האם איזון בין אלמנטים עקבים כמו נחושת וברזל יכול להיות המפתח לניהול פיברומיאלגיה? מחקר פורץ דרך מגלה קישור מפתיע שיכול לעצב טיפולים עתידיים.
מחקר: נחושת וברזל כאלמנטים עקבים ייחודיים הקשורים לסיכון פיברומיאלגיה. קרדיט תמונה: Bignai / Shutterstock
דמיין לחיות עם כאב מתמיד, תשישות וערפל קוגניטיבי. זו המציאות של מיליונים החיים עם פיברומיאלגיה. עם זאת, יש תקווה חדשה, כמחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דוחות מדעיים דיווחו על קשר מפתיע בין יסודות קורט לבין סיכון פיברומיאלגיה, וחשף כי נחושת עשויה להגביר את הרגישות לפיברומיאלגיה בעוד שברזל עשוי להציע הגנה. למרות שהמחקר מציע קישור סיבתי אפשרי, יש צורך במחקר נוסף כדי לאשר ממצאים אלה.
פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה היא מצב כרוני הפוגע במיליונים ברחבי העולם, וגורם לכאב נרחב, עייפות וקשיים קוגניטיביים. למרות מחקר מקיף, הגורמים המדויקים שלה נותרו חמקמקים. מדענים מאמינים כי גורמים מרובים, כולל נטייה גנטית, חוסר איזון עצבי, והשפעות סביבתיות, תורמים לפיברומיאלגיה.
כמה מחקרים מראים כי אלמנטים עקבים, מינרלים חיוניים המעורבים בתהליכים ביולוגיים, עשויים למלא תפקיד בהתפתחות פיברומיאלגיה. אלמנטים כמו ברזל, אבץ, מגנזיום ונחושת הם מכריעים לתפקודים כמו הובלת חמצן, איתות עצבים, ויסות חיסוני, וחסרים או עודפים באלמנטים אלה נקשרו לבעיות בריאות שונות, כולל מצבי כאב כרוניים.
המחקר הנוכחי
המחקר הנוכחי השתמש באקראיות מנדלית, שיטת אפידמיולוגיה גנטית המסייעת בקביעת קשרים סיבתיים בין גורמים ביולוגיים למחלות, כדי לחקור את הקשר בין פיברומיאלגיה לאלמנטים עקבים. חוקרים מאוניברסיטת גואנגג'ואו לרפואה סינית בסין בדקו את הקשר בין 15 יסודות עקבות לסיכון פיברומיאלגיה על ידי ניתוח נתוני המחקר האגודה הכוללת גנום (GWAS).
הם חילצו משתנים אינסטרומנטליים גנטיים, כולל וריאציות גנטיות ספציפיות הקשורות לרמות יסודות עקבות, החל ממערך נתונים גדול של אנשים אירופאים והשתמשו בגישה אקראית של דו-מדגמנית מנדליאנית כדי להעריך אם אלמנטים עקבים השפיעו ישירות על פיברומיאלגיה.
בנוסף, הוחלו שיטות סטטיסטיות שונות, כגון שקלול השונות הפוכה, חציון משוקלל ומצב משוקלל, כדי להבטיח תוצאות חזקות. הם גם ביצעו ניתוח אקראליזציה של מנדליאן רב משתנה כדי לשלול משתנים מבלבלים, ובקרת בקרה על סלניום, מה שעלול להשפיע על חילוף החומרים ברזל ונחושת ובכך להשפיע על סיכון פיברומיאלגיה.
המחקר הסתמך על נתונים גנטיים של יותר מ -400,000 פרטים, כולל כמעט 2,700 חולי פיברומיאלגיה, שמקורם בפרויקט Finngen. עם זאת, כדי להבטיח את תוקף הממצאים שלהם, החוקרים בחרו רק בפולימורפיזם של נוקליאוטידים בודדים (SNPs) שהיו קשורים מאוד לרמות יסודות עקבות.
הם גם ביצעו בדיקות רגישות, כולל ניתוח הטרוגניות והערכות רבות אחרות, כדי לאשר את אמינות תוצאותיהם ולאתר כל הטיה הנגרמת כתוצאה מהשפעות פליוטרופיות, כאשר גרסאות גנטיות עלולות להשפיע על סיכון פיברומיאלגיה דרך מסלולים שאינם קשורים לאלמנטים.
