בעוד ערים ברחבי העולם ממשיכות למשוך צעירים לעבודה, חינוך והזדמנויות חברתיות, מחקר חדש מזהה מאפיינים שיתמכו בבריאות הנפשית של תושבי עיר צעירים. הממצאים, המבוססים על תשובות סקר מפאנל עולמי שכלל מתבגרים ומבוגרים צעירים, מספקים סדרה של סדרי עדיפויות שמתכנני ערים יכולים לאמץ כדי לבנות סביבות עירוניות בטוחות, שוויוניות ומכילות.
כדי לקבוע מאפיינים של עיר שיכולים לחזק את בריאות הנפש של בני נוער, החוקרים ערכו סקר ראשוני לפאנל של יותר מ-400, כולל צעירים וקבוצה רב-תחומית של חוקרים, מתרגלים וסנגורים. באמצעות שני סקרים עוקבים, המשתתפים נתנו עדיפות לשישה מאפיינים שיתמכו בבריאות הנפשית של תושבי ערים צעירים: הזדמנויות לבניית כישורי חיים; סביבות ידידותיות לגיל המקבלות את הרגשות והערכים של צעירים; מרחבים ציבוריים חופשיים ובטוחים שבהם צעירים יכולים להתחבר; תעסוקה וביטחון תעסוקתי; התערבויות המתייחסות לגורמים החברתיים של הבריאות; ועיצוב עירוני תוך מחשבה על קלט וסדרי עדיפויות של בני נוער.
העיתון פורסם באינטרנט ב-21 בפברואר ב טֶבַע.
המחברת הראשית של המחקר היא פמלה קולינס, MD, MPH, יו"ר המחלקה לבריאות הנפש של בית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג. המחקר נערך בזמן שקולינס היה בפקולטה באוניברסיטת וושינגטון. המאמר נכתב על ידי צוות בינלאומי ובינתחומי, כולל cityRISE, עמותה עולמית הפועלת לשינוי מדיניות ופרקטיקה של בריאות הנפש בערים, במיוחד עבור צעירים.
ערים היו מזמן משיכה לצעירים. מחקר של UNICEF מתכנן שערים יהיו ביתם של 70 אחוז מילדי העולם עד 2050. למרות שסביבות עירוניות משפיעות על מגוון רחב של תוצאות בריאותיות, חיוביות ושליליות, השפעותיהן מתבטאות בצורה לא שווה. הפרעות נפשיות הן הגורמים המובילים לנכות בקרב בני 10 עד 24 ברחבי העולם. חשיפה לאי-שוויון עירוני, אלימות, מחסור בשטחים ירוקים וחשש מעקירה משפיעים באופן לא פרופורציונלי על קבוצות שוליים, ומגבירים את הסיכון לבריאות נפשית לקויה בקרב בני נוער עירוניים.
נכון לעכשיו, אנו חיים עם אוכלוסיית המתבגרים הגדולה ביותר בתולדות העולם, כך שזוהי קבוצה חשובה להפליא של אנשים לתשומת לב עולמית. השקעה בצעירים היא השקעה ברווחתם הנוכחית ובפוטנציאל העתידי, וזו השקעה בדור הבא – הילדים שהם ילדו".
פמלה קולינס, MD, MPH, יו"ר המחלקה לבריאות הנפש של בית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג
איסוף הנתונים למחקר החל באפריל 2020 בתחילת מגיפת COVID-19. כדי ללכוד את ההשפעות האפשריות שלה, החוקרים הוסיפו שאלת סקר פתוחה ששואלת את חברי הפאנל כיצד המגיפה השפיעה על תפיסותיהם לגבי בריאות הנפש של בני נוער בערים. משתתפי הפאנל דיווחו שהמגיפה שפכה אור חדש על אי השוויון והחלוקה הלא אחידה של משאבים שחווים קהילות שוליים באזורים עירוניים, או אישרה את הדעות הקדומות שלהם לגבי האופן שבו פגיעות חברתית מחמירה את התוצאות הבריאותיות.
למחקרם, החוקרים גייסו פאנל של יותר מ-400 אנשים מ-53 מדינות, כולל 327 צעירים בגילאי 14 עד 25, ממגוון תחומים, כולל חינוך, הסברה, בריאות מתבגרים, בריאות הנפש ושימוש בסמים, עירוניים. תכנון ופיתוח, נתונים וטכנולוגיה, דיור ומשפט פלילי. החוקרים ערכו שלושה סקרים עוקבים למשתתפים בפאנל החל מאפריל 2020 שביקשו מחברי הפאנל לזהות אלמנטים בחיים העירוניים שיתמכו בבריאות הנפש של צעירים.
37 המאפיינים המובילים קובצו לאחר מכן לשישה תחומים: תוך-אישי, בין-אישי, קהילתי, ארגוני, מדיניות וסביבה. בתחומים אלה, חברי הפאנל דירגו מאפיינים על סמך מיידיות ההשפעה על בריאות הנפש של הנוער, היכולת לעזור לנוער לשגשג, וקלות או כדאיות היישום.
יחד, המאפיינים שזוהו במחקר מספקים מערכת מקיפה של סדרי עדיפויות שקובעי מדיניות ומתכנני ערים יכולים להשתמש בהם כמדריך לשיפור הבריאות הנפשית של תושבי ערים צעירים. ביניהם: שירותי בריאות הנפש וחינוך ממוקדי נוער יכולים לתמוך בהתפתחותם הרגשית ובמסוגלות העצמית של צעירים. השקעה במרחבים המקלים על קשר חברתי עשויה לסייע בהקלה על חוויות הבידוד של צעירים ולתמוך בצורך שלהם בקשרים בריאים ובטוחים. יצירת הזדמנויות תעסוקה וביטחון תעסוקתי עשויה לבטל את ההפסדים הכלכליים שחוו צעירים ובני משפחותיהם במהלך המגיפה ולסייע לערים לשמר תושבים לאחר יציאה ממרכזים עירוניים מתקופת הקורונה.
הממצאים מצביעים על כך שיצירת עיר ידידותית לבריאות הנפש לצעירים דורשת השקעות במגזרים רבים הקשורים זה לזה כמו תחבורה, דיור, תעסוקה, בריאות ותכנון עירוני, תוך התמקדות מרכזית בשוויון חברתי וכלכלי. הם גם דורשים גישות מדיניות תכנון עירוני המתחייבות לשיתוף פעולה מערכתי ומתמשך, מבלי להגדיל את ההרשאות הקיימות באמצעות יוזמות כמו ג'נטריפיקציה ופיתוח שטחים ירוקים על חשבון קהילות שוליים הזקוקות לדיור בר השגה.
המחברים אומרים שמסגרת זו מדגישה שתגובות של ערים צריכות לכלול צעירים בתכנון ועיצוב התערבויות המשפיעות ישירות על בריאותם הנפשית ועל רווחתם.
"הפיכת ערים לידידותיות לבריאות הנפש למתבגרים ולצעירים" נכתב בשיתוף צוות בינלאומי ובינתחומי של 31 חוקרים בראשות קונסורציום אוניברסיטת וושינגטון לבריאות הנפש העולמית, Urban@UW, אוניברסיטת מלבורן ו-citysRISE. מימון מחבר רשום בסעיף תודות של המאמר.
