ממש כמו מכונת זמן, הזיכרון האפיזודי מאפשר לנו לנסוע אל העבר במוחנו ולחיות מחדש חוויות אישיות בבהירות מלאה, כאילו אנחנו עוברים אותן שוב. אלה יכולים לנוע בין היזכרות היכן השארנו את מפתחות הרכב אמש ועד הפעם האחרונה שראינו קרוב משפחה שלא ראינו שנים. היכולת הזו לתעד חוויות יומיומיות מתחילה להידרדר בשלב מוקדם אצל אנשים עם מחלות ניווניות כמו מחלת אלצהיימר.
צוות חוקרים ב-UOC (Universitat Oberta de Catalunya) ביצע כעת מחקר על ביצועי זיכרון אפיזודיים בסביבה ספציפית והקשר שלו עם תנועה, תנועת גוף ומאפיינים סביבתיים בסביבה המצוידת בטכנולוגיות סוחפות חדשות, במטרה לקבוע כיצד נוצרים זיכרונות של חוויות חיים.
"המחקר מתמקד באופן שבו זיכרון אפיזודי עובד, ליתר דיוק על האופן שבו הסביבה המרחבית משפיעה על האופן והאופן שבו זיכרונות מאורגנים במוחנו." אמר אלווארו פסטור, אדריכל, מדען קוגניטיבי, חוקר בקבוצת המחקר XR-Lab ולמידה, מדיה ובידור (GAME) של UOC, ואחד הכותבים הראשיים של המחקר יחד עם פייר בורדין-קרייץ, חבר בהוראה וצוות מחקר בפקולטה למדעי המחשב, מולטימדיה וטלקומוניקציה של UOC ורכז ה-XR-Lab באותה אוניברסיטה.
המחקר, שפורסם בגישה פתוחה בכתב העת Scientific Reports (קבוצת טבע), מבקש לקבוע האם לניווט פעיל (כאשר אדם נע בסביבה נתונה) יש השפעה על אופן פעולת הזיכרון האפיזודי ולחקור כיצד הפיזי מאפיינים של הסביבה המרחבית שלהם יכולים לווסת את האופן שבו הזיכרון האפיזודי מאורגן.
המחברים ביצעו סדרה של בדיקות תוך שימוש בטכנולוגיות סוחפות במוזיאון CaixaForum בברצלונה. ניתוח הנתונים מצביע על כך שלטכנולוגיות כאלה יש יישומים פוטנציאליים בתכנון של טיפולים וטיפולים לא פולשניים למחלות נוירודגנרטיביות.
החוקרים מציינים כי הקשר בין החלל לזיכרון אפיזודי הוא נושא למחקר מדעי במשך עשרות שנים. למעשה, השיטה של לוקוסים או ארמון הנפש, אחד מכללי האמנמון העתיקים ביותר ומהימנים ביותר שהוכחו כפועלים, מבוססת על יצירת בניין מנטלי ושיוך פיסות מידע למקומות ספציפיים בתוכו.
יצירת מפה קוגניטיבית
במהלך המחקר, 28 המשתתפים הסתובבו בשתי הקומות של המוזיאון, שהיו מחוברות באמצעות מערכת מדרגות, בין אם באופן פסיבי באמצעות מציאות מדומה או באמצעות מציאות רבודה. במהלך הסיור שלהם, הוצגו להם מספר תמונות במקומות ספציפיים בכל קומה.
לאחר מכן, המחברים בדקו כמה כל משתתף יכול לזכור הן מיד לאחר הסיור והן 48 שעות לאחר מכן. לדברי המחברים, "התוצאות מצביעות על כך שאותם משתתפים שעברו את המסלול ברגל זכרו מידע נוסף בשני המבחנים".
יתר על כן, כאשר הסתכלו על המיקום של התמונות הזכורות ביותר, המחברים גילו שהמשתתפים זוכרים מידע נוסף מהמקום שבו החליפו קומות: המדרגות. "המידע שנלמד כאשר ליד מדרגות המוזיאון היה בלתי נשכח יותר מזה שנתקל באמצע המסלול או בסוף המסלול, גם אם הוא היה קרוב ליצירות אמנות צבעוניות," אמרו המחברים.
לאחר ניתוח הנתונים ותגובות הנבדקים, החוקרים ציינו כי חוויות למידה אקטיביות עשויות להוביל לביצועי זיכרון אפיזודיים טובים יותר מאשר קידוד פסיבי.