ממצאים עיקריים
החוקרים דיווחו כי נחושת וברזל משפיעים מנוגדים על סיכון פיברומיאלגיה. רמות נחושת גבוהות היו קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות פיברומיאלגיה, בעוד שנראה כי רמות ברזל גבוהות יותר מפחיתות את הרגישות.
התוצאות מניתוח האקראליזציה של מנדליאן חשפו מתאם חיובי מובהק סטטיסטית בין רמות הנחושת לבין סיכון פיברומיאלגיה. באופן ספציפי, לאנשים עם רמות נחושת גבוהות יותר גנטית היו בעלי סבירות מוגברת של 9.5% לפתח פיברומיאלגיה.
בעוד שנחושת ממלאת תפקיד מכריע בתפקודי גוף שונים, כולל פעילות אנזים ויצירת רקמות חיבור, ידוע כי הצטברות נחושת מוגזמת מובילה ללחץ חמצוני ודלקת. החוקרים מאמינים כי מנגנונים אלה עשויים לתרום לתסמיני פיברומיאלגיה כמו רגישות מוגברת לכאב ועייפות כרונית.
לעומת זאת, המחקר זיהה ברזל כגורם מגן פוטנציאלי מפני פיברומיאלגיה. אנשים עם רמות ברזל גבוהות יותר גנטית היו בעלי סיכון נמוך יותר של 56% לפיברומיאלגיה. ברזל חיוני להובלת חמצן, ייצור אנרגיה ותפקוד מעבירים עצביים, ומחסור בברזל נקשר ללקות קוגניטיביות, כאבי שרירים ועייפות – כולם תסמיני סימן ההיכר של פיברומיאלגיה.
מחקרים קודמים דיווחו גם כי חולי פיברומיאלגיה נוטים להיות בעלי רמות ברזל נמוכות יותר, ותוסף ברזל הראה פוטנציאל בהקלת תסמינים מסוימים. יתר על כן, גם לאחר התאמה לסלניום, שיכולים לקיים אינטראקציה עם מטבוליזם נחושת וגם ברזל, האסוציאציות נותרו משמעותיות, מה שמחזק את ההשפעות העצמאיות של שני היסודות הללו על סיכון פיברומיאלגיה.
המחקר פסל את ההשפעות הפליוטרופיות ואישר את החוסן של התוצאות באמצעות ניתוחי רגישות, תוך חיזוק נוסף של הראיות לכך שסביר להניח כי אסוציאציות אלה לא נובעות מגורמים מבלבלים. עם זאת, החוקרים מזהירים כי בעוד שהממצאים מצביעים על קשר סיבתי אפשרי, יש צורך במחקרים נוספים באוכלוסיות מגוונות כדי לאשר מערכות יחסים אלה.
ממצאים אלה הדגישו את התפקיד הפוטנציאלי של איזון אלמנטים עקבים בפיברומיאלגיה. אמנם יש צורך במחקר נוסף כדי לאמת קשר סיבתי ישיר, אך תוצאות אלה מצביעות על כך שניתן יהיה לבחון מעקב והתאמת רמות נחושת וברזל כשדרה אפשרית למניעת פיברומיאלגיה וניהול.
מסקנות
בסך הכל, המחקר סיפק ראיות חדשות המצביעות על כך שרמות נחושת וברזל עשויות להשפיע על סיכון פיברומיאלגיה. רמות גבוהות של נחושת נקשרו לעלייה ברגישות, ואילו רמות הברזל נמצאו כמציעות אפקט מגן.
ממצאים אלה מדגישים גם את חשיבות הבדיקה נוספת בנושא התערבויות תזונתיות וטיפוליות לפיברומיאלגיה שמטרתה לייעל את איזון היסודות של עקבות. הבנת מערכות יחסים אלה עלולה להוביל גם לאסטרטגיות ניהול פיברומיאלגיה יעילות יותר, ולהציע תקווה למיליונים שנפגעו ממצב מאתגר זה.
עם זאת, המחקר התמקד בעיקר ביחידים ממוצא אירופי, כלומר ייתכן שממצאיו לא ניתן להכללה ישירה לאוכלוסיות אחרות. בנוסף, גורמים סביבתיים ותזונתיים המשפיעים על רמות יסודות העקבות לא נבדקו במלואם, מה שמדגיש את הצורך במחקר נוסף בתחום זה.