Search
מיני-איברים תלת-ממדיים מרקמת מוח עוברית אנושית פותחים חזית חדשה בחקר המוח

המחקר מגלה כיצד המוח עוקב אחר אינטראקציות חברתיות מורכבות

המוח שלנו משתמש ב"אבני בניין "בסיסיות של מידע כדי לעקוב אחר האופן בו אנשים מתקשרים, המאפשרים לנו לנווט אינטראקציות חברתיות מורכבות, מוצא מחקר חדש בהובלת חוקרי אוניברסיטת קולג 'לונדון (UCL).

למחקר, שפורסם ב טֶבַעהחוקרים סרקו את מוחם של המשתתפים ששיחקו משחק פשוט בו היה מעורב חבר לקבוצה ושני מתנגדים, כדי לראות כיצד מוחם הצליח לעקוב אחר מידע על קבוצת השחקנים.

המדענים גילו כי במקום לעקוב אחר הביצועים של כל שחקן בודד, חלקים ספציפיים במוחם של המשתתפים יגיבו לדפוסי אינטראקציה ספציפיים, או 'אבני בניין' של מידע שניתן לשלב כדי להבין מה קורה.

בני אדם הם יצורים חברתיים המסוגלים לעקוב אחר הדינמיקה החברתית המורכבת והנוזלית ביותר, הדורשים כמות אדירה של כוח מוחי לזכור לא רק אנשים בודדים אלא גם את היחסים השונים ביניהם.

על מנת להתעדכן באינטראקציה חברתית קבוצתית בזמן אמת, המוח שלנו חייב להשתמש בהיוריסטיקה – קיצורי דרך נפשיים המסייעים לאנשים לקבל החלטות במהירות – לדחוס ולפשט את שפע המידע הכרוך בכך, עם מערכת שממזערת את המורכבות תוך שהיא עדיין מאפשרת גמישות ופירוט.

במחקר זה מצאנו כי נראה כי מוחנו משתמש בקבוצה של 'אבני בניין' בסיסיות המייצגות היבטים בסיסיים של אינטראקציות חברתיות, מה שמאפשר לנו להבין במהירות מצבים חברתיים חדשים ומורכבים. "

ד"ר מרקו ויטמן, סופר מוביל, UCL פסיכולוגיה ומדעי שפה ומקס פלאנק UCL מרכז לפסיכיאטריה חישובית ומחקר הזדקנות

לצורך המחקר, צוות המדענים מ- UCL ואוניברסיטת אוקספורד השתמש בהדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (FMRI) כדי לרשום את פעילות המוח של 88 משתתפים ששיחקו משחק פשוט. בעודם בסורק, למשתתפי המחקר ניתנה סדרת מידע על האופן בו הם, שותפים ומתנגדיהם הסתדרו במשחק, ונדרשו לעקוב אחר המידע על מנת לענות על שאלה בהשוואה בין הופעות של שחקנים שונים.

ד"ר ויטמן הסביר: "היינו מעוניינים לבדוק אם המוח שלנו ישתמש במסגרת התייחסות 'סוכן-ממוקדת' בה חלקים ספציפיים במוח עוקבים אחר ביצועי כל הנגן, או מסגרת 'רצף' של התייחסות לעקוב אחר המידע בסדר שהוא התקבל. גילינו שאנשים אכן עושים את שניהם, אך המוח שלנו מסוגל לפשט את כל המידע הזה לנקודות ביס."

המדענים הצליחו להצביע על דפוסי פעילות ספציפיים במוח שייצגו כמה 'אבני בניין' ספציפיות, שכל אחת מהן מייצגת דפוס אינטראקציה בין השחקנים.

לדוגמה, אבן בניין אחת שמר על מידע על כמה טוב משתתף ובן זוגם עשו יחסית לצוות השני. הבדל גדול יותר בביצועים בין שני הצוותים תואם עלייה בפעילות המוח הקשורה לאבן בניין זו. דפוסי הפעילות הספציפיים הללו נמצאו בקליפת המוח הקדמית, המעורבת בקבלת החלטות והתנהגות חברתית.

החוקרים אומרים כי אבני בניין מהותיות אלה מייצגות דפוסי אינטראקציה המשותפים למצבים רבים ושונים.

ד"ר ויטמן אמר: "כשאנחנו מפתחים מיומנויות חברתיות בחיים, המוח שלנו לומד ככל הנראה דפוסי אינטראקציה ספציפיים שאנו נתקלים בהם שוב ושוב. דפוסים אלה עשויים להפוך לחוטות קשה למוחנו כאבני בניין שמתרחקות ונמצאות מחדש כדי לבנות את ההבנה שלנו בכל תפאורה חברתית."

דילוג לתוכן