עמידות לאנטיביוטיקה נוטה להתייצב לאורך זמן, על פי מחקר שפורסם ב -3 באפריל 2025 בכתב העת של הגישה הפתוחה Plos Pathogens מאת סוניה להטינן מאוניברסיטת לוזאן, שוויץ ועמיתיו.
עמידות לאנטיביוטיקה היא דאגה גדולה לבריאות הציבור, ותורמת לכ -5 מיליון מקרי מוות בשנה. הבנת דפוסי התנגדות לטווח הארוך עשויה לעזור לחוקרי בריאות הציבור לפקח ולאפיין עמידות לתרופות, כמו גם ליידע את ההשפעה של התערבויות על ההתנגדות.
במחקר זה, החוקרים ניתחו עמידות לתרופות בלמעלה משלושה מיליון דגימות חיידקים שנאספו על פני 30 מדינות באירופה בין השנים 1998-2019. דגימות הקיפו שמונה מיני חיידקים החשובים לבריאות הציבור, כולל Streptococcus pneumoniae, Staphylococcus aureus, Escherichia coliו Klebsiella pneumoniae.
הם גילו כי בעוד שהתנגדות לאנטיביוטיקה עולה בתחילה כתגובה לשימוש אנטיביוטי, היא אינה עולה ללא הגבלת זמן. במקום זאת, שיעורי ההתנגדות הגיעו לשיווי משקל לאורך התקופה של 20 שנה ברוב המינים. השימוש באנטיביוטיקה תרם לכמה מהר רמות ההתנגדות התייצבו כמו גם שונות בשיעורי ההתנגדות במדינות שונות. אולם הקשר בין שינויים בהתנגדות לתרופות לבין שימוש באנטיביוטיקה היה חלש, מה שמרמז כי גורמים נוספים, אך לא ידועים, משחקים.
המחקר מדגיש כי המשך העלייה בעמידות לאנטיביוטיקה אינה בלתי נמנעת ומספק תובנות חדשות כדי לעזור לחוקרים לפקח על עמידות לתרופות.
הסופר הבכיר פרנסואה בלנקארט מציין: "כאשר בדקנו את הדינמיקה של עמידות לאנטיביוטיקה אצל הרבה פתוגנים חיידקים חשובים בכל רחבי אירופה ובעשורים האחרונים, מצאנו לעיתים קרובות שתדירות ההתנגדות עולה בתחילה ואז מתייצבת לרמה ביניים. הצריכה של האנטיביוטיקה במדינה הסבירה הן את המהירות הראשונית והן את המהירות והרמת התייצבות."
במחקר זה התעניינו אם תדרי התנגדות לאנטיביוטיקה באירופה גדלו באופן שיטתי לאורך זמן. במקום זאת, אנו מוצאים דפוס בו, לאחר עלייה ראשונית, תדרי ההתנגדות נוטים להגיע לרמה יציבה. "
סוניה להטינן, אוניברסיטת לוזאן
