מחקר פורץ דרך, בהובלת מדענים בוויפאפה טאומאטה ראו, אוניברסיטת אוקלנד, חשף כיצד אור יום יכול להגביר את יכולת מערכת החיסון להילחם בזיהומים.
הצוות התמקד בתאי החיסון השופעים ביותר בגופנו, המכונים 'נויטרופילים', שהם סוג של תאי דם לבנים. תאים אלה עוברים במהירות לאתר של זיהום והורגים חיידקים פולשים.
החוקרים השתמשו בזברה, דג מים מתוקים קטנים, כאורגניזם מודל, מכיוון שהאיפור הגנטי שלו דומה לשלנו וניתן לגדל אותם כדי לקבל גופים שקופים, מה שמקל על התבוננות בתהליכים ביולוגיים בזמן אמת.
"במחקרים קודמים, צפינו כי תגובות חיסוניות הגיעו לשיא בבוקר, בשלב הפעיל המוקדם של הדג", אומר פרופסור חבר המוביל של חוקר הראשי כריסטופר הול, מהמחלקה לרפואה מולקולרית ופתולוגיה.
"אנו חושבים שזה מייצג תגובה אבולוציונית כך שבשעות אור יום המארח פעיל יותר כך שסביר יותר להיתקל בזיהומים חיידקיים", אומר הול.
עם זאת, המדענים רצו לגלות כיצד מסנכרנים את התגובה החיסונית עם אור יום.
עם המחקר החדש הזה, שפורסם ב אימונולוגיה מדעיתבהובלת שני חוקרי דוקטורט, נמצא כי נויטרופילים הם בעלי שעון צירדי שהזהיר אותם עד היום, והגביר את יכולתם להרוג חיידקים.
לרוב התאים שלנו יש שעונים צמודים כדי לומר להם באיזו שעה ביום זה נמצא בעולם החיצון, על מנת לווסת את פעילויות הגוף. לאור יש את ההשפעה הגדולה ביותר על איפוס השעונים הצירדיים הללו.
בהתחשב בעובדה שנויטרופילים הם תאי החיסון הראשונים שגויסו לאתרי דלקת, לתגלית שלנו יש השלכות רחבות מאוד על התועלת הטיפולית במחלות דלקתיות רבות.
ממצא זה סולל את הדרך להתפתחות תרופות שמכוונות לשעון הצירדי בנויטרופילים כדי להגביר את יכולתן להילחם בזיהומים. "
כריסטופר הול, פרופסור חבר, המחלקה לרפואה מולקולרית ופתולוגיה, אוניברסיטת אוקלנד
המחקר מומן באמצעות קרן מרסדן המלכותית של NZ.
המחקר הנוכחי מתמקד כעת בהבנת המנגנונים הספציפיים שבאמצעותם האור משפיע על השעון הצירוני הנויטרופילי.
