה כולם תורמים באופן משמעותי לשונות בשמיעה בין קבוצות אנושיות, אך לא היה ברור אם זה נובע מכך שהגוף כולו מושפע מהסביבה או בגלל עיבודים ארוכי טווח לתפיסות צלילים משתנות, רמות רעש או חשיפה לזיהום.
החוקרים מציעים שאנשים החיים ביערות יכולים להיות בעלי רגישות גבוהה יותר מכיוון שהם הסתגלו לנופי צלילים עם המון צלילים לא אנושיים, שם ערנות חיונית להישרדות. או שזה יכול להיות בגלל שנחשף לרמות זיהום נמוכות יותר.
אנשים החיים בגבהים גבוהים יותר עשויים להפחית את הרגישות בגלל מספר סיבות הכוללות את ההשפעה של לחץ אטמוספרי נמוך יותר על המדידות, הפחתת קול פוטנציאלית בסביבות גובה גבוהות או התאמות פיזיולוגיות לרמות חמצן נמוכות יותר.
הצוות מצא גם הבדל בין אוכלוסיות עירוניות וכפריות, כאשר אלו המתגוררים בערים עברו מעבר לעבר תדרים גבוהים יותר, אולי בגלל סינון רעשי תנועה בתדירות נמוכה.
פרופסור טורי קינג, מנהל המרכז למילנר לאבולוציה במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת באת ', אסף דגימות ממשתתפי בריטניה, בעוד בתפקידה הקודם באוניברסיטת לסטר, והיא מחברת משותפת למחקר.
היא אמרה: "אנו יודעים ששמיעה בדרך כלל יורדת עם הגיל וכי חשיפה לרעש רם וכימיקלים כמו עשן טבק עלולה לפגוע בשמיעה.
"רצינו לחקור ביתר פירוט אילו גורמים מעצבים את השמיעה ואת המגוון שלנו של רגישות לשמיעה ולראות כיצד השמיעה שלנו הסתכמה לסביבתנו המקומית.
"הופתענו לגלות שלנשים היו שני דציבלים שמיעה רגישה יותר בכל האוכלוסיות שמדדנו, וזה היה מהווה את מרבית הווריאציות בין יחידים.
"זה יכול לנבוע מחשיפה שונה להורמונים במהלך ההתפתחות ברחם, בגלל שגברים ונשים היו בעלי הבדלים מבניים קלים באנטומיה שבלולית.
"כמו גם שיש להם רגישות גבוהה יותר לשמיעה, נשים גם מתפקדות טוב יותר במבחני שמיעה אחרים ותפיסת דיבור, מה שמצביע על כך שמוחן טוב יותר גם לעיבוד המידע.
"אנחנו לא באמת יודעים למה זה יכול להיות, אבל בהתחשב בהשפעה המזיקית של רעש על הבריאות הכללית כמו איכות שינה ומחלות לב וכלי דם מוגברת, יש שמיעה רגישה יותר בסביבות רועשות עשויה לא תמיד להיות דבר טוב."
ד"ר פטרישיה בלארסק, שהוביל את המחקר ב- CRBE, אמר: "הממצאים שלנו מאתגרים את ההנחות הקיימות ומדגישים את הצורך לשקול גורמים ביולוגיים וסביבתיים כאחד בעת לימוד השמיעה.
"זיהוי נהגים מאחורי וריאציה של שמיעה טבעית ישפר את ההבנה שלנו באובדן השמיעה ואת ההבדלים האישיים בסובלנות הרעש."
אנו יודעים שבני האדם ממשיכים להתפתח ולכן השאלה הבאה היא האם השמיעה שלנו מסוגלת להשתנות בתגובה לסביבות שונות באופן כללי או שמא ישנן התאמות גנטיות. "
פרופסור טורי קינג, מנהל מרכז מילנר לאבולוציה במחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת באת '
פרופסור קינג דן בממצאים ביתר פירוט בפודקאסט של מרכז מילנר לאבולוציה: איך המין שלך והסביבה שלך משפיעים על השמיעה שלךו