ניווט פעיל בסביבה מאפשר לנו לאסוף מספיק מידע למערכות האפיזודיות שלנו כדי לבנות מעין מפה קוגניטיבית של החוויה שלנו, מה שמוביל להיזכרות יעילה יותר לאחר מכן."
Álvaro Pastor, אדריכל, מדען קוגניטיבי, חוקר בקבוצת המחקר XR-Lab ולמידה, מדיה ובידור (GAME) של UOC
יתר על כן, נראה כי האלמנטים הפיזיים המעורבים בניווט פעיל, בין אם הם עוזרים לו או מעכבים אותו, משולבים בצורה חזקה יותר בזיכרון שלנו מהחוויה. למעשה, הנתונים מראים שמידע וחוויות שנרכשו בחלקים פיזיים של המוזיאון, כמו המדרגות, זכורים טוב יותר מגירויים ממקומות אחרים. "המוזרות הזו מעידה על כך שכאשר רושמים את החוויה, המפה הקוגניטיבית שלנו שמה דגש מסוים על ההיבטים הבולטים ביותר של ניווט מרחבי ויוצרת אסוציאציות בינם לבין המידע הנלמד כאשר הם נמצאים בקרבה פיזית אליהם,"אמר חוקר UOC.
שימוש בבינה מלאכותית
המחקר בחן גם את סוג התמונה המוצגת בסיור במוזיאון שאותו המשתתפים נאמר לזכור. תמונות אלו היו דיוקנאות חזיתיים של פנים אנושיות מלאכותיות שנוצרו במיוחד עבור מחקר זה באמצעות AI מבוסס רשת עצבית.
"על ידי יצירת פנים מלאכותיות, הצלחנו לספק למשתתפים תמונות שלא ראו מעולם ולהבטיח שהתכונות שלהם אחידות, כולל הבעת הפנים והתאורה שלהם." אמר הכומר, שציין גם שהמשימות הקוגניטיביות הרגישות הגבוהות הכרוכות בזיכרון אפיזודי כוללות זכירת פניו של אדם לאחר פגישתו בפעם הראשונה ואת הפרטים ההקשריים של המפגש, כמו גם את הזמן והמקום שלו.
יישומים לשיפור זיכרון
באשר ליישומים המעשיים של המחקר, המחקר הוביל לפיתוח של שיטה חדשה וקולית הכרוכה בשימוש בטכנולוגיות סוחפות כדי להעריך טוב יותר זיכרון אפיזודי בתנאים טבעיים הדומים לתנאים בעולם האמיתי. משמעות הדבר היא שמידע מוכח מדעית זמין כדי לסייע בתכנון טיפולים הכוללים חקר פעיל באמצעות סביבות מרחביות מועשרות.
"במקרה של אנשים בריאים, שימוש בתוצאות המחקר הזה בחוויות למידה אקטיביות עם אפליקציות סוחפות יכול לעזור למקסם את זכירות המידע במיקומים ספציפיים של הקורס." אמרה בורדין-קרייץ.
עם זאת, היתרונות של למידה פעילה אינם נעצרים בעיצוב חינוכי. "נטילת חלק בחוויות למידה אקטיביות הכוללות את כל גופו של אדם במקום למידה פסיבית יכולה לספק אמצעי מניעה כדי לעזור לאנשים בריאים לשמור על יכולות הזיכרון האפיזודי שלהם למשך זמן רב יותר", אמר כומר.
"בדיוק כמו בשיטה של לוקוסים או ארמון הנפש, הרעיון של הליכה תוך למידה להגברת השמירה אולי היה ידוע לאנושות עוד מימי קדם, לפחות אם להאמין לסיפור שאריסטו לימד את תלמידיו פילוסופיה תוך כדי הליכה ברחובות של אתונה, ובזכות טכנולוגיות סוחפות נוכל כעת לחקור את התופעה הזו לעומק". אמרה בורדין-קרייץ.
באשר ליישומים קליניים, ניתן להשתמש בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה כדי לסייע בתכנון תוכניות שיקום המותאמות לכל מטופל. "התערבויות קליניות המבוססות על טכנולוגיות כאלה עשויות להאט את התקדמות המחלה בצורה זולה וניתנת להרחבה בקלות, ומכיוון שהן אינן פולשניות, הן עשויות לסייע להגביר את דבקות המטופל לטיפול מבלי לסכן את הבטיחות", סיכמו המחברים. לאחר שציינו שהם ממשיכים לעבוד על מחקר חדש כדי, למשל, להוסיף ריחות בצורה מבוקרת ובו זמנית להציג לנבדקים תמונות וירטואליות באוזניות של מציאות מדומה.