Search
צום לסירוגין משפר את עיבוד הגלוקוז ואת בריאות המעיים בעכברים מזדקנים

המחקר מגלה כיצד גלוקוז מופרש במעיים הופך לחומצות שומן מועילות

חיידקי מעיים שנחשבו להאכיל אך ורק על סיבים תזונתיים מקבלים גם סוכר מאוכלים מהמעיים שלנו, מהם הם מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת החשובות לתפקודי גוף רבים. הגילוי של אוניברסיטת קובה של מערכת יחסים סימביוטית זו מצביע גם על הדרך לפיתוח טיפולים חדשים.

חיידקי מעיים מייצרים חומרים רבים שגופנו זקוק להם אך אינם יכולים לייצר את עצמו. ביניהם יש חומצות שומן קצרות שרשרת שהן מקור האנרגיה העיקרי לתאים המצפים את המעיים שלנו אך יש להם גם תפקידים חשובים אחרים, ונחשבים שהם מיוצרים על ידי חיידקים הניזונים מסיבים לא מעוכלים. עם זאת, במחקר קודם גילה האנדוקרינולוג של אוניברסיטת קובה אוגאווה ווטארו שאנשים הנוטלים את מטפורמין התרופה בסוכרת מפרישים את הגלוקוז הסוכר לחלק הפנימי של מעיים. הוא אומר: "אם גלוקוז אכן מופרש במעיים, ניתן להעלות על הדעת שזה יכול להשפיע על הקשר הסימביוטי בין מיקרוביומה של הבטן למארח."

אוגאווה וצוותו התכוונו ללמוד עוד על פרטי הפרשת הגלוקוז ועל מערכת היחסים שלה עם מיקרוביוטה של ​​הבטן. "היינו צריכים לפתח שיטות ביו -הדמיה חסרות תקדים ולקבוע טכניקות אנליטיות חדשות למוצרי חילוף החומרים המיקרוביאלי של מעי", הוא אומר. הם השתמשו בשיטות החדשות שלהם כדי לא רק לראות היכן וכמה גלוקוז נכנס לאומץ, אלא גם השתמשו בניסויים בעכבר כדי לגלות כיצד הופך את הסוכר לאחר מכן. בנוסף, הם גם בדקו כיצד תרופת הסוכרת מטפורמין משפיעה על תוצאות אלה הן בבני אדם והן בעכברים.

צוות אוניברסיטת קובה פרסם כעת את תוצאותיהם בכתב העת רפואת תקשורתו הם גילו כי ראשית, גלוקוז מופרש ב"ג'ג'ונום ", חלק מהמעי הדק, והוא מועבר משם בתוך הבטן למעי הגס ולפי הטבעת. "היה מפתיע לגלות שאפילו אנשים שאינם לוקחים מטפורמין הציגו רמה מסוימת של הפרשת גלוקוז למעי. ממצא זה מרמז כי הפרשת הגלוקוז במעי היא תופעה פיזיולוגית אוניברסלית בבעלי חיים, כאשר מטפורמין פועל כדי לשפר את התהליך הזה", מסביר אוואווה. אצל בני אדם וגם בעכברים, ללא קשר לשאלה אם הם היו סוכרתיים או לא, מטפורמין הגדיל את ההפרשה על ידי גורם של כמעט ארבעה.

ושנית, בדרך למטה, הגלוקוז הופך לחומצות שומן קצרות שרשרת. אוגאווה אומר: "ייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת מהגלוקוז המופרש הוא תגלית אדירה. בעוד שתרכובות אלה נחשבות באופן מסורתי המיוצרות באמצעות תסיסה של סיבים תזונתיים בלתי ניתנים לעיכול על ידי מיקרוביוטה מעי, מנגנון זה שזוהה לאחרונה מדגיש קשר חדשני בין המארח למיקרוביוטה שלו."

אוגאווה וצוותו מבצעים כעת מחקרים נוספים במטרה להבין כיצד מטפורמין ותרופות אחרות לסוכרת משפיעות על הפרשת הגלוקוז, על מיקרוביומה של הבטן ומוצריהם המטבוליים. הוא אומר: "הפרשת גלוקוז במעי מייצגת תופעה פיזיולוגית שלא הייתה מוכרת בעבר. הבנת המנגנונים המולקולריים הבסיסיים וכיצד תרופות מפריעות לתהליך זה עלולה להוביל להתפתחות טיפולים חדשים שמטרתם לוויסות מיקרוביוטה מעי ומטבוליטים שלהם."

דילוג לתוכן